כפפפפרה אני על השלמות!!!
מדהים נשמתי. כ"כ.
תממששיייככי מהר מהר מהר😊
אמרת שתמשיכיייי 😠
טוב סולחת 😂
העיקר שתמשיכי מחר ותשימי פרק ארוך חח
אוהבת->מירב
תודה בובי ^^
סורי שאתמול לא המשכתי,
לא היה לי זמן הייתי די עמוסה ..
עוד מעט אני אכתוב 😊
בלב העיר / פרק 4:
"אתה..." אמרתי והסתכלתי על מישהו שעמד מולי, אלירן או נתנאל
"נתנאל, אתה ליאור?" הוא שאל אותי מהסס
"כן אחי" אמרתי לו בשמחה "איך גדלת!!" אמרתי ולא האמנתי
"מה קורה גבר???" הוא צעק בשמחה וחיבק אותי
"שנים אה?" שאלתי ונזכרתי בעברנו המשותף
"כן, 15 שנה זה לא צחוק" הוא אמר לי והבנתי שגם לו חולפות תמונות בראש.
"יאללה ניכנס?" שאלתי
"בוא אחי" הוא אמר בחיוך ונכנסו לבית שלא היה לנו מושג למי הוא שייך.
"מה שלומכם?" שאלו אותנו הוריו של אלירן
"הכל טוב מה אתכם?" אמרנו והבאנו להם חיבוק
"איפה אלירן?" שאלתי ונתנאל גם חיכה לתשובה
"הוא צריך להגיע בכל רגע" אמא של אלירן אמרה לנו
"אהה אחלה" נתנאל אמר
"אני כבר חוזר הלכתי שנייה להורים שלי" אמרתי לנתנאל
"כן, גמני" הוא אמר והלך לכיוון הוריו .
"ליאורי באת" אמא קרנה מאושר ונשקה לי,
"כן הבטחתי לכם" אמרתי והבאתי חיבוקים לכל המשפחה.
"ראית את הבנים?" אבא שאל אותי
"רק את נתנאל איך הוא גדל הקטנצ'יק.. אלירן עדיין לא בא" עניתי לו
"אני אלך לשאול את ההורים שלו מתי הוא יבוא" אבא אמר לי
"לא, הרגע אני ונתנאל דיברנו איתו והם אמרו שהוא צריך להגיע בכל רגע" אמרתי.
* * * * * *
עמדתי בפתח הבית, חשבתי אם להיכנס או לא ..
הופרדנו בדרכים די אכזריות, לא חשבתי שאני אראה אותם שוב.
כל היום התלבטתי אם לבוא בכלל לארוחה הזאת, אני לא אוהב להתמודד עם העבר שלי ..
השקפתי על הבית בלי שאף אחד יראה אותי .
'זה בטח נתנאל, הקטנטון הזה' חשבתי לעצמי ועברה בי צמרמורת
'וזה שמתקרב אליו עכשיו זה בטח ליאור' הוא הגדול בחבורה שלנו .
החלטתי להיכנס, התרגשתי כשראיתי את שני חברי הילדות שלי,
אחרי הכל הם לא אשמים במה שקרה אז, שלושתנו חווינו את אותה טראומה יחד.
"אלירן??" נתנאל וליאור שאלו אותי יחד
"מה שלומכם? כמה זמן" אמרתי, התרגשתי בפנים אבל לא הפגנתי את זה.
הבאתי להם חיבוק ופיטפטנו כמה דקות.
"חכו שנייה אני רואה את הבמאית שלי, מעניין מה היא עושה פה" נתנאל אמר לי ולליאור
"לך י'שחקן אחד" אמרתי לו וצחקנו .
* * * * * *
"ריקי?? מה את עושה פה?!" שאלתי את הבמאית שלי
"נתנאל!" היא אמרה וחיבקה אותי באושר
"יש הרבה דברים שאתה לא יודע" היא אמרה לי וחייכה בערמומיות
"אז אולי תספרי לי" אמרתי לה מעט מסוקרן
"איפה ליאור ואלירן?" היא שאלה אותי
"מאיפה את מכירה אותם?" שאלתי אותה
"אני מכירה את שלושתכם מהיום שנולדתם" היא אמרה לי ולא הבנתי מה קורה.
"שנייה אני אקרא להם" אמרתי מהסס והלכתי לכיוון שלהם,
"בואו הבמאית שלי רוצה לדבר עם שלושתנו" אמרתי לאלירן וליאור
"שלושתנו ?! גם אותנו היא רוצה להפוך לשחקנים" אלירן אמר וצחק
"נו אל תהיה מטומטם, היא אומרת שהיא מכירה אותנו מאז שנולדנו" אמרתי להם
"מה?" ליאור שאל אותי לא מבין
"זה מה שגם אני שואל" אלירן אמר
"יש פה משהו מוזר... בואו כדאי שנברר את זה לא?!" שאלתי והלכנו לכיוון ריקי .
"ריקי אלה..." התחלתי להגיד "אלירן וליאור אני יודעת" היא אמרה בהתרגשות וקטעה אותי באמצע
"ומי את?" אלירן שאל אותה בהססנות
"מה אתם מפגרים?!" ליאור שאל אותי ואת אלירן,
הסתכלנו אליו כאילו הוא המפגר הראשי בכל הסיפור הלא ברור הזה.
"זאת ריקי, דודה ריקי מה אתם לא זוכרים???" הוא שאל וחיבק אותה באהבה ענקית
"חברה טובה של האבות שלנו" ליאור המשיך .
"ריקי, וואי לא הייתי מזהה אותך נשבע" אלירן אמר וחיבק אותה גם הוא
"רגע אם את דודה ריקי, למה אף פעם לא אמרת לי?" שאלתי אותה מבולבל
"כי רציתי שיגיע הרגע שתתבגרו ממש ונוכל לדבר על הכל ביחד,
חכו פה זה לא הזמן .. עוד מעט תתחיל הארוחה" היא אמרה
"אז מתי נדבר?" ליאור שאל אותה והסתכל עלינו
"אחרי הארוחה בנים, חיכתם 15 שנה ..
לא יקרה כלום אם תחכו עד סוף הערב" היא אמרה וחייכה לנו חיוך מלא רוך ואהבה והלכה.
יצא די קצר,
אבל נכנס שבת עוד מעט ואני חייבת לזוז..
אני אמשיך אולי יותר מאוחר
או מחר שאני אקום
תגיבבבו כה?! 😉
שבת שלום 3>
ממממקסים😊
ממזכיר לי את אלמה פיראטטה
..........
תתתמשיכי
סורי אבל אני לא מבינה כלום. זה התבלבל
איזה יפפה[ :
המשך,,
שבת שלום מאמי 3>
QUOTE (G-A-L @ 06/04/2007) סורי אבל אני לא מבינה כלום. זה התבלבל
גלי מה את לא מבינה מאמי?
תגידי לי ואני אנסה להסביר לך ..