אהבה, כסף וכול מה שביניהם. - סיפור =]

מ-ק-ס-י-ם !-!-!
אני רוצה עוד המשך מדהים כמו זה!! 😛

רחלוש =]]

אם לא יהיו עוד תגובות
אני לא אמשיך =\\

מה את משחקת אותה?!
אה?!
תמשיכי לפני שאני אעיף עלייך איזו נעל לפרצוףף!(:

^^^^^^^

ואיי אם לא היית שמה תסמיילי בסוף הייתי חושבת שזה באמת..

מזל שלאא.. 😊)
חח
ומאמי שלי מחכה להמשךך 😛

אוהבת'ך המווון רחלוש =]]

המשךךךךך :]

היום בלילה ב"ה
המשך לפננים (:

אוקיי =]
הנה רשמתי המשך,
אני לפחות ממש אהבתי.
מקווה שגם אתן 😛

פרק 4 :

סיום פרק שעבר :

ראיתי זוגות עוברים מולי, ביחד מחובקים זה כבר לא עשה לי כלום.
הרגשתי שאהבה כבר לא נוגעת לי וגם לא עושה בי משהו.
אמרתי : " שני בואי.... ".
לפתע נקטע המשפט שלי.
" ידעתי שאת רוצה להגיד לה שתבואו אליי, נו לא צריך אני כבר פה מה הלאה? " – נאמר בביטחון עצמי מופרז... אממ מעניין מי זה?
המשך יבוא.....

המשך :

אמרתי : " שני בואי.... ".
לפתע נקטע המשפט שלי.
" ידעתי שאת רוצה להגיד לה שתבואו אליי, נו לא צריך אני כבר פה מה הלאה? " – נאמר בביטחון עצמי מופרז .
הרמתי את ראשי כדי לראות מי זה, הייתי בטוחה שאחת החברות שלי.
וראיתי את לירן מולי, מיד הורדתי את הראש שוב למטה.
לירן : " שני תתני לנו כמה דקות לבד " – אמר לשני.
" ואם אני לא רוצה ? " – אמרתי בתקיפות.
" נתתי לך כבר 2 הזדמנויות להחליט, להחזיר הודעה, תגובה פעם שלישית ? גלידה.
עכשיו תורי. " – אמר וחייך חיוך ציני.
לאחר כמה שניות שהבנתי שאין לי כל כך ברירה, נענעתי את הראש כסימן אישור לשני שקמה והשאירה אותנו לבד.
הוא התיישב מולי ולא הוצאתי מילה, 5 דקות הסתכלנו אחד על השני כאילו סתם פעם ראשונה שאנחנו נפגשים.
החלטתי שאני לא אשאר אדישה, וגם אני לא אבזבז אנרגיות מיותרות.
" שלחת הודעה, התקשרת, נכנסת אליי לאיסיי בשום מקרה לא הגבתי אני הייתי מפרשת את זה כלא אחד גדול. אז למה אתה לא מצליח לפרש את זה כמוני ? " – אמרתי חייכתי ובאתי לקום ולהעלם.
לא רציתי להיות שם, אני חושבת שידעתי שאני לא מסוגלת להתמודד איתו, עם העבר שהיה לי איתו רציתי רק לברוח ממנו ולשכוח שהייתי איתו בכלל.
" אני לא אבא, ולא אמא שלך שאת יכולה לזרוק מילה, לקבוע עליי או לזרוק מבט עצוב ואני יישר יילל וייתן לך מה שאת רוצה. פעם זה היה ככה את זוכרת? פעם הייתי עושה, אומר , נותן בשבילך הכול.
עכשיו?! אני שוקל עדיין אם את שווה את זה.
אני לא מבין למה אני, הלב ,החיים שלי מצטלבים בשלך, אני מנסה לשכוח לזכור איך פגעת בי איך לא אהבת אותי, איך השפלת אותי אבל אני עדין לא מסוגל לשכוח.
אני יוצא עם כול הבנות שבעולם אבל דווקא את שם, בראש, בלב ומולי כל הזמן.
למה?! אם אני יודע שלא מגיע לך מישהו כמוני, אם אני יודע שאת לא שווה אותי ולו טיפה. " – אמר את זה בצעקות.
האנשים הסתכלו עלינו , עליי ועליו.
הרגשתי כאילו אני נשואה ואנחנו מוצאים את הכביסה המלוכלכת מחוץ לבית.
אבל הבנתי שאני בסה"כ בת 17 שהוא בא בדרישות, בטענות מוגזמות ובגישה קשה מידי ויותר מכך שלכול אחד מותר לטעות.
" לירן אני יודעת שלא הייתי בסדר בחלק מהקשר, גם אני הושפלתי, גם אני טעיתי אבל גם אתה.
ואני לא מבינה למה אנחנו מחזירים עכשיו את הגלגל לאחור?
למה אי אפשר להתקדם הלאה, אתה תמשיך בחיים שלך ואני בשלי. " – מנסה להרגיע אותו במילים שלי להסביר לו שיש לנו עתיד כול אחד בנפרד.
שני, שראתה את הכול מהצד הבינה שזה מספיק לשנינו.
שהתווכחנו די ויותר ליום אחד, היא חזרה ואמרה : " לירן, אנחנו צריכות ללכת אני מצטערת שאני קוטעת את זה כאן " .
" זה לא יגמר כאן, אנחנו עוד נמשיך את השיחה הזו " – אמר לירן בעצבים אך הפעם בשקט.
קמתי והלכתי איתה ובראשי עברה המחשבה : " קוטעת ? , מה היא קוטעת ? למה בכלל הוא היה צריך לבוא ? שוב להחזיר אותי לרגעים עצובים , לחשוב עליו , לרחם עליו ? .. או שמא אני צריכה לרחם עליי שאני בעצמי לקחתי את החיים שלי והרסתי אותם בגיל כל כך צעיר " .
" תפסיקי לחשוב, הכול יעבור, עוד מעט גם הוא יעבור והכול יהיה בסדר " - שני קטעה את מחשבותיי.
" את מדהימה " – אמרתי וחיבקתי אותה.
הגענו הביתה, התקלחתי הדלקתי טלוויזיה.
נרדמתי מול הספה, כנראה העצבות , הרחמים העצמיים ופשוט ערבוב של הכול גרמו לי להיות עייפה.
צלצול הפעמון העיר אותי משנתי, קמתי כדי לפתוח היה ורד אדום על הרצפה התכופפתי להרים אותו אך ראיתי שהעלי כותרת לא על הגבעול , הם מפורזים על השטיח.
באתי להיכנס לפתע שמעתי : " בואי נשאר, עד שהוא יזרח את תאהבי אותי אני יאהב אותך... " – צלצול ההודעה נשמע מהפלאפון שלי.
עליתי למלא והיה כתוב בהודעה : " האהבה שלנו הייתה שלמה, ככה חשבתי לפחות.
את קוטפת עלה אחרי עלה ועכשיו כול אחד נשאר בנפרד. ".
החלטתי שהפעם אני ייענה.
" פגעתי, עשיתי , הרסתי וקטפתי אז למה אתה צריך אותי ? " – עניתי.
הייתי בטוחה שהוא לא יחזיר אך לאחר מספר דקות הבנתי שטעיתי.
" כדי להחזיר לך , כדי שהלב שלך גם יישבר, כדי שאת תישברי " – אמר.
חשבתי לעצמי לו היה יודע שאני כבר שבורה, שבורה מבלי להיות מאוהבת, שבורה בגללי.
" אני שבורה... " – פתאום החזרתי.
לא הבנתי מאיפה זה בא..
" אני לא מאמין לי, אבל אני מבטיח לך שאני אדאג לזה למרות שקשה לי, קשה לי לפגוע שוב ושוב דווקא בך " – אמר.
" למה? הרי אתה רוצה שיכאב לי לא ? " – הבטחתי לעצמי שזו ההודעה האחרונה.
" כןן... אבל אני לא אוהב שכואב למישהו שאני תמיד יאהב ותמיד תהיי לי בלב .. " – התקבל פתאום.
החלטתי לא לשלוח הודעות, עלה בראשי מעשה פרוע עליתי למלא החלפתי פיג'מה לבגדים יפים
ויצאתי...

אם תגיבו הרבה
מחר עוד המשך 😊
אוהבת
😊
בלו'ש

איזה מדהים 😮

אהבתי ביותר 😊

(:

הופפפפפפפפפפפפפפפפה =]]
איזה משפט הבאת פה.
הפצצת אחותי.
יאללה המשך יא פדלעה

וואוווווווווו

מ=ק=ס=י=ם 😊

מחכה להמשך בוביי 😛

אוהבת רחלוש =]]

אנשים,
תגיבוו (:
אם יהיו תגובות יהיה המשך =]]
אנשים?
חג שמח.
😊

מהממם!
המשךךךךך!

המשךךךך יאפה שלייי..

בא לי 😛..

רחלוש =]]

סיפור יפפה:]
אהבתי.

תמשיכי לכתוב ..לאאאב

קראתי עשיו את הסיפור..
ופשוט אהבתי=]]
מחכה להמשךךךך