מילון החירבונים הגדול - בנות לא ממש בשבילכן.

שרביט - אותו מקל שניצב (או אמור להיות ניצב) ליד האסלה עם שערות בקצה,
שבמקרה שהמחרבן לא יודע לקלוע, או למקרה שהמחרבן נקלע למצב חירום חרבוני.

החרא הנקי - אתה מחרבן, אתה רואה את הקקי באסלה,
אבל אתה לא רואה אותו על הנייר טואלט. זה החרבון הכי מוצלח וברמת העיקרון
מי שהצליח להגיע לרמה של חרבון נקי הוא בנאדם עם הרבה פחות דאגות בחיים.

החרא הרטוב - אתה מנקה את התחת חמישים פעם ועדיין מרגיש
שנשאר שמה קצת גועל. בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך דוחף גליל שלם
של נייר טואלט בין התחת לתחתונים בשביל לא ללכלך אותם, וכל מי שרואה
אותך ככה חושב שיש לך מקרה ממש גרוע של טחורים.

חרא של גל שני - אתה מסיים לחרבן, מנגב/מורח, קם ומרים
את התחתונים עד הברכיים, ובדיוק באותו הרגע אתה מבין שלא סיימת את
העבודה ויש עוד קקי בדרך.

חרא רפאים - אתה מרגיש את הקקי יוצא, רואה עדויות ברורות שלו על הנייר טואלט,
אבל אין שום זכר לקקי באסלה. החרבון הזה מאד לא מפרגן, ולרוב אתה יוצר בהרגשה של ריקנות
מהשירותים.

חרבון שדופק את השכל - ידוע גם בשמו הנוסף 'חרבן עד שיתפוצץ לך ווריד'.
במקרה הזה הקקי לא משתף פעולה ואתה צריך 'לעזור' לו לצאת החוצה,
כשבדרך הפנים שלך נעשות כחולות וסגולות. החרבון הזה מסוכן מאד
מפני שהוא חושף אותך לסיכון גבוהה מאד לחטוף שבץ.

חרבון של תירס - אין צורך לפרט יותר. מי שלא יודע על מה מדובר,
שיאכל הרבה תירס ויראה מה יוצא החוצה.

הלוואי והיה לי חרא - יש לך קקי, אתה מתיישב על האסלה, אבל כל מה
שאתה מצליח לעשות זה לשבת שמה על האסלה, להתכווץ ולהפליץ, אבל שום קקי
לא יוצא. בסוף החרבון עולה מולך השאלה הנתחית - לא חרבנתי שום דבר,
אבל הפלצתי, אז לנגב את התחת או לא? והאם בכלל צריך להוריד את המים במצב כזה?

חרבון של לחיים רטובות - ידוע גם בכינויו 'החרבון המהיר מידי'. זה סוג
החרבון שיוצא כל כך מהר מהטוסיק, שמצליח לשלוח למעלה גלים של מים
מהאסלה לעבר התחת החשוף שלך. החרבון הזה לא מומלץ בכלל בזמן החורף, כי
אז המים האלה ממש קרים, והתחת עלול להתכווץ מפני המים הקרים ולחתוך את
הקקי באמצע. לא מומלץ בכלל!

חרבון של צומי - חרבון שהוא כל כך מעניין בצורה, בצבע, במרקם ובטעם שלו,
שאתה חייב לקרוא למישהו שיבוא לראות לפני שאתה מוריד את המים. יש
כאלו שאפילו מגדילים לעשות ומצלמים את זה בשביל להראות לדורות הבאים.

חרבון שמעלה את המורל - לרוב מגיע אחרי תקופת עצירות ארוכה. אתה יוצא
מחרבון כזה עם שיר בלב, בטוח שאין אף אחד בעולם שיכול לבאס אותך כרגע.
במקרים שאתה סובל מעצירות, חרבון כזה יחזיר אותך להיות ה'אני' הקודם שלך.

החרבון הרגיל - חרבון שקורה כבר על בסיס קבוע, באותו המקום, ובאותה
השעה. לרוב מלווה בעיתון. במקרים מסוימים, ששני בני אדם ויותר מפתחים
הרגל כזה ביחד, נוצרות קבוצות חרבון. אדם אחד קובע שהוא הולך לחרבן,
ומיד אנשים אחרים מהאזור באים ומבצעים את הטקס יחד איתו, ותוך כדי
כמובן ישנן שיחות של חרבון על אירועי היום.

חרא של שואה גרעינית - תוך כדי זה שהקקי יוצא אתה כבר קולט את הריח
ומיד משתדל לסיים את כל העסק כמה שיותר מהר ולצאת. כל בנאדם שיכנס
לשירותים אחריך בשבע שעות הקרובות לא יצא מהם. אתה כמובן לא מספר לאף
אחד, וצוחק כל פעם שאתה רואה מישהו נכנס לשירותים אחריך ואחרי מספר
שניות יוצא תוך כדי שהוא נאבק על נשימתו.

החרבון הצף - לא יעזור כמה פעמים תוריד את המים, תדחוף אותו פנימה עם
השרביט, תדבר אליו, בסופו של דבר הוא יצוף למעלה. אין ברירה אלא לקחת
שקית ניילון ולהעיף אותו מהאסלה.

חרא חשאי - אף אחד לא היה בשירותים, אבל יש שם קקי, ואף אחד לא מוכן
לקחת על עצמו את האחריות.

חרבון של מחבואים - רגע אחד אתה רואה אותו, וברגע השני, הוא שוב
בפנים. מצריך הרבה מאד סבלנות ויכולת אדירה של שרירי תחת.

חרבון של בחזרה לשורשים - יש לו הרבה מאד וואריאציות, אבל הוא תמיד
יהיה באמצע איזה יער או מאחורי מכונית שעצרה בשולי הדרך בשביל שאף אחד
לא יראה אותך מחרבן.

חרא של אנרג'ייזר - הוא ממשיך וממשיך וממשיך וממשיך...

חרא שתלטן - הקקי נותן לך בערך עשר שניות של אזהרה לפני שהוא
יוצא, ואתה בפוקס מצליח להוריד את המכנסיים לפני שהקקי תופס יוזמה
ויוצא בעצמו.

חרא שהוא לידה - הקקי כל כך חזק וגדול, שאתה נשבע שזה כבר יוצא
מהצדדים, או שאתה יולד מהתחת.