הילד הקטן היה בן 8 לפחות כשגילה ת'אהבה
הוא ראה אותה צוחקת כל היום בכיתה
ללכת אחרי הלב את זה הוא כבר ידע
לדבר איתה,להצחיק, הלך וישב לידה
במשך שנה הם היו חברים והוא אהב אותה
אהב אותה בלי הפסקה,הייתה לו כמו אחות קטנה
יום אחד הלך לביתה,הביא לה זר פרחים
הילדה נתנה לו נשיקה ראשונה של אוהבים
הילד גדל וכך האהבה,הוא לא רצה שכלום יגמר
הילד חשב על זה בחדר שהכל יהיה בסדר
אם תיהיה צרה אי פעם הכל ימשך ויסתדר
שהילדה תמשיך ותיתבגר בלי להיסתכל על אחר
וזה לא קרה,עם אחר הילדה ניפגשה
הילד את זה ראה ולא עזב את נפשה
הוא עקב אחריה עד שעות מאוחרות
כדי לבדוק שהיא לא איתו ושהיא לא בצרות
הילד ראה,שהגורל עושה את שלו
ושכלום שהוא יעשה לא יעזור,זה לא בגללו
הוא רצה אחרת,את זה הוא כבר ידע
לשחק אותה קשוח כאילו כלום לא קרה
אותה הוא רצה ואין מי ששומע
עדיף לו רק להיתרחק כי את זה הוא לא בולע
אף אחרת אותו לא רצתה ואף אחרת לא באה
כל תחושת האהבה,החום,המסירות אצלו אבדה
במשך חודשיים הילד בכה,להיתאבד הוא כבר רצה
כבר אין לו מה לחפש בחיים, בן 16 הוא כבר היה
במשך 8 שנים אף אחת אותו לא רצתה
הילד התחיל לעשן כבד ולשתות בלי הפסקה
כבר לא הייתה לו את המיטה החמה או הכרית הרכה
כולם התחילו להיתייחס לידה בצורה רעה
הוא רק היתדרדר במשך הזמן,ישן על מדרכה קרה
הלך לבקר בבית ספר כדי לראות את הילדה
הוא לא האמין למה שראה,הילדה מוקפת חברים
החיים שלה טובים,הוא חשב מאחורי השער
עם הסכין הוא עמד,ואת המילים האחרונות לה אמר
"תזכרי אותי ילדה,הגעגועים אלייך זה לי כל מה שנשאר"
הילד עמד מאחורי השער ואת עצמו דקר
"הילדה אמרה חכה אני אוהבת אותך" אך זה היה מאוחר.





