מכתב שכתבתי בשבילו לחצי שנה

🙄 אני כותבת לך עכשיו , פשוט בגלל שאני חייבת, ובגלל שאתה חייב לדעת. הרגשתי פתאום דחף מדהים לתפוס עט ונייר, ולכתוב לך מכתב. הרגשתי שאם אני לא אעשה את זה, ומייד, אני אתפוצץ למיליון רסיסים.
אז זהו זה - אני כותבת, ועכשיו כל הרגשות שממלאים אותי, צריכים להיות מתורגמים לכמה כתמי דיו על נייר.
אני יודעת שאני פתטית אבל לא אכפת לי.
בלילות של ירח מלא, אני זוכרת אותך
אתה שכוב לידי, מחזיק את ידי, נושם את גופי.
בלילות של ירח מלא, אני חולמת אותך,
אתה מבטיח לי בלחישה קצרה שפשוט אמרת 'אני תמיד איתך'.
בלילות של ירח מלא, אני נושמת אותך,
מחזיקה את החולצה שעטפת אותי שהיה לי קר, ומריחה אותך איתי.
ובלילה הזה, אין ירח מלא, אבל החלטתי לכתוב.
החלטתי לנסות להעביר את האהבה הזאת שאני מרגישה בכתיבה.
אני אוהבת אותך, ולמה אני אומרת שאני אוהבת אותך, כי אתה, הכול בשבילי.
מבין?
אני שמחה איתך, אני אוהבת איתך, צוחקת איתך, ובוכה אותך.
אוהבת את החיוך שלך, החיוך המאיר הזה שבא מבפנים , אוהבת את זה שאתה עדיין ילד, עם כל התמימות ,אוהבת את איך שהקול שלך משתנה כשאנחנו מדברים עליי ולא נעים לך, אוהבת את זה שאתה רציני כשצריך, מנסה לגרום לי להאמין אבל לא לשנות אותי.
אוהבת את זה שאתה פה אחרי כולם, שלא נשברת ולא ברחת .
אני מאוהבת, מצאתי את הבן אדם המושלם בשבילי. אתה הדבר הכי יפה שאי פעם יצרו, והגעת אליי, אני מטורפת על כל דבר שאי פעם עשית.
אני אוהבת אותך.
אין לי את האמצעים לתאר עד כמה.
אם אומר אני אוהבת אותך מעכשיו ולאורך כל שנות חיי, זה עדיין לא יספיק.
לא תיארתי לעצמי אף פעם שבן אדם יוכל להכיל בתוכו כזאת כמות של אהבה.
כל דבר שאני עושה, אפילו לישון, כל דבר מלווה במחשבות עליך.
אתה הדבר הכי מדהים שיש, מכל הבחינות בעולם.
אני מאוהבת בכל תנועה הכי קטנה שלך, בכל חתיכה הכי מוסתרת אצלך.
אני מתעצמת מאיך שאתה גורם לי להרגיש.
אני מניחה לעובדה הזאת רגע, שלא אכפת לי בכלל לפני כמה זמן הכרנו, איפה הכרנו, איך הכרנו, מה שחשוב לי זו ההרגשה, וזו ההרגשה הכי טהורה והכי מספקת שהרגשתי אי פעם, שיצא לי לחוות אי פעם. כמו ילדה קטנה במפעל של ממתקים, אני נפעמת כל רגע מחדש, מהצבעים, מהריחות, מהצורות השונות, מהיופי שלך, מהיופי שלנו ביחד, ממה שאנחנו מצליחים להפיק ביחד.
כשאני איתך אני שומעת מנגינה בראש, אני שומעת צלילים שאולי אפילו בטהובן או באך לא יכלו ליצור, אני שומעת את המנגינה שלנו, המנגינה שלנו שלא תיפסק לעולם, שתישאר נצורה עד סוף העולם ואולי אחריו.
אני נהנית לנשום אותך, אני נהנית לחוות איתך חוויות של ילדות שמעולם לא יצא לי לחוות, אני נהנית לחוות איתך חוויות בוגרות שאולי זה אפילו לא הגיל לחוות אותן עדיין, אני נהנית לגלוש עם המוח שלי למקומות בהם רק אני ואתה נמצאים - במקומות שמבחינתי מסמלים אך ורק חופש ושלווה, אך ורק אהבה, כי זה מה שאתה ואני צריכים, יקר שלי.
יש רגע קסום, בכל פגישה איתך, שאני אוהבת לצאת מהגוף שלי לכמה רגעים, לראות את שנינו מהצד, ולראות איך משניה לשנייה אנחנו פורחים ונהיים אחד של השני. אפילו יותר מהרגע שלפני היציאה מהגוף.
אני אוהבת לצאת מהגוף שלי, לעמוד בצד ולראות איך אנחנו יפים ביחד, איך אנחנו מתחברים אחד אל השני במבטים, במגעים, במילים...
אני נהנית לראות אותך פורח ומחייך, לחשוב שלפני שהגעתי הייתה שונה, לחשוב שבאיזה שהוא מקום אני זאת שמטפטפת לך טיפות של מים שעוזרות לגדילה שלך, פרח שלי.
אני נהנית לטפח אותך ואת האהבה שלנו, אני נהנית לחשוב שאין לזה סוף, לחיות במין אופוריה כזאת, להגיע אלייך, שקט שלי, להחזיק לך את היד ולא לעזוב לעולם, להסתכל לך בעיניים הירוקות היפות האלה, לצלול ולשכוח מהכל, להגיע לנקודה של אור לבן, של שקט, לתהום עמוקה, לנקודה של אינסופיות.
אני כל כך רוצה להעביר לך מילים, אך אני לא יודעת איך למסור לך אותן בצורה שתבין ומוחך לא יגלוש לכוונות אחרות, שלא יסטה מהכוונה האמיתית של המילים שלי.
מעולם לא הייתי מתארת לעצמי שזה מה שיצא משילוב של שנינו ביחד.
מן הרגשה של ניצוצות באוויר, הרגשה של קסם, הרגשה של גורל, הרגשה של מיקום נכון, כמו החתיכה המתאימה בפאזל, בדיוק במקום הנכון, בדיוק מה שאני צריכה, בדיוק מה שעושה לי טוב, בדיוק מה שמשלים אותי.
אתה ההפך מהאני שלי, ומצד שני אתה בדיוק אני.
זה מצמרר אותי לשמוע מחדש כמה אנחנו דומים, ומפתיע אותי לשמוע כמה אנחנו שונים, כמה אנחנו מחדשים אחד לשני, כמה אנחנו משלמים אחד את השני, כמה שמה שאנחנו מרגישים זה הדדי.
אמרתי כל כך הרבה במכתב הזה, ואפילו 'אני אוהבת אותך' אחד לא נכתב כאן, אז שתדע לך, שבכל פעם שאני אומרת 'אני אוהבת אותך', אני מתכוונת להגיד את כל מה שכתוב למעלה, ומעבר.
ושתדע לך, שבכל פעם שאני אומרת 'אני אוהבת אותך', אני רוצה לבכות ומרגישה את הדמעות עולות לי לחורים של העיניים, אני מרגישה כאילו שהלב שלי עולה על רכבת הרים - למעלה - למטה, אני מרגישה כאילו שהעולם שלי הרגע התפוצץ לרסיסים וקם מיד על הרגליים, כמו גדול.
הנפש שלי צריכה את הנפש שלך, הן צריכות ללכת יד ביד תמיד, ככה רשום בשמיים, ככה אני מבטיחה לך שיהיה תמיד, כל עוד תרצה.
🙄