איזה יפה !!!
אהבתי מאמי בטירוף תמשיכי
תודה בנות אבל אני מחכה לעוד תגובות (:
היי בנות!(:
חג שמח וכשר לכולם!(:
הנה המשך..(:
פרק 3:
זה היה תומר...
רצתי מהר לפתוח את הדלת..
תומר: "תגידי לי את בסדר? את יודעת איך נבהלתי שלא הגעת??"
אני: "מה אתה רוצה? השארתי הודעהה..."
תומר: "היית צריכה לוודאות שאני יודע.."
אני: "סליחה... לא ידעתי שזה ביג דיל!!"
תומר: "לא אבל זה מעצבן! למה לא באת?"
אני: "סתם לא יודעת.. רציתי קצת להיות בבית.."
תומר: "אה בבית כן!??! טוב.. אז אולי באמת עדיף שתשארי בבית..את יודעת מה?? גם היום.. עדיף שלא תבואי בכלל.. אל תדאגי.. אפחד לא ירגיש בחסרונך!"
מה?!?! WTF???
הייתי בהלם בחיים לא ראיתי אותו ככה..
זה באמת היה אחד השוק של החיים שלי!
לא האמנתי שהוא עושה סרט מדבר כזה קטן..
אני: "תומרר?? מה עובר עלייך?!?!? מה קרה?!?"
תומר: "נמאס לי שאני צריך לאכול את החרא שלך כל החיים!את יודעת כמה דאגתי?"
אני: "בסדר אבל זה לא כל כך נורא!! כולה לא באתי היה לי חשק קצת להיות בבית מה קרה??"
תומר: "את לא מבינה כלום.. עזבי.. אני מצטער.. לא יודע נוו.. אוףף"
חיבקתי אותו חיבוק חזק... משהו עובר עליו אני יודעת..
אמרתי לו להכנס..
אני: "מה קרה??? אני יודעת שקרה משהו תספר לי!"
תומר: "טוב.. אני לא יודע איך להתחיל בכלל!"
אני: "מההתחלה.. אל תדאג יש לי זמן..."
תומר: "קצת לפני שהגעתי לפה פתאום לא יודע משהו קרה.. הרגשתי כאילו שאני ממש בתוך חלום ובכלל לא הייתי ישן!.. ראיתי שם אותך.. היינו בפארק.. הייתי לידך והיו מסביבי חבורת בנים.. כל מיני חברים שאנחנו מכירים את יודעת.."
'זה לא קורה לי.. רק שלא יגיד את זה בבקשה אלוהים שלא יגיד את זה..' חשבתי לעצמי..
התחלתי להזיע.. החוורתי בזה אני בטוחה..
הוא המשיך את הסיפור...
תומר: "התחלנו ללכת לעברך ובשלב מסויים אני נשארתי קצת יותר מאחור.. הם התחילו לגעת בך ולהציק לך.. את צעקת ואני.. אני לא עשיתי כלום!! אני לא יודע מה קרה לי!! פשוט קפאתי במקום!! ואז את התעלפת ואני כאילו התעוררתי מתוך החלום.. ראיתי שהשעה הייתה שש בערב..
העדפתי לחכות שתגיעי לפה כדי לספר לך אבל ראיתי שאת לא מגיעה והתחלתי להלחץ!..ואז הגעתי לפה ואת ההמשך את יודעת.."
'אני לא מאמינה..
איך זה יכול להיות?!?
לא.. לא זה לא קורה ליי!!'
התחלתי לצבוט את עצמי כדי לבדוק שאני לא חולמת..
קפאתי כקרח..
לא הצלחתי לזוז.
תומר: "ליאן מה קרה??"
אני: "כלום.. אממ תראה זה כלום אני בטוחה.. אבל אממ... אתה חייב ללכת עכשיו.. אני צריכה להתארגן.."
תומר :"זהו?? זה מה שיש לך להגיד על הסיפור הזה?"
אני : "אני לא יודעת עכשיו נדבר.. מצטערת אתה חייב ללכת עכשיו.. אוהבת אותך..ביי ביי"
דחפתי אותו החוצה וסגרתי את הדלת..
מה אני אמורה לעשות עכשיו?
זה היה בכלל חלום מה שחלמתי??
לא ידעתי מה לחשוב..
הכל התערבב לי נהייתי מסוחררת.
הרגשתי שאני עומדת להתעלף אז נכנסתי מהר למקלחת..
פשוט ניקיתי את הראש ממחשבות ודאגות..
יצאתי ממנה והכל חזר לי בבום.
כל הקטע הזה..
הייתי אובדת עצות.. לא ידעתי מה לעשות!!
לספר לתומר??
אני פוחדת להלחיץ אותו..
החלטתי להתקשר אליה.. אפילו שאסור לי..
אין ברירה.....
אני חייבת!!!
----------------------------------------
אופפ אני מרגישה שלא יוצא לי יפה..
חח תגידו מה דעתכן..
אוהבת המון:
נויה
היי בנות..
אני ממש מצטערת שיש פרק רק כל יומיים אבל אני מחכה לתגובות והן לא מגיעות..
זה קצת מאכזב האמת..
אל תשפטו ישר על פי ההתחלה אני בטוחה שאני אשתפר ;]
אוהבת,
נויה
פרק 4
הייתי אובדת עצות.. לא ידעתי מה לעשות!!
לספר לתומר??
אני פוחדת להלחיץ אותו..
החלטתי להתקשר אליה.. אפילו שאסור לי..
אין ברירה.....
אני חייבת!!!
-------------------------------------------
אני: "עירית?היי זו ליאן... אני צריכה לקבוע איתך פגישה.. אני יודעת שבטח קצת מוזר לך לשמוע אותי אבל אני ממש צריכה עזרה.. את יכולה שאני אבוא אלייך עכשיו?"
עירית: "כן בטח מתוקה בדיוק יש לי חלון תבואי עכשיו!"
אני: "תודה רבה! אני בדרך אלייך.."
עירית הייתה הפסיכולוגית שלי..
לפני 3 שנים... היו לי כל מיני פחדים אז הלכתי אלייה..
זה נגמר בניינו קצת לא יפה..
ביקשתי מאמא שתסיע אותי..
היא קצת הייתה בשוק מהבקשה אבל היא לא שאלה יותר מדיי שאלות..
נסענו בערך 20 דקות..
הגענו לבניין שלה.. עליתי במעלית בדיוק היה שם מישהו עם כלב כזה מתוק והוא קפץ עליי ולקק אותי..(:
הוא קצת הסיח מדעתי את מה שלפני חצי שעה קרה..
נכנסתי לחדר שלה..
ואאאיי כמה התגעגעתי אלייו...!
אולי לא הודתי בזה אבל השיחות איתה היו לי חסרות.
מאוד.
היא תמיד החדירה בתוכי איזו שלווה פנימית.. ממש שמחתי לחזור!
היא ממש שמחה לראות אותי.. התחלתי לבכות..
סיפרתי לה הכל.. פשוט הכל את כל מה שקרה..
היא הייתה דיי בשוק..
עירית: "את רוצה שאני אגיד לך את האמת?"
אני: "כן בטח! רק את האמת"
עירית: "בחיים שלי לא נתקלתי במשהו כזה.. זה נשמע לי ממש לא הגיוני.. וזה האמת קצת מפחיד אותי..
אבל יש גם לזה תרופה.. אני חושבת שמה שאת צריכה לעשות זה לשכוח מזה.. גם אם לפעמים יחזרו לך הזכרונות מהאירוע הזה, תנסי לראות אותו כמשהו משעשע ולא כמשהו מפחיד.
בנתיים אל תספרי לתומר.. את צריכה לשמוח אני חושבת ממה שקרה פה.."
אני: "למה לשמוח?"
עירית: "קרה פה משהו שהוא לא מהעולם הזה.. הוא קורא אותך.. ואת קוראת אותו.. לפעמים גם לי זה קורה עם בעלי. שניינו יודעים מה השני צריך וחושב.. אני חושבת שזה משהו מאוד מיוחד.. וזה שמה שקרה בחלום כל כך הפרייע לו רק מראה כמה את חשובה לו. זה ממש ממש מקסים בעייני.."
אני : "את צודקת! תודה רבה עירית את ממש עזרת לי אני לא יודעת איך להודות לך!"
עירית: "אין בעייה.. תבואי לבקר אותי לפעמים.. קצת התגעגעתי..;]"
אני: "גמני התגעגעתי.. מאוד. אם תרצי אני אשמח לחזור לטיפול (: אני חייבת ללכת יש לי מסיבה להתארגן אלייה..(: ביי ביי תודה באמת תודה!"
התחבקנו ויצאתי מהחדר..
אמא חיכתה לי למטה..
נכנסנו לאוטו..
עירית צודקת..
אני צריכה לשכוח מזה הכל היה סתם אי הבנה אני בטוחה..
זה סתם מציק לי..
אני אלך למסיבה ואהנה!
אני לא צריכה לחשוב על זה זה כלום...
אומייגאד!!!!
איך שכחתי??
זה הדבר הכי חשובב....
אין לי מה ללבוש! 😮
חחח קצרצר אבל מדהים 😊
תמשיכי :]
פרק יפה.. המ-ש-ך--ך-ך-ך-ך-ך-ך-
אתר האהבה הישראלי