והוא הולך
מסתובב לשנייה ולך מחייך
והוא צועד, ועם כל צעד קטן שלו
הלב שלך פועם, בכל חוזקו
ועוד פעימה, ועוד נשימה,
וזה הכל קורה תוך שנייה,
את לא מעכלת, לא מבינה
וזה קורה..
הוא כבר נעלם,
מזמן הוא הלך, ולך זה נראה כאילו עברה רק שנייה
הוא הלך, הלך ממך ואת לא יודעת לאן
איבדת מזמן את תחושת הזמן
כל העולם נראה לך ריק, חסר בו המון אבל לך חסר רק דבר אחד
הוא חסר לך, ששוב תהיו יחד
כמו אז, בתקופה ההיא, התקופה הטובה
את רוצה לחזור לשם אך יודעת שאי אפשר
מה שקרה נשאר שם, בעבר, במקום, בפינה שזה קרה ולא ניתן לשחזר את אותם הדברים
כמה שרוצים, כמה שמדברים
אי אפשר
לא ניתן להחזיר משם דבר
את ממשיכה,
חושבת על עוד דברים
והדמעות? פרצו מזמן, ממלאות את ליבך יחד עם העצב והכאב
מבססות את חייך בזמן האחרון
ואת? מבקשת רק טיפה של רון
רוצה להיות קצת יותר שמחה ומאושרת
שפעם אחת בחייך תוכלי להיות נאהבת ולא רק אוהבת וסובלת
ושוב את נזכרת איך הוא הולך,
הסתובב לשנייה ולך חייך..
מקווה שאהבתם :]
😢 וואו, אני עם דמעות. .
את כותבת כזה יפפה !!#
כמה עצב וכאבב אמאא
אני עם דמעות בעיניים
אהבתי מאוד ואני לא חושבת
שאי אפשר לאהוב דבר כזה
הוא מלא בהרגשה,
זה קטע כנה ואמיתיי
אהבתייייייי תמשיכי לכתוב המוןןן מאמיי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
איזה עצובייי:[[[
רותיי את פשוט מוכשרתתת
אני אוהבת לקרוא קטעים שלך
את ממש יודעת לגעת ולרגשש
אז אל תפסיקי
ותמיד אבל תמיד פה בשבילך..
מור'צי 😊
עצובבב😢
אבל את כותבת יפה
ואין על זה..
אוהבבת אותך מלא
בריי
מ ה מ ם
כבר אמרתי לך שאני מתה על הכתיבה שלך?!
מוווווווואה
*מאיה*
