פרק 11 –
התרחקתי משם ולא יכלתי כבר לעצור את הדמעות מלנזול.
רצתי לכיוון השירותים ונכנסתי לתא ונעלתי את עצמי בפנים.
בכיתי על הכל, על עמיר שאף פעם לא היה שלי , על להיות כמעט ללא אמא, ועל הגעגוע שלי לליאת תומר ורונה החברים האמיתיים והכי טובים שהיו לי אי פעם.
הצלצול הושמע אך התעלמתי, המשכתי לשבת על רצפת השירותים הקרה.
בטח הייתי אדומה והאיפור נמרח ולא עניין אותי . בכלל לא.
התחלתי סתם ככה להיזכר באותו יום שאני ואסף נפרדנו, כמה שזה הרג אותי מבפנים אבל אני העמדתי פנים שלא אכפת לי כמעט בכלל.
--=-=-=-=-=-
"היי מה קורה?" אמר לי אסף שנכנס לחדרי.
"בסדר" אמרתי ונישקתי אותו בלחי.
"על מה רצית לדבר?" שאלתי וכל כך ידעתי על מה .
"עלינו" אמר , "אל תעשה את זה דרמטי" אמרתי והוא צחק.
"אני חושב שהכי טוב ונוח זה שניפרד..אני חולה עלייך גל אל תחשבי אחרת ! את באמת הנפש התאומה שלי ואני מאוהב בך ! אבל זה לא מצליח ואני לא רוצה לפגוע בך..אני חושב עלייך ובעצם אני פוגע בעצמי" פלט לפניי, ואני פשוט ישבתי שמה ולא מגיבה בכלל על כך שהוא אמר שהוא מאוהב בי ואני הנפש התאומה שלו. למה לא אמרתי שאני לא אפגע ואני אוהבת אותו כל כך שאני עדיין רוצה להיות איתו? כי אני דפוקה .
"אוקי" אמרתי , " זה כל מה שיש לך להגיד?" אמר די בעצב.
"לא יודעת.." עניתי.
"בסדר" אמר וראיתי שהוא נעלב.
--=-=-=-=--=-
הסתכלתי בחטף בשעון , השעה הורתה 9:55. עוד כמה דקות הפסקה ואני אוכל לצאת החוצה ולדבר עם נועה.
הפלאפון שלי לפתע צלצל , 'לא יכול להיות' אמרתי לעצמי .
"הלו?" עניתי.
"גל מה קורה?" אמר אסף. רציתי להגיד לו שבדיוק חשבתי עליו וזה ממש מוזר שהוא בדיוק התקשר, אבל שלא יחשוב שאני כל היום מהרהרת עליו.
"הכל מצוין..איתך?" המשכתי לענות בשמחה מזויפת.
"אחלה..שמעי" התחיל לומר , "חכי שנייה" אמר ושמעתי קולות של דלת נטרקת.
"איפה אתה?" שאלתי במהרה, "אני בבית,קצת חולה" אמר וצחק. וגרם לי לגעגוע אליו.
"הא.." אמרתי , "ואיפה את יפה אחת?" שאל ומוסס אותי כליל.
"אני בבית ספר." אמרתי.
"אה הבנתי ..אחלה לגמרי" אמר.
"למה התקשרת?" לבסוף שאלתי, " רציתי לשמוע את הקול החמוד שלך" אמר ושוב מוסס אותי .
"מתוק אחד" אמרתי והרגשתי כמו פעם.בשיחות של שנינו באמצע הלילה.
"אני מתגעגע אלייך, אני לא יכול לשמור את זה בפנים.. אני אמרתי לעצמי לא להגיד לך את זה כדי לא להרוס את הידידות השברירה בינינו אבל אני לא יכול . אני מתגעגע אלייך כל כך גל.." אמר ודמעות נוספות עלו לעיניי.
"או אסף.." אמרתי וחשבתי לעצמי 'הנה זה מתחיל שוב..'.
"אבל מה בדיוק אתה רוצה שיקרה?" שאלתי , "לא יודע. באמת שלא , ודבר ראשון אני מת לראות אותך..יואו לראות את היפה שלי" אמר ואני צחקתי .
"אני מתה עלייך אתה יודע את זה?" שאלתי.
"יודע יודע" אמר בשחצנות.
"טוב אסף אני חייבת לזוז , אז נדבר?.. תתחבר היום למסנג'ר" אמרתי.
"מבטיח, יאללה ביי אהובתי" אמר וניתק ואני התמוגגתי.
אבל במוחי עברה מחשבה אחת 'שיט שיט שיט !!!'
יצאתי מהר מהשירותים והתבוננתי בשעון שעל הקיר –10:05- עוד חמש דקות יש צלצול ואז אני אוכל לתפוס את נועה לדיבור מהיר .
-
"נועעעעעה" שאגתי ורצתי לתפוס את ידה של נועה.
"לאיפה נעלמת תגידי לי ? נחמה רותחת עלייך !!!" אמרה , " לא אכפת לי מנחמה ..יש לי משהו יותר חשוב" אמרתי והובלתי אותה לחצר .
התיישבנו והיא התבוננה בי ממתינה למידע חשוב.
"אסף התקשר." אמרתי.
"ו.." שאלה
"קרא לי אהובתי ואמר שהוא מתגעגע אליי כל כך ושאני היפה שלו..והקטע זה שנותרה בי גם הרגשה כזו אליו. אבל אני מאוהבת בעמיר ואני מבולבלת רצח" אמרתי והורדתי את ראשי על הדשא הלח.
"רגע רגע.. מאוהבת מאוהבת?" שאלה וניצוץ עלה בעיניה.
"עד הסוף המר." אמרתי .
"עם אסף את צריכה לסיים .. כי הוא רחוק ממך ואת רחוקה ממנו ואין סיכוי לקשר הזה מאמי , עם עמיר למרות זאת.. יש הרבה סיכויים. רק שהמיטל הזאתי תעוף מפה כבר" אמרה .
"תרגיעי נועה. אני לא רוצה שהיא תעוף , היא אוהבת את עמיר והוא אוהב אותה..אני לא רוצה להתערב להם. ובקשר לאסף את צודקת.. אני אדבר איתו היום.." אמרתי והחלטתי סופית.
"תראי מי מגיע" אמרה והסתובבתי מיד . וקלטתי את עמיר רץ עד אליי.
כאילו השיר 'עד אלייך' של סינרגיה התנגן מסביב , ככה הרגשתי.
"אפשר לדבר איתך לבד?" שאל וקרץ לנועה והיא צבטה אותי בתחת וקמה .
הוא התיישב מולי , ולא יכלתי להוריד את העיניים ממנו. הוא כל כך מושך.
"אני אוהבת אותך" אמרתי והוא פער פה, "את רצינית?" שאל
"כן. ורק שתדע שאני לא מתכוונת להפריד בינך לבין מיטל" אמרתי והוא שתק. אוח השתיקה המעיקה הזו.
"אתה יכול לא לשתוק בבקשה?" ביקשתי .
"את הנערה שיש לי בלב והיא מזה מיוחדת" אמר.
המשך יבוא





