"הזכרונות של אותם רגעים"/דביר בזנק
אני נזכר ביום הראשון שראיתי אותך.
ממש כאילו יצאת לתוך העולם הזה.
היית כל כך יפה, היית מלאך.
אני זוכר שניגבתי את פני ,הייתי בטוח שאני הוזה.
זהו לא חלום, את היפהפיה שמולי.
היא פשוט אהובתי..
אני זוכר את החיבוק הראשון.
הרגשתי את הגוף שלך בשלי.
הרגשתי את הפרפר הראשון.
שהתפרס בתוך הבטן שלי.
אני זוכר את הרגע שאמרתי לך
שאני אוהב אותך.
אני זוכר את הרגע שהבטתי לך בעיניים .
והבנתי שאני לא נמצא בשמיים.
בעננים חולם חלומות.
אלא אני ממש נמצא במציאות.
אני זוכר את אותה נשיקה.
כן הראשונה שהייתה הכי מתוקה.
השפתיים הכי רכות בעולם.
שעליהם אף אחד בחיים לא חלם.
ואני נגעתי בשפתייך המושלמות.
נגעת והרגשתי את הרכות.
כל רגע אני חושב עלייך הדרוש..
כל רגע אני רוצה אותך להרגיש מאמוש.
לחשוב שאת שלי ,או בעצם לדעת שאת שלי.
כשאני מסתכל קדימה אני רואה אותך בתור האישה שלי.
אני רואה אותך בתור האהבה שתישאר בליבי לנצח נצחים..
האהבה היחידה שאני יוכל לאהוב לעולמים.
אז אל תשכחי אהובתי .
אני כל כך מאוהב בך .
אז שיהיה לך כל יום יותר מושלם מהשני.
כי אני אוהב אותך.
אני מקווה שכל רגע וזכרון שיהיה איתי את ממנו תהני.





