לא יודעת מה לעשות כבר..

ככה..
אני וחבר שלי,רבנו על דבר ממש שטותי שלא חשוב כרגע מהו..
עכשיו איזה שבוע וחצי אנחנו מדברים אבל לא בתור חברים..
יעני נפרדנו בערך..(דיברנו מאז רק באייסי,בגלל זה,זה עדיין לא נחשב לפרידה מבחינתי.. דברים כאלה צריכים להיעשות פנים מול פנים..)
קיצור הוא לא מראה שום עניין של התענינות שנחזור להיות כמו שהיינו..
למרות שאני יודעת שזה מה שהוא רוצה..אבל הוא מחכה שאני יעשה את הצעד הראשון כדי שנשלים!!
במשך כל השבוע הזה היינו רק רבים, אבל בכל זאת מדברים..כמו שציינתי רק באייסי!
עכשיו היום אמרתי לו שאני לא רוצה לוותר...
אז הוא שאל מאיפה זה בא לך?! אמרתי לו מהלב!!
והוא אמר תמיד אמרתי שאין על הלב שלך:]]
אז קיצור הוא אמרר אני יבוא אלייך יותר מאוחר ונדבר על זה...
אמרתי לו סבבה וזה..
חשבתי שהכל הולך להיות מושלם!
אבל אז הוא בא לי ביציאה כזו.."אני לא יכול לבוא היום..סורי ביו'שששש.."

עכשיו אני חושבת שעשיתי טעות שאמרתי שאני לא רוצה שנוותר..
אולי הוא היה צריך לעשות את הצעד הזה?!
אופפפפ עכשיו שהוא יראה שאני לא יכולה בלעדיו הוא יעשה לי דווקא!!
ככה זה תמיד!!
נמאס לייייי:[[