כבר כמה חודשים שלא ראיתי אותך, או יותר נכון מאז המקרה בל"ג בעומר.
אני מתגעגעת אליך כל כך ובאמת שאני לא יודעת איך יכולתי לעשות לך את מה שעשית באותו יום. אני יודעת שמה שעשיתי גרם לסוף החברות בנינו ואני יודעת שזה לא היה במקום ואני פשוט כל כך מצטערת.
אתה זוכר את המקרה בל"ג בעומר? אתה זוכר מה קרה שם? אז עוד היינו הידידים הכי טובים בעולם.
כבר כמה שנים אנחנו חברים טובים אבל בחודשיים האחרונים התחלת ממש להתקרב אליי.. הפכת להיות החבר הכי טוב שלי. לידיד הנפש שלי. לא היה אדם יותר קרוב אליי ממך. ואני, כרגיל, מתאהבת בבן אדם שיכול לפגוע גי הכי חזק. אני אהבתי אותך כמו שלא אהבתי מעולם. אני רציתי יותר מלהיות חברה טובה שלך- רציתי להיות חברה שלך.
אספת אותי מהבית שלי והלכנו ביחד למדורה, יד ביד. אהבתי להיות קרובה אלייך. אני יודעת שעלייך זה בכלל לא השפיע, אבל אני- אני הרגשתי שאני רוצה לעצור את העולם ולהמשיך להיות לידך ככה במשך ימים. לא רציתי שהרגע הזה ייגמר. כל הדרך סיפרת לי על התוכניות שלך לחופש הגדול- תכננת שנרד ביחד לאילת עם החבר'ה. קצת נירגע מהשנה הארוכה והמתישה שעברה על כולנו.
הגענו למדורה והתיישבנו מולה והתחלנו לדבר. אתה החזקת לי את היד והתחלת להצחיק אותי. הסתכלתי לתוך העיניים המדהימות שלך והסתכלתי על איך השפתיים שלך זזות כשאתה מדבר, מחייך.. כל מה שרציתי לעשות באותו הרגע זה לבוא ולנשק אותך.
אבל אני לא יכולה. אני מעדיפה להיות חברה טובה שלך מאשר כלום.
המשכנו לשבת ביחד רק שנינו, לשיר לדבר לצחוק בטירוף.. ואז נועה, ידידה שלך, קראה לך הצידה. ישבתם ביחד איזה שעה. ראיתי שאתם מדברים וצוחקים בדיוק כמונו.
התחיל להיות קר. ראית שאני רועדת מקור אז הבאת לי את המעיל שלך וחיבקת אותי. ושוב אותה צמרמורת נעימה שיש לי כשאתה נוגע בי.
"יש לי משהו לספר לך.. בואי" אמרת
קמנו והלכנו יחד הצידה.
"אני רוצה שתיהי הראשונה שתדע- נועה ואני חברים"
מה?!?!?!?!?!??!
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.. רציתי לבכות, רציתי ללכת, רציתי להיות לבד..
לא ידעתי מה לעשות אז פשוט התחלתי לרוץ.. בכל הכוח שלי רצתי בזמן שהדמעות זולגות לי על הפרצוף ושמעתי אותך צועק
"מה קרה?! לאן את רצה?!" והתחלת לרוץ אחריי
"דיי תעזוב אותי, תן לי ליהיות לבד"
"מה קרה? חכי שניה"
מרוב דמעות כבר לא ראיתי כלום ותוך כמה שניות מצאתי את עצמי על הריצפה.
עזרת לי לעמוד וחיבקת אותי
“את בסדר?"
"תעזוב אותי בבקשה!"
"אבל מה קרה לך? זה בגלל נועה?"
כבר לא יכולתי להחזיק את זה בבטן יותר אז צעקתי "כן זה בגללה.. זה בגללכם. אני אוהבת אותך! אני לא אהיה מסוגלת לראות אותך עם מישהי אחרת.. גם ככה קשה להיות לידך כל יום בידיעה שאתה לא מרגיש אותו גבר אליי. בבקשה תעזוב אותי ובבקשה אני לא רוצה לדבר איתך יותר. דיי"
שוב התחלתי לרוץ. הסתכלתי עלייך וראיתי שאתה המום. הפעם לא רצת אחריי
הגעתי למדורה אחרת וישבתי שם. היו שם כמה ידידים שלי ואחד מהם הרגיע אותי וישב איתי כל הלילה. מאז בערך אני והוא חברים, למרות שלא אהבתי אותו.. אהבתי אותך.
עד כאן להיום.
תגיבו ואני אמשיך
אוהבת המון
האליי
זה אמיתי???
איזה עצוב יאו 😢 ...
מחכה להמשךך .. 3>
החיים שלך הם סרט שלא נגמר הא? חחח
מחכה להמששך [:
האלי שלי (:
התחלה מדהימה
תמשיכיי
וואו התחלה מדהימה.
מחכה להמשך (:
לא אהבתי אותו.. אהבתי אותך.
אחרי היום הזה התקשרת אליי כמה עשרות פעמים אבל לא עניתי לך. שלחת לי הודעות לפלאפון ולאייסיקיו אבל לא קראתי אותן. אפילו שלחת חברים שלך שינסו לדבר איתי- אבל אני לא רציתי לדבר עם אף אחד עלייך. גם ככה היה לי קשה עם זה שנועה ואתה חברים.
המשכתי להיות חברה שלו, למרות שידעתי שהוא רק ניסיון לתחליף עלוב שלך. הוא היה בן אדם מדהים אבל אני פשוט לא יכולתי לשכוח אותך. קיוויתי שהוא יעזור לי. אחרי חודש וחצי הבנתי שזה לא הולך ושאני סתם מנצלת אותו אז נפרדתי ממנו.
עבר לו עוד חודש שלא ראיתי אותך, לא שמעתי אותך אבל לא הפסקתי לרגע לחשוב עלייך, לאהוב אותך.
יום אחד קיבלתי טלפון
"היי זה אני"
"היי"
"את שומעת? יש מחר מסיבה אצל שיר ורציתי לדעת אם את באה.."
"כן"
"אהה יופי.. ו.. אממ.. אני רוצה לדבר איתך.."
"טוב אז נדבר מחר במסיבה כי אני קצת עסוקה עכשיו"
"טוב ביי"
"ביי"
אני יודעת שדברתי אליך מגעיל, אני יודעת. אבל הרגשתי שפשוט אין טעם לדבר על הנושא הזה אחרי יותר מ3חודשים שלא נפגשנו ולא דברנו. למה שוב להעלות את הדברים שאמרתי? למה סתם להכאיב לי יותר? למה לשמוע אותך אומר שאתה גם אוהב אותי אבל רק בתור ידידה?! למה?!
ביום של המסיבה התלבשתי יפה, התאפרתי ואפילו עשיתי פן, דבר שלא הייתי נוהגת לעשות באותה תקופה, ויצאתי אל המסיבה.
הגעתי לפניך.
דברתי עם חברה שלי ופתאום אני מרגישה שמישהו מאחוריי שם על את הידיים שלו על העיניים שלי. הסתובבתי והינה עמדת אתה- יפה מתמיד.
באותו רגע הבנתי שאתה האהבה הראשונה של החיים שלי. ראיתי אותך והתאהבתי מחדש. ואז אני הבנתי שאני פשוט לא מסוגלת להתגבר עלייך ואולי אפילו אני לא רוצה.
"בואי נצא החוצה לדבר"
יצאנו החוצה והתחלנו ללכת. אתה עמדת לידי והלכנו, בלי לדבר. איזה 5 דקות הלכנו בשקט מתוח שהרגיש כמו נצח, כשאתה שקוע במחשבות ולא מדבר ואני שקועה במחשבות 'מה הוא רוצה להגיד?'.
ואז נעצרת ונעמדת מולי
"אני אוהב אותך"
"מה?"
"אני אוהב אותך"
הייתי בהלם. לזה באמת שלא ציפיתי. לא הייתי מסוגלת לדבר.
"אני באמת באמת אוהב אותך. אהבתי אותך מאז ומתמיד אבל אני לא יכול להיות איתך"
הסיפור הזה אמיתי שקרה לי לפני שנתיים
ההמשך מעניין בהרבה יותר
האליי
יאא איזה חלוםםם !!
מדהההים [:
מחכה להמששך
המשךךךךךךך
ע=כ=ש=י=ו=!!!!!!!
תודה רבה בנות 😁
אני אמשיך כמה שיותר מהר בימים הקרובים
האליי
פייייי, איזה יפפפפה !
בת כמה את עכשיו ?
