טוב אז סיפור קצר שכתבתי במשך שבוע וחצי בערך הוא עבר מליון שינויים ואני עדיין מרגישה שהוא לא מספיק מרגש ומעביר את ההרגשה שלי.
אני אפרסם אותו ואני אשמח להצעות לשינוי כל דבר..
כל שנייה הסתכלתי עליו..בחנתי את כולו..כבר מרחוק הוא היה נראה פשוט מושלם..חיפשתי במבטים
שלו את הניצוץ הזה שאני מחפשת בכל הבנים.
רק ככה אני יודעת אם הוא מיוחד או לא..
אבל מה שהכי הפתיע אותי זה שראיתי אותו מדי פעם מציץ לכיוון שלי מבלי שאני יראה..וזה בשבילי נס..
זה לא קורה לי כל מסיבה..רק מדי פעם שאני באה עם חשוף..הפעם באתי עם סתם גופיה שחורה רגילה
לא היה לי כוח לכל התחפושות האלו של כוסית ומדליקה, רציתי להיות אני..מה שכן אהבתי את זה שאנחנו
זורקים מבטים פה ושם אחד לשני..אהבתי את זה שהוא אהב את "אני"
"זוהר תתעוררי" שירה אמרה וקטעה את מחשבותיי..
"כן מה..?" הסתובבתי לכיוונה מאחלת בלב שהוא מסתכל עליי ברגע זה..
"את באה לרקוד?" שאלה ומיד לקחה את ידי לתוך ההמולה .
התחלנו לרקוד צמוד ...כמו תמיד,כמו משוגעות לא שמות על אף אחד...שירה היא החברה הכי טובה שלי ותמיד תהיה ..היא נותנת לי ביטחון.
לא יכולתי להסיר את מבטי ממנו..כאילו בכל חור אני יוכל למצוא אותו..
ניסיתי להראות לו שאני מעוניינת אך מתביישת..רציתי לגרום לו לבוא לדבר איתי..ואז ראיתי אותה מתיישבת לידו.
היא ישבה לידו וראיתי שהם דיברנו וצחקקו להם..זה הפריע לי
עינב..זה שמה של "הנסיכה" עם השיער השחור הארוך והעיינים הירוקות, היפה של השכבה...
בינתיים בזמן שאני רק משקיפה על עינב והחתיך ..כמה בנים כבר הספיקו לקלוט אותנו ולהתחיל איתנו..החלטתי שהערב אני לא ישתוק אני לא ייתן לו להעלם..
"איך קוראים לך?" שאלתי את זה עם החולצה הלבנה, הגבוה שנראה לפחות בן 18 שמקרקר לידי כמו תרנגולת חושב שהוא רוקד יפה.
"עידו" ענה ...שמחתי אהבתי תשם הזה דווקא.
"עידו אתה מוכן להביא לי כוס בירה בבקשה" חייכתי והבאתי לו שטר של 20 ש"ח
"בכיף" ענה וכבר מיהר לבר..אני כמובן לא יכולתי לקנות לעצמי כי אין לי עדיין 18...בקרוב יהיה אבל
תעודת זהות זה חובה במסיבות.
הלכתי אחריו והתפללתי שילך ליד החתיך שיושב ליד הבר.
"תודה אלוהים" לחשתי בקטנה ועידו לא הבין עם מי אני מדברת .
"אמ תודה אלוהים שהצלחת לעבור את..ה...תור..הזה.."והצבעתי למיליון נערים ונערות בערך שרצו
גם כוס בירה או משהו...אבל מה שכן גמגמתי ויצאתי יותר טיפשה ממה שאני .
שעידו ניגש בדיוק ליד "החתיך" התקרבתי אליו צמוד צמוד רק כדי לגרום ל"חתיך" להסתכל עלינו..
מעניין מה השם שלו חשבתי לעצמי.
וכן הצלחתי..הוא הסתכל ..בעיינים המהממות שלו..והפנים המתוקות שלו.
עינב הסתכלה אחריו ואמרה "היי זוהר מה נשמע מאמי?"
"נחמד" לקחתי את הכוס שעידו הביא לי והלכתי לכיוון הספות.
אחרי כמה שניות הבנתי שעידו הולך אחריי.. "שנייה חוזרת מאמי" אמרתי והלכתי לכיוון של שירה .
"חתיך" אמרה ובחנה אותו מלמטה עד למעלה.
"אבל זה לא החתיך שאני רוצה.." עניתי מיואשת והסתכלתי על ההוא מהבר.
"אל תגידי לי שהחתיך שהתכוונת זה רועי" אמרה עם גיחוך קטן של צחוק
"את מכירה אותתתתתתתו!?" העלתי את הטון שלי.
"אח של עינב מאמי"
לא האמנתי למה ששמעתי..העיינים נפתחו פתאום
"ואני עוד חשבתי שהם ביחד"
ושירה התחילה לצחוק כמו מפגרת במקום לעודד אותי על המחשבות המזעזעות שלי ..
"זה לא מצחיק למה לא אמרת לי לפני?" התיישבתי והסתכלתי על רועי..החתיך מהבר..אח של עינב...
הבירה התחילה להשפיע..טוב אחרי 3 כוסות מתישהו היא צריכה לעשות את העבודה שלה..
"את לא רואה שהם דומים" אמרה ונשכבה על הספה..לוגמת מהוודקה רדבול שלה..
קראתי להדר כדי לא להשאיר את שירה לבד והלכתי לכיוון של עידו
" מצטערת על הייבוש תודה שקנית לי"
" בבקשה באה לרקוד?" אמר והתחיל ללכת לכיוון של רחבת הריקודים מה שנקרא. בעצם במסיבה
רוקדים בכל חור...לאיפה שרוב האנשים נקרא לזה כך.
"אמ אני יצטרף אליך יותר מאוחר " אמרתי ועידו הלך..כנראה ששם לב שאיתי לא יצא לו כלום הערב.
התחלתי ללכת הלוך ושוב ליד השירותים ...אני יודעת שאני מתה ללכת אל רועי..להציג את עצמי..
לנסות לכבוש את ליבו..רק לדבר איתו..
אבל התביישתי..ראיתי את שירה עושה שטויות מרחוק וצחקתי..
"אהבתי את הצחוק" שמעתי קול של גבר..
הסתובבתי וזה היה הוא..רועי..
"אמ..חח תודה" אמרתי וכולי נהייתי אדומה.
"היי אני רועי"
"כן אני יודעת" לא מאמינה שאמרתי את זה..
"חח וואלה...חבל שאני לא יודע תשם שלך"
"זוהר" עניתי עם חיוך גדול מאוזן לאוזן..
" צחוק יפה לילדה יפה עם שם יפה" אמר משפט מורכב ומטומטם שבקושי הבנתי
" חח עזבי לא יצא טוב" הוסיף אחרי שראה ת'פרצוף הלא מבין שלי
צחקתי...
"בוא החוצה" לקחתי את ידו והובלתי אותו מחוץ למועדון .
התיישבנו בחוץ על מין אבנים כאלו...
"בת כמה את?"
" אממ עוד חצי שנה 18" אמרתי ולא האמנתי שבמקום להגיד 17 וחצי אמרתי ככה..
זה אומר 17 וחצי?לא? " אמר וצחק
"חח ככה זה נשמע יותר גדול"
"ואתה?" הוספתי
"עוד חצי שנה 20" ענה
"מעתיקן"
"ראסמי זה נשמע יותר גדול מאשר 19 וחצי חח"
המשכנו לדבר וגם סיפרתי לו שלא ידעתי שעינב זאת אחותו והייתי בטוחה שהיא מתחילה איתו..
הוא כמובן צחק עלי כמו לא יודעת מה אבל נהניתי לראות את החיוך שלו אפילו אם זה עליי..
ככה חצי שעה ישבנו בחוץ ודיברנו עד שהדר ושירה יצאו החוצה..
"זוהר??" צעקה שירה שראו שהוודקה עדיין בדמה..
"אני כאן" קמתי לכיוון שלה רק כדי שלא תדבר שטויות ליד רועי ותבריח לי אותו..
שירה חיבקה אותי וראיתי דמעות בעיינה לרגע ממש נבהלתי..
"מה קרה?" הסתכלתי עליה ואחרי שנייה להדר..בינתיים שירה נמרחה על הרצפה...
"נועם..הוא כאן עם מישהי" ענתה לי הדר ושירה רק המשיכה להזיל דמעות רק בשל השמעת המשפט הזה.
"ואי אני לא מאמינה עליו" הרמתי את שירה והלכתי לכיוון של רועי..שמיד קם לעזור לי להושיב אותה
בצורה נורמאלית..
"מה קרה לה?" ישר התעניין
"האקס המזדיין" עניתי ובינתיים נתתי לשירה לשתות מהבקבוק מים שהדר נתנה לי.
רועי התיישב מול שירה וניסה לעודד אותה..באותה שנייה ידעתי שהוא באמת מיוחד.
אחרי דיבור של שירה,של רועי ושלי..היא חזרה למצבה הרגיל..התעודדה קצת.
הצעתי שנחזור למסיבה אך היא סירבה.
"אולי אני אקרא לחבר שלי שבאתי איתו ונלך נשב איפשהו?" הציע לי רועי
הסתכלתי על הדר ושירה, מצפה לתשובה חיובית
"אני לא יכולה מאמי אני חוזרת במונית עם ירדן אני לא רוצה לדפוק אותה" ענתה הדר...
"טוב הדרוש תודה על הכל" אמרה שירה ואני הסכמתי "כן"
הדר נפרדה מכולנו וחזרה למסיבה.."מה איתכן?" רועי שאל שוב
"רוצה?" שאלתי את שירה "טוב" ענתה.
"שנייה בא" אמר רועי וחזר למסיבה.
"כל כך כאב לי לראות אותו זוהר..." שירה אמרה בעצב שכל כך כאב לי גם
"די מאמי עם הזמן זה יכאב פחות" אמרתי
רועי חזר אחרי כמה דקות עם נער שנראה בגילו ,לובש חולצה שחורה וג'ינס..
ראיתי את שירה מחייכת..פתאום שחכה לרגע את נועם.
"היי" הוא ניגש אלי "אני דותן" הוסיף ונשק ללחיי
"היי אני זוהר וזאת שירה" אמרתי וכבר שמתי לב שהיא איכשהו הצליחה לעמוד על רגליה..
"יאללה בואו" רועי אמר והלך לכיוון אוטו שחור מהמם..הוא נכנס לתא הנהג ודותן לידו.אני ושירה
מאחורה מתלחששות ומצחקקות לנו
"אז לאן?" שאל דותן והלמיך לרגע את השיר שהיה בקולי קולות.
"גאליס" רועי ענה והחזיר את המוזיקה למה שהיה מקודם...
המוזיקה הרעידה את כל האוטו אבל הקפיצה את כולנו..היה שיר שכל כך אהבתי ואני ושירה התחלנו
לרקוד לנו ..כל כך שמחתי לראות אותה מחייכת.
הגענו לגאליס שזה מין בר כזה...רועי החנה והתיישבנו באיזה שולחן של 4.
אני מול רועי, שירה לידי מול דותן..אהבתי את הרביעייה הזאת...אהבתי את הכימיה של כולנו ביחד..
הרגשתי שזה הולך להיות משהו טוב.
"תרצו לשתות?" רועי שאל
"נראה לי ששירה מספיק שתתה" לחשתי לו ששמתי לב שהיא לא הפסיקה להסתכל על דותן ולחייך.
"ואת?"
"אמ אין לי בעיה לבירה חח" וכבר הוא הספיק להזמין מהמלצרית הבלונדינית שמשכה את תשומת הלב מהבנים .
אחרי כמה דקות היא חזרה עם בקבוק ואני התחלתי לשתות..הייתי בראש טוב ואהבתי להיות ככה...
ראיתי את שירה ודותן יוצאים מהבר לכיוון השירותים רציתי ללכת אחריה אבל הייתה לי סחרחורת ..
"אל תדאגי מאמי דותן לא מניאק" אמר שראה שאני בקושי יכולה לזוז.
"אוקי" אמרתי ונשפכתי על הספה שישבנו עליה.
רועי הסתכל עלי וחייך
"מה מצחיק?" שאלתי
"את" ענה
"מה עשיתי שמצחיק אותך כל כך?"
"כל הבנות לא צריכות לשתות זה צריך להיות חוק" אמר והחזיק אותי כדי שאני לא אפול.
"חחחח חוצפן"
הגענו למצב שהיינו מאוד קרובים...השפתיים שלו היו כמעט ליד שלי ..
הרגשתי את הנשימות הקלות שלו..הרחתי את הבושם הנעים שלו..
באותו רגע לא יכולתי להתאפק הרגשתי שאני חייבת לזרום עם המצב.
הוא נישק אותי נשיקה כל כך מדהימה..הרגשתי איך מליון פרפרים מתעופפים להם בטן שלי..
"ואו" אמר שהתנתקנו אחד מהשנייה.
הוא ליטף את פניי וכל כך אהבתי את הרכות של ידיו..את המגע הנעים שלו..
הוא לקח את הפלא שלי
"לא משו אני יודעת" צחקתי
" כל עוד את תעני לי בשבילי הוא מצוין" אמר וראיתי אותו מכניס את המספר שלו.
דותן ושירה חזרו שניהם עם חיוך ענקי...שמחתי לראות שדותן עשה לה קצת טוב ,לא משנה מה
הוא באמת עשה לה..
"יאללה נזמין חשבון?" שירה שאלה והסתכלה עלי ועל רועי.
"סבבה" ענינו
אחרי רבע שעה כבר היינו במכונית של רועי..הפעם אני הייתי מקדימה.
"איפה להוריד אותך?" שאל את שירה.
"רחוב הפרחים מכיר?"
" כן" ענה
"סבבה אז שם בית מספר 8" ושמה את הראש על דותן.
אחרי נסיעה של 20 דקות בערך הגענו לרחוב של שירה
"מאמי תקומי" שמעתי את דותן אומר מאחורה.
שירה קמה ויצאה מהמכונית,דותן אחריה
"אני אלך הביתה ברגל אחי" אמר לרועי
"ביי מאמי דברי איתי מחר" צעקתי לשירה ורועי התניע את האוטו לפני שהספקתי להיפרד גם מדותן.
"אז מה? איפה להוריד אותך?" שאל ונזכרתי שאמא ישנה אצל משה,חבר שלה,ואחיות שלי אצל דודה שלי.
"אממ...רוצה לבוא אלי?"
"ס..בבה" אמר קצת בחש והתחיל לנסוע ואני כיוונתי אותו כל הדרך לבית שלי.
שעלינו במעלית..הייתה מין דממה כזאת שהיה אפשר לשמוע את הלבבות שלנו פועמים בחוזקה.
נכנסו לבית שלי ועלינו לקומה שלי.
מאז שההורים התגרשו ואבא עבר דירה,אמא עברה לחדר שלי ואני לחדר שלה למעלה כי היא רצתה
לישון עם האחיות התאומות שלי באותה קומה.
"חכה שנייה" אמרתי והלכתי לשירותים..הורדתי חזייה והחלפתי למכנס טרנינג שחור וחולצה ארוכה
דקה אדומה.
"יש לך חדר מהמם" רועי צעק ושמעתי אותו שהוא נשכב על המיטה הזוגית שלי.
"תודה מאמי" יצאתי מהשירותים והתיישבתי לידו..אבל ראיתי שהוא מתרחק
"רוצה לשתות משהו?" הוספתי
"לא זה בסדר"
"מה בא לך לעשות?" שאלתי והתקרבתי עוד..
הוא נשכב על המיטה ולקח את השלט של הטלוויזיה..
"בואי נראה מה יש" אמר והעביר ערוצים.
"אוקי" אמרתי והיה לי קצת מזור שזה מה שהוא רוצה לעשות שאנחנו לבד.
אחרי כמה דקות שהוא לא מצא מה לראות כיבה את הטלוויזיה והתיישב בכיסא של המחשב.
"מה אני משעממת אותך?" אמרתי מיואשת מכל ניסיון להתקרב אליו.
"או שאני לא מספיק יפה?" הוספתי בעצבים.
"לא ממש לא זה לא זה...אמ...אני...את..." גמגם
"נראה לי שאני אלך" אמר וקם פתאום לכיוון הדלת
"מה??" אמרתי הלכתי אחריו וסגרתי את הדלת "מה קרה?" שאלתי שראיתי שפניו חיוורות.
"אני יכול לספר לך משו?"
"כן בטח" אמרתי
"אני...אני...ח..ולה"
"במה?" התעניינתי
"ב..איי..דס" ענה.
היה רגע של שתיקה...לא היה לי מה להגיד...המילים נתקעו לי בגרון..והגרון עצמו היה יבש..
"אני..מצטערת" אמרתי והשפלתי מבט...לא האמנתי שהכרחתי אותו לספר לי כזה דבר..הוא בקושי
מכיר אותי...למה עשיתי לו את זה?למה חשבתי רק על עצמי? על זה שאני רוצה להיות איתו? הוא היה
כל כך מאושר לפני עכשיו סתם ביאסתי אותו..
אבל באמת שלא ידעתי שהוא מסתיר משהו..הוא לא נראה חולה..לא שאני יודעת איך נראים אנשים
שחולים באיידס.
"אין לך על מה" אמר "אני..מבין אם לא תרצי לראות אותי יותר " הוסיף
לא ידעתי מה להגיד לו..הרי מה יצא לי להיות איתו?? הוא חולה..הוא יכול להדביק אותי..הוא יכול למות לי...
"טוב אז להתראות זוהר..היה נעים להכיר אותך" הוא פתח את הדלת והתחיל ללכת לכיוון הדלת של הבית.
לקח לי כמה שניות לעכל את זה....
"לא רועי חכה שנייה" רצתי אחריו
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו כל כך חזק..חיבוק חם..
אני מכירה אותו רק כמה שעות אבל לא יכולתי לתת לו ללכת ככה..הוא בן אדם מקסים..הוא עשה לי משהו
בלב שלא נתן לי לוותר עליו ככה סתם..
"אפשר סתם לראות סרט אם אתה רוצה" אמרתי
וחיוך קטן התפרס על פניו...
לקחתי את ידו בידי,התיישבתי על הספה בסלון שלנו...הדלקתי טלוויזיה וחיפשנו סרט יפה לראות..
לא העברנו מילה..רק התחבקנו ...חייכנו אחד לשנייה... בזכות הניצוץ בעיניו ידעתי שהוא זה שאני
הולכת להיות איתו...האחד שאני יאהב...האחד שאני אכבד..האחד שאני אחווה איתו את כל החוויות
הטובות שיש...
האחד שיאהב אותי..האחד שיהיה שם לצידי..אחד שיצחק אותי...
אך מה שלא ידעתי שהוא האחד שהמחלה תיקח אותו ממני..
רועי שלי..אני יאהב אותך לנצח....ואני בחיים לא אשכח איך הכרנו..אתה תמיד תהיה בלב שלי..נסיך...
ניגבתי את הדמעות קיפלתי את הדף שהרגע קראתי ממנו.
והסתכלתי על כולם שבוכים..על המשפחה המדהימה שלו שתוך חצי שנה הספקתי להכיר אותה להיות
בת בית אצלהם...על עינב אחותו שחשבתי שהיא חברה שלו...שהיה לו ל כך איכפת ממנה..שנהייתה א
חת מבני האדם החשובים אצלי..
על החברים שלו..שתמיד אהבו אותו ותמיד דאגו לו..על דותן החבר הכי טוב שלו...על שירה שהיו לה
מליון דמעות אך חיוך קטן מהסיפור.
וככה נפרדתי מהמלאך שלי..רועי.
ההלוויה הייתה ב5 אחה"צ והייתי חייבת לקרוא לכולם את הסיפור שכתבתי על רועי. הרבה זמן ישבתי
וכתבתי את זה..היה לי מאוד קשה להיזכר בכל הפרטים הקטנים...בכל אופן עבר הרבה זמן מאז.
לפעמים שמעתי גיחוך קטן של צחוק שבא מ"הקהל" זה עשה לי טוב.
לא רציתי שיזכרו סתיפור שלי כסיפור עצוב עם סיום רע.
אני הכרתי רועי וזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
אמא שלו כל כך התרגשה .אבא שלו לא הספיק לבכות.
ואני? אני קוראת אותו שוב,שוב ושוב רק כדי להיזכר ביום שהכרתי את רועי שלי..
עכשיו הוא איננו...ואני נשארתי רק עם הסיפור שלו..והזיכרון של המבט.
וואייי ...
זה ממש יפפפפפה!!!!!!
אהבתי את הסיפור, ובכלל את הצורת כתיבה שלך ...
כדאי לך להתחיל לכתוב עוד סיפור , כמו מיה
אני בטוחה שכולם ישמחו 😊
לירון =]
יואוווווו מהמממממממםםם ~!
את כותבת בצורה מ-דהיממממה ! :]
כלכך אהבתי ..
כתבת את זה אל מקרה אמיתי ? :\
אוהבתת
וואאו ! זה מדההיםם !!
ממש ממש אהבתתי !
וואו יעלי לרגע שכחתי כמה שאת כשרונית ..
מדהים מאמי ..
כל כך אהבתי ..
יואו'...
כולי צמרמורות😢
כ"כ יפה
מדהים
ומרגש..
כל מילה אחרת פשוט מיותרת 😢
יאא מאמי סיפור ייפפפפה בטירוף!!!
ועצווב..
ואת באמת יכולה לשקול לכתוב ספר😊
מואה
*מאיה*
וואי מדהיםםםםןם!!!!!!!!!
את כותבת מהמםםםםםםם
זה אמיתי ????
יאו בנות איזה חמודו תהעלתן לי חיוךךך
תודה תודה תודה ענקיתת על כל המחמאות
וחס וחלילה זה לא אמיתי תודה לאל..
