המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😕 😊
מאמייי,
הממממממשששששששךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך !!!!!!!!!!!!!!!!
בבקשה בבקשה בבקשה 😢
לא נראה לי יהיה המשך בזמן הקרוב 😢
עושה המשך עכשיו :]
אם זה בכלל מעניין פה מישהו :\
בטח שמעניין אל תדברי שטויות!!
יאלה מהר מהר
בארררררררררררררור שמענייייןן.. 😊
יאללה יפה שליי מחכה.. 3>
רחלוש =]]
סיפוור יפהה:]..
קראתי הכול הכול ונהנתיי לגמממממרי :]
תמשיכי בובה.
לאאב
"הביטי אליי אני כל חיי בשבילך הביא לך שלווה בחום אהבה בליבך בטוב וברע תמיד אהיה לצידך כי את האחת ואין יקרה לי מימך" היה זה צלצול הטלפון שלי ועל הצג היה רשום "דוקטור אלי" אז עניתי
אני-הלו
דק' אלי-אנג'לינה מה שלומך
אני-מחכה שתגיד לי מה התשובה
דק' אלי-אוקיי אז התוצאות היו ברורות מאוד
אני-והן?
דק' אלי-אין מה לדבר את בהריון בשבוע ה5
אני-תודה לך דק'
דק' אלי-תקבעי תור עוד שבועיים לבדיקות כלליות
אני-ביי
וניתקתי...
"אנג'ל מה את בוכה אל תשאירי אותנו במתח...את בהריון או לא" שאלה מאי ומסביבה כל החבורה
"כןןןןןןןןןןןןןןןןןןן" צרחתי מאושר
"יא....אחיין קטןןןןןןןןןןן" צעקו מאי וחן ביחד
"איזה אחיין" התפרצה לשיחה אורטל שהרסה את כל המצברוח
"מזה עיניינך" אמרתי והלכתי..וכל הבנות מאחוריי
אני?!...אמא?...יאווו ורן..צריך לספר לו...
אוףף..אם הילד הזה היה מטל זה היה הרבה יותר טוב
-----------------------------------
פרק 19:
כעבור חודש:
"וואי טל...שמעת את החדשות?" באה אליי אורטל בריצה
"מה החדשות??"
"אנג'ל...היא ב...הריון" אמרה ספק שואלת ספק קובעת עובדה...
"מ...מהה...מי...מי בהריון!?!??" שאלתי מופתע
"אנג'ל...חחח חולמני שלי" אמרה וצבטה לי את הלחי...ואיתו גם את הלב..
"ו...יודעים מי האבא?" שאלתי בתקווה שתגיד לא...אך לא ידעתי שהחלק הקשה בסיפור עוד לא הגיע
"כן..אתה לא תאמין מיהו"
"מי?"
"מישהו שקרוב אלייך מאוד מאוד מאוד"
"באלך להפסיק למתוח אותי ולהגיד כבר?" רטנתי לעברה
"אוווהוו עצבני הילד"
"נו אורטל..." אמרתי עם חצי חיוך כדיי שתרד מימני...אני לא יודע למה אני בכלל איתה..אני לא אוהב אותה..אני חושב שאני מרגיש משהו כלפיי אנג'ל...לא לא לא לא לא אני לא!
"האבא הוא רן" אמרה אורטל בפגיעה ישירה שנכנסה ישר לתוך ליבי
"אני חייב לזוז" אמרתי בעצבים שאני אפילו לא יודע על מה הם והתחלתי לחפש בעיניי את רן..
"אחי מה יש לך?" עצר אותי תומר
"תומר אין לי ראש"
"אה שמעת..."
"על אנג'ל?...כן שמעתי...אני לא מבין למה לא סיפרת לי"
"נזכרת במשו?"
"לא...אבל היא יושבת לי בתוך הלב ואני לא יודע למה...ועוד עכשיו אומרים לי שרן?!?1...רן הוא האבא??"
"טל תרגע קודם כל...אתה לא אמור לשמוח שהולך להיות לך אחיין?"
"אני יודע שאני אמור לשמוח אבל אני לא!...אני לא יודע למה" נשברתי וצנחתי לריצפה...והנה הוא בא..
"אחייייייייייייי" צעק אליי רן וקפץ עליי
"מה שמעתי.?..." שיחקתי אותה שמח למרות שאני לא!
"כן כן...אני הולך להיות אבא...היית מאמין?!?!"
"לא" ענינו אני ותומר ביחד
"טוב אני הולך לחפש את אנג'ל..אני חייב לראות אותה...מעניין אם זה בן או בת" אמר ושבריר שניה אחרי זה הוא כבר לא היה לידנו...למה זה כל כך מציק לי לעזאזל?!?
"טוב אני הולך לכיתה אתה בא?!"
"לא איזה יש משחק כדורגל"
"אה אז למה לא אמרת...יאללה בוא" אמרתי ושנינו הלכנו למגרש
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"מה נשמע מאמי?" בא אליי רן ורכן לעברי נשיקה חמה על השפתיים..שלא הותירה לי צל של ספק בכך ש..אני כל כך מתגעגעת אל טל..
"בסדר בובי איך אצלך?..בטח השמועות התפשטו...אוי ואבוי אם זה מגיע למורים"
"למה?"
"מה אתה בסדר?...יכולים להעיף אותי"
"אה סבבה אני יגיד לכל מי שיודע שיסתום..."
"תודה" אמרתי בלחש
"מה קרה מאמי?" אמר כששם לב שמשהו לא בסדר איתי..
"סתם אני חלשה"
"ההורים שלך יודעים שאת בהריון?!?"
"כן סיפרתי להם...הם בהתחלה כעסו ואז הם הבינו אותי...בכל זאת...נכד ראשון"
"אז תגידי להם שישחררו אותך את נראת חיוורת"
"טוב אני הולכת להתקשר..." אמרתי וקמתי לכיתה..
"בואי לפה אחר כך אני פה עם החברות שלך" צעק לאחר כמה זמן..אך העדפתי להתעלם
"איייי" צעקתי כשנתקלתי במישהו...הוא לא היה אחר מ..
"המנהל" אמרתי והסתכלתי לתוך עיניו
"מה שלומך חמודה?" שאל ברוך שתמיד איפיין אותו
"מצויין ומה איתך?"
"אווווהווו לא יכול להיות יותר טוב מזה"
"אפשר לשאול למה?"
"בטח שאפשר...אני ואישתי חוזרים"
"רציניייי!?!??...ווואייי כמה זמן אתה גרוש" צעקתי את זה ואז נזכרתי שזה סוד אז לחשתי שוב "כמה זמן אתה גרוש?"
"שלום שנים עוד מעט..והחלטנו שכדאיי לחזור ולנסות שוב..את התלמידה הראשונה שאני משתף אותה במה שעובר עלליי"
"אוליי כדאי שאני יהיה פסיכולוגית" חשבתי בקול
"עד שתחליתי מה את רוצה להיות חמודה...כדאי שתלכי לכיתה..שלא תאחרי" צעק עליי ואז הבנתי שתלמידים עברו...אז קרצתי לו
"טוב המנהל מה אתה בלחץ כמו טמפון?!" קרצתי שוב וברחתי
"איייייייייייייייי" אין ספק שזה היום שלי לקבל מכות
"סליחה אני מצטער.." אמר..טל
"אוףףף נמאס לי...נמאס לי...פשוט נמאס....נננננננממממממאסססססס"
"ממה נמאס לך כ"כ הרבה?"
"ממך...ומהדרך בה אנחנו מתחילים לדבר....זה כואב כל המכות האלה"
"אז תשימי לב לאן את הולכת"
"אני!?...אתה!"
"טוב"
"טוב" אמרתי בעצבים
"שמעתי את בהריון"
"וואלה...שמועות מתפשטות מהר"
"אני הולך להיות דוד?"
"לצערי"
"באמרת לצערך...וגם לצערי.....למה דווקא את מכל הבנות פה?..."
"חבל שאני אהיה קשורה אלייך איכשהו...לחשוב על זה שנהיה מאותה משפחה"
"גווווווועעעלללללללל" השלים אותי
"נכון"
"אני יודע שאני צודק"
"בסדר...באלך לזיין לי תשכל?!..."
"חס וחלילה...אני מעדיף להקיא יום שלם מאשר לזיין לך משו"
"תמות"
"תמותי את לפניי"
"ככה אני לא יצטרך לראות תפנים שלך"
"טוב"
"טוב" והלכנו שתינו...למה הייתי כל כך מגעילה אליו?!..אוףףףףףףף
---------------------
הימים עברו שבועות חלפו...חודשים טסו...הגיע החופש הגדול..
ואיתו....גם הלידה המיוחלת..
"מאמי צריך לארגן לו או לה את החדר" אמר אליי רן
"כן אני יודעת...אחרי הלידה בעזרת השם"
"טוב מאמי...אני עף הביתה...את לא כועסת?"
"מה פתאום....אתה כבר כמה זמן פה ולא ילדתי לך הביתה אני בטוחה שגם היום אני לא אלד"
"טוב חיים שלי..אבל אני שולח לפה מישהו..טוב?"
"טוב..."
"תשני מאמי שלי תשני" אמר והתכופף אליי ונתן לי נשיקה בשפתייים
"את תהיי האמא הכי יפה והכי מדהימה שיש"
"חחח גם אתה"
"אני יהיה האמא הכי יפה והכי מדהימה שיש?"
"חחחח נו התכוונתי האבא"
"האבא הכי יפה והכי מדהימה שיש?"
"דיי רן...האבא הכי יפה והכי מדהים שיש...בסדר?" אמרתי בלחש מרוב עייפות
"חחח כן חיים שלי...אני אתן לך לנוח וגם לילד שלנו"
"לילה טוב"
"לילה טוב" ויצא מהחדר
--------------------------
"ששש...היא הולכת לישון...עוד מעט טל יבוא וישמור עליה..אני חייב ללכת הביתה להתקלח לישון קצת" אמרתי להורים שלה שעמדו קצת אחרי החדר שלה
"היא בסדר?" שאל אבא שלה
"כן..." עניתי
"זה מה שחשוב" אמרה אמא שלה
"צודקת...הנה בטח טל בא" אמרתי ששמעתי את רעש המכונית ואז פתיחת דלת
"כנס" אמרתי בלחש
"טוב אנחנו נרד למטה" אמרו ההורים שלה וירדו
"אני לא מאמין שאני עושה את זה...רן אתה חייב לי בגדול"
"טוב אחיי..יאללה ביי" אמרתי והלכתי
----------------------------------------------
"רן?" שאלה אותי כשנכנסתי...הנה ההצגה של הגיס החמוד הגיעה
"לא...זה טל"
"אהה...שב שם"
"איפה?!" חיפשתי כיסא
"על הריצפה" אמרה...הרגעתי את עצמי...נזכרתי שמה שיש לה בתוך הבטן {המגעילה הזאת} זה אחיין שלי...קודם כל שתלד ואז אני יהרוג אותה
"הייתי שמח אבל כואב לי הגב"
"אז יש כיסא" כמעט וצעקה
"טוב מה את עצבנית...כולה כיסא"
"היית חייב לבוא?"
"לא הייתה לי ברירה" עניתי בעצבים
"אתה יכול ללכת"
"אני עוד יחשוב שאת מגרשת אותי"
"אני באמת מגרשת אותך" אמרה גם היא בעצבים...נזכרתי בהבטחה שלי לרן שאני ישמור עליה...הוצאתי מהתיק שהבאתי עיתון ספורט והתחלתי לקרוא..
"טל...." אמרה אחרי כמה זמן
"טלללללל" כמעט צעקה
"יאווו סתמי כבר כמה את צועקת...מה את רוצה??"
"קולה"
"אוףףף...שניה" אמרתי וירדתי למטה וחזרתי על כוס קולה גדולה ענקית
"עוד משו גברת?" שאלתי בתיקווה שתגיד לי לא
"כן....כרית"
"אבל יש לך פה 100000"
"אז אני רוצה 100001"
"אוווהווו" אמרתי וירדתי למטה
"איפה יש כריות?" שאלתי את אמא שלה
"במטבח...ליד התנור"
"מה עושות כריות במטבח?"
"אז איפה הם יהיו?!?" ואז עלה לי האסימון
"את מתכוונת לקורנפלקס כריות?"
"כן"
"אני מתכוון לכרית שינה"
"אההה חחח אז למה לא אמרת...הנה קח" והביאה לי כרית שהייתה על הספה
"תודה" אמרתי ועליתי למעלה
"הנה קחי" אמרתי לה
"כבר לא בא לי"
"תחנקי עם הקולה"
"מגיע לך" אמרה לי אחרי שהשפריצה עליי
"חכי את תצטרכי משו" ישבתי שוב על הכיסא וקראתי בעיתון
"טל..."אמרה שוב אחרי כמה דק'
"טללללללללללללללללללללללל" הפעם צעקה ממש
"יאוווו מתי מגיע הרגע שאת נהיית אילמת?!"
"כשתמות"
"מה את רוצה?"
"שניצל תירס"
"כמה?"
"1" אמרה ויצאתי לחמם לה...וכעבור 2 דק' חזרתי עם שניצל תירס ביד
"קחי" אמרתי והבאתי לה...היא לקחה ביס ואז אמרה
"זה קר"
"תתמודדי"
"אז לא רוצה לאכול את זה"
"אז אל תאכלי!!!!!!" ושוב חזרתי לכיסא ושוב קראתי עיתון
"טלל....היייי טלל..." אמרה בניסיון למשוך את צומת ליבי...אך הפעם הייתי חכם
"נוווווווווווווווו מההההההההה....תענההה כבררר" צעקה
"מה את רוצה?" שאלתי באדישות
"תעזור לי ללכת לשירותים"
"רוצה אוליי אני ייכנס איתך?"
"בשמחה....אם אתה יכול"
"את יכולה ללכת לבד...את בסדר גמור..אני לא מבין למה באתי לפה"
"אתה לא עוזר לי?"
"נווו תענההה..." אמרה אחרי דקה
"אוקייייי לא צריך" אמרה וקמה לבדה...בהתחלה לא הסתכלתי עליה...אך עם הזמן עיניי התמקדו אך ורק בכדור שומן הזה..ואז...אז קרה דבר שהצחיק אותי נורא
"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אהההה....ברח לך?!....מסכנההה...חחחח מה תעשי עכשיו? חחחחח זה סופה של כל ילדה...חחח" הייתי מעולף על הריצפה...למרות שידעתי שאני פוגע בה...
"טל.." היא סובבה אלי את מבטה...
"יש לי צירים...הוא יוצא"
"חחחחחחחחחחחחחח אההההההההה....למי ברחחחח פי....מי יוצא?" נהפכתי לרציני
"התינוק...אני לא יכולה לזוז הוא למטה"
"בואייייי מהררר למיטהה..צריך לקרוא להורים שלך"
"טוב תשכיב אותייי נוווו" אמרה והשכבתי אותה מהר
"יאווו עד שהאמבולנס יבוא"
"הוא לא יספיק להגיע התינוק כבר יוצא"
"טוב אני אומר להורים שלך..." אמרתי ופתחתי את הדלת...
"היאאא יולדתתתתתתתתתת" צעקתי ושניה אחרי זה הם היו לידה
"תחזיקי טובבב...תנשמי תשאפי..." אמרה אמא שלה ואז צנחה לריצפה
"שיטטט שכחתי שהיא לא מסוגלת לעמוד במצבים כאלה" אמר אבא שלה...אני יזעיק אמבולנס...תרגיע אותה בינתיים" אמר ויצא מהחדר...עם אמא שלה...נותרנו רק אני והיא..והתינוק...
"אל תדאגי אני פה" אמרתי כששמתי לב שהיא בוכה
"טל...הוא מכאיב לי..." אמרה ופתחתי לה רגליים כדיי לראות מה איתו
"אל תדאגי מאמי אני יעזור לך...הנה הראש יצא....תמשיכי...לנשום לשאוף לנשום לשאוף....הנהה היד..."
"אני לא יודע מה קורה פה לאנשים...האמבולנס יגיע בעוד 10 דק' כי יש שם איזשהו תקלה ורן לא עונה לי..." נכנס אבא שלה לחדר
"אל תדאג היא כבר תלד פה..זה על בטוח"
"אבל אתה לא רופא מילד" צעק עליי אבא שלה
"אני בסך הכל מנסה לעזור" עניתי בשקט
"סליחה...ותודה" אמר ועמד לידה
"אהההההההההההההההההה" צעקה אנג'ל
"שששש...הנה הוא" עזרתי לה להוציא אותו...הוא היה לי בידיים...כל כך דומה לי...הייתי יכול להשבע שהוא הילד שלי אם לא הייתי יודע שהוא של רן..
מקווה שזה היה ארוךך {או שלא}
אוהבת המווווון
{מקווה שפיציתי}
טלטל :]
מדהים מדהיםם מדהיייייייים=]
רוצה המשךךך דחופפ
לאאאאאאב
יווו אני בריגושיםם פההההההההההההה !!!!!!!!
די אני עם דמעוות בעניים כבר לא יודעת של מה, אושר,שמחה או עצב.
כבר לא יודעת כלום !
בעצם כן יודעת, אני יודעת שזה היה הפרק הכי יפה ומרגש שהיה אי פעם !!!!
ואמן יבדקו ויגלו שזה הילד של טל !!! אמן..
רן ה זה זבל בן זבל הוא לא אח אם הוא לא מגלה ת'אמת ! הוא יודעשהוא לא שכב עם אנג'לל !!!תמשיכי
אני לא מאמינה שכולם כל כך שמחים מזה שהיא בהריון
היא צעירה בשביל זה וואי מטורפים
וואי טל הזה הרג אותי מצחוק בפרק הזה חחח
הם כאלה מושלמים ביחד
הפרק יצא לך יפה שביפים...
התגעגעתי המון
וואיייי טל הוא רופא מילד חחחחחח....
ושרן יגלה כבר שזה לא ממנו איזה מנאק הוא גררר' שטנאת אותו
אוהבת את הפרק
וגם אותך
טלטל התגעגעתי