" קומי כבר.. יאללה.. " אמא שלי ניסתה להעיר אותי כבר בכוח, השעה הייתה 6 וחצי בבוקר. הייתי צריכה 7 ורבע לעמוד בתחנה.
לא היה לי כוח לקום, כל כך רציתי להמשיך לישון אבל לא הייתה לי ברירה.
קמתי מהר, התלבשתי התארגנתי וירדתי למטבח.
הכנתי לעצמי שוקו, סנדוויץ' לביצפר ויצאתי.
הגעתי לתחנה וראיתי את החברה היחידה שיש לי בבית ספר. הבאתי לה נשיקה וישבתי לידה בתחנה.
בעצם, אני ניחשבת לחנונית, אחת שכולם דוחים.
טוב.. לא כולם אבל רובם. מעולם לא היה לי חבר ומעולם לא היו לי מלא חברות, תמיד היה לי רק אותה.
נעמה: " נו כבר שהאוטובוס יגיע " היא אמרה בחוסר סבלנות "
אני: " הוא יגיע מה את דואגת " אמרתי וניסיתי להרגיע אותה, לאחר כמה דקות הוא הגיע ועלינו עליוץ
" פחחח 2 הטיפשות יושבות ליד אחת השנייה " אמרה אחת הסנוביות, אני והיא התעלמנו מהם. לא היה לי איכפת מהם כל כך באותו הרגע,באותו הזמן רק חשבתי על כמהשאני אוהבת את תומר. אילולא היה מדבר איתי...
" מה קרה אתן לא מתייחסות? מפחדות מימני? " היא אמרה בזילזול ואז שמעתי קול מוכר.
" תעזבי אותן כבר.. הם לא שמות עלייך " הסתובבתי וראיתי את תומר, הייתי בהלם. חשבתי הוא גם חלק מהם, חלק מהמגעילים אבל מסתבר שלא.
" תודה " אמרתי כשהוא התקרב.
" אין על מה " הוא קרץ לי ואני חייכתי ת'חיוך הכי ענקי שיש, כמובן שהסתרתי אותו. לא הייתי רוצה שיצחקו עליי שאני מאוהבת בבנאדם כל כך יפה.
הגענו לבית ספר, אני ניכנסתי לכיתה.
לא היה לי מה לעשות, סתם ישבתי ושמתי את הראש על השולחן, כשהמורה ניכנסה התחלנו ללמוד, כל כך חיכיתי להפסקה.
לפני ההפסקה הגיע אליי פתק...
" דברי איתי בהפסקה (: " הסתכלית וראיתי את תומר, הוא קרץ לי ואני חייכתי.
הנהנתי בראשי וספרתי את השניות עד שלבסוף ההפקה התחילה.
תומר חיכה שכולם יצאו וגמאני. לבסוף שנינו נשארנו לבד.
תומר: " מה קורה? "
אני: " אממ בסדר.. "
תומר: " את לא נעלבת ממה שעשו לך נכון? "
אני: " אני רגילה לזה "
תומר: " היא סתם. אל תתיחסי אלייה, אני מכיר אותה. היא הייתה חברה שלי פעם " הוא אמר והוריד את הראש.
אני: " אה.. הבנתי.. אבל זה בסדר. אני ממילא לא שמה עלייה. צדקת במה שאמרת :] " אמרתי בחיוך והוא חייך חזרה.
תומר: " רוצה אני יכיר לך את החברים שלי? "
אני: " לא תודה, הם ממילא לא סבולים אותי. "
תומר: " אה.. טוב.. אז נדבר כן? ביי " הוא אמר ויצא מהכיתה.
אני כרגיל נישארתי לבד כמה דקות עד שנעמה ניכנסה.
נעמה: " ראיתי שדיברת איתו? מה עשיתם? "
אני: " סתם.. כלום "
נעמה: " נו דברי את תמיד אומרת לי הכל " היא התחננה וסיפרתי לה מה בדיוק היה בינינו עכשיו.
נעמה: " את רואה הוא דיבר איתך, העיקר כל יום את מתבכיינת ואומרת שהוא לא ישים עלייך וכאלה.. "
אני: " אבל זה נכון, הוא הרי לא ישים על אחת כמוני. "
נעמה: " נוני שלי.. לדעתי הוא דלוק עלייך "
אני: " אויש רק ביגלל שדיבר איתי? דיי כבר.. זה כבר באמת שטויות. "
נעמה: עם את לא מאמינה לא צריך " היא אמרה ובאה לצאת.
אני: " חכי רגע "
נעמה" מה? "
אני: " ועם זה באמת נכון? "
נעמה: " שמה? "
אני: " שהוא דלוק עליי! " הרמתי מעט את הקול והיא כאילו שיחקה אותה נבהלת.
נעמה: " אה.. את זה אני לא יודעת.. אני רק אמרתי את דעתי " היא אמרה וקרצה לי.
' מה יש כולם קורצים לי היום? ' אמרתי לעצמי, נעמה יצאה מהכיתה ואני נישארתי לבד.
אחרי כמה דקות הסתיים ההפסקה, כולם חזרו והמורה ניכנסה.
למדנו ואז שוב פעם כמה דקות לפני ההפסקה נשלח אליי פתק.
" את רוצה לצאת היום בערב לסרט?
תומר. "
הסתכלתי עליו והוא חייך.
" אממ בסדר " כתבתי בחזרה ושלחתי לו. הוא חייך ואני המשכתי להקשיב בשיעור למרות שלא הייתי כל כך מרוכזת, הייתי יותר מרוכזת במה אני ילבש להיום, לא רציתי שהוא יחשוב שאני לוזרית באמת.
הגיעה ההפסקה, אני ותומר דיברנו כשכולם יצאו והחלטנו שבשעה 7 הוא אוסף אותי.
הסתיים לו היום, אני הייתי בלחץ לגמרי.
התחלתי לבקש עצות מכולם, אפילו מאחותי למרות שאנחנו בדרך כלל רבות, לבסוף אחותי עזרה לי ובחרה לי בגדים מהממים משלה.
היא נתנה לי ג'ינס בהיר וצמוד, גופייה עם מחשוף קטנטן,מגפיים שחורות,חזייה לבנה יפה והיא הניחה את כל האיפור שלה על השולחן שלי.
נכנסתי למקלחת צ'יק צ'ק ואז התבלשתי, היא עשתה לי פן ואז היא איפרה אותי כל כך יפה.
סידרתי את שיער כמו שאני אוהבת, לא קוקו רגיל כמו שאני הולכת יום-יום והייתי מוכנה.
השעה הייתה 6:56.. ספרתי את הדקות עד ששעה 6:59 הוא התקשר.
אני: " הלו? " עניתי לו.
תומר: " היי מאמי, את יוצאת? "
אני: " כה: ]" אמרתי בחיוך וניתקתי.
ירדתי למטבח, לגמתי מהכוס קולה שעוד שתיתי מקודם ויצאתי.
הוא הסתכל עליי מהחלון של האוטו.
תומר: " את הילדה הכי יפה שראיתי "
לא עניתי לו, רק הסמקתי בבישנות. ניכנסתי לאוטו שלו ונסענו לקניון.
הלכנו לקומה של הקולנוע וראינו את הסרט' סיפור אהבה בלתי נשכח ' בגרסה קצת יותר יפה.
פעם ראשונה שבן מסכים לראות סרטים רומנטיים, זה היה כל כך חדש לי.
קנינו פופקורן ושתייה וניכנסנו לאולם .
ישבנו במקומות שלנו וחיכינו שהסרט התחיל.
במשך כל הסרט הוא ליטף אותי,חיבק אותי ומידי פעם הגניב כמה נשיקות, אבל לא לפה.
כל כך רציתי שינשק אותי , אבל ידעתי שהוא לא ישים עליי ממילא ככה שאין סיכוי.
סיימנו לראות את הסרט ויצאנו.
תומר: " את הילדה הכי חמודה שראיתי " הוא אמר ובא לנשק אותי אבל אני קצת התרחקתי.
תומר: " למה? "
אני: " אמ.. אני מעולם לא התנשקתי צרפתית "
תומר: " ללמד אותך ?"
אני: " א.. אני לא בטוחה " אמרתי לו והוא בא לנשק אותי, במקרה זרמתי איתו. בחיים לא חשבתי שאני יתנשק בצורה כזאת.
תומר: " את מנשקת כל כך טוב "
אני: " למרות שמעולם לא התנשקתי? "
תומר: " כה " הוא אמר ושוב פעם התנשקנו. הנשיקה הראשונה שלי הייתה הנשיקה הכי חשובה בחיי.
כל כך שמחית שיש לי אותו.
תומר: " את רוצה להיות חברה שלי? "
הוא שאל כשהיינו במכונית וישבתי לידו.
אני: " אתה רוצה? "
תומר: " אני מאוד רוצה "
אני: " אז גם אני רוצה.. אבל אתה לא מפחד שכולם יצחקו עלייך בגללי? "
תומר: " הם לא מעניינים אותי. "
הוא אמר והסתכל על הכביש תוך כדי נסיעה עד ששמתי לב שיש מכונית ממולנו שנוסעת במהירות גדולה מאוד ולא יכולנו לעצור., הוא הסתכל והיה בהלם. הוא סיבב את ראשו אליי ואמר לי שהוא אוהב אותי ושתמיד הוא אהב אותי ואז ראיתי הכל שחור.
התעוררתי בבית חולים, לא זכרתי כלום ממה שהיה. רק את האור של המכונית שנסעה אלינו.
באותו הרגע אמרו לי שבעצם תומר מת ורק אני ניצלתי.
כל כך הצטערתי שלא אני זאת שמתה, לא מגיע לילד כמוהו למות, הוא לא עשה כלום.
לאחר כמה שבועות השתחררתי.
הגעתי הביתה והיו לי קופסה מלאה בתמונות שלו, שצילמתי בפלאפון שלי וכל מני תמונות מחזור שלו.
הבטתי בתמונה הכי יפה שלו, בתמונה שצילמתי אותו כשהיה בכיתה, כל כך יפה ומדהים.
הדמעות אל הפסיקו לזלוג, רציתי אותו איתי.
מרוב עצב פשוט רציתי למות, רציתי להיות איתו אבל לא רציתי לגרום סבל למשפחה שלי.
" איפה אתה תומר? לאן הלכת? תחזור.. " אמרתי לעצמי וחיבקתי את התמונה.
מקווה שאהבתם 3>
מה הזוי בזה? חחח
תודה על התגובות [:
תמשיכ להגיב עם בא לכם חח
ההזוי זה שהיא חננה ופתאום הוא באמת מסתכל עליה ועוד אוהב אותה ובכלל לא מכיר אותה. .
אבל בקטנה, יפה (:
היה יותר נראה אמיתי אם היית כותבת שהם ידידים או משהו והם יוצאים ביחד לסרט ואז התאונה וכאלה. .
טוב בקטע את צודקת אני עכשיו חושבת על סיפור קצר עם 4 פרקים.. אני עוד לא יודעת על מה.. אולי אותו דבר בדיוק כמו זה אבל קצת יותר נורמלי [:
ממש יפההה
אלתפסיקי לרשוםםם
מור'צי 😊
מדהיםםםםם
אוההבתת מלאא
בריי
מממדדהיםם !
עעצצוב בטירוףף
את כותבת ממש יפה,
תמשיכי לכתוב בובה
מוואאה
וואי יפפה..
ההתחלה קצת לא קשורה לסוף
אבבבל אהבתי את הסיפווור #:]
מדהיייייייייייייייייייייייייייים
יש לך כתיבה מדהימה...
המשךךךךךךךךךךךך
יאאא מאמי ממש יפפה
ואהבתי את הרעיון
ונחמד לשמוע שלפעמים גם שאין תקווה
אז דברים טובים כן קורים😛
(בקטע שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה
דבר שהכי לא היה צפוי...)
מווווואה
*מאיה*
וואו ,
אני כולי רועדת פה ..
ממש אהבתי את הסיפור
חבל רק שנגמר ככה .. עצוב 😢(
