עד שהמוות יפריד בינינו
אביב התאהב בענת מיד כשפגש אותה. זמן קצר אחרי שהכירו, הגיעו המגורים המשותפים ואיתם גם הצעת נישואין. בעיצומם של סידורי החתונה, ענת חלתה בסרטן. למרות האהבה העזה שהחזיקה את שניהם, היא הובאה לקבורה ביום החתונה.
מאת: טל קוריאנסקי
"את ואני זה לכל החיים"
"אור נגוהות ניבט מפניך
מראך נאצל היה כליבך
כמלאך תישמרי בנפשי לעד"
(אביב מ. 03.03.07)
ה-22.02.07 נקבע להיות יום החתונה של ענת ואביב. ענת בחרה את התאריך והגנה עליו בעוז בוויכוחים מול אביב, שרצה את 05.03.07, פורים. ענת התעקשה על התאריך שלה: קליט, גורלי, זוגי ובולט כמו הקשר ביניהם. בסופו של דבר, היא ניצחה בוויכוח והתאריך נקבע.
"התרגשתי, כי ידעתי שאני רוצה אותה"במרץ שנה לפני כן, במהלך חג פורים, הם הכירו בשיחה מקרית שהובילה לקביעת דייט הראשון.
הדייט הראשון נקבע לארוחת ערב במסעדת איזבלה שבחיפה. אביב הגיע לאסוף את ענת בשעה הנקובה, ללא אשליות לגבי הצלחת הבליינד דייט הספונטאני שקבעו.
אביב מספר שכשהוא פגש אותה, הוא ראה מולו "מלאך מחייך. ראיתי בחורה יפה, שטוב קורן מעיניה והתרגשתי. התרגשתי, כי ידעתי שאני רוצה אותה". הם הלכו למסעדה. ענת היתה רגועה, שלווה ומחויכת. אביב, לעומתה, ניסה לשמור על קור רוח, ללא הצלחה. למרות שבאוכל הוא לא ממש נגע, הוא חזר שבע הביתה, כמי שיודע שאת אשר חיפש מצא.
ואם בפורים עסקינן, מסתבר שלא רק את העם היהודי הצילה אסתר המלכה, אלא גם את אביב, שהרגיש שלא השאיר רושם חיובי ורצה לתקן. בהשראת החג, הוא שלח לענת הודעה "אני חייב לך משלוח מנות. את צריכה להיפגש איתי שוב". בדיעבד הסתבר לו כי ההודעה היא זו שגרמה לה להיפגש איתו שוב.
התאהבתי בה בדייט הראשון
הפגישה השנייה נערכה בפאב. היין הוגש, הכימיה זרמה כמו מים, מחיצות נפלו, לחצים נעלמו והקשר החל מתעבה בנשיקה ראשונה. אביב הרגיש כבתוך חלום, שממנו פחד להתעורר. כשהטלפון מענת בושש לבוא, היקיצה חלחלה פנימה, ולא היתה נעימה. עבר יום, עברו יומיים וענת לא התקשרה. לטלפונים של אביב ענתה שהיא עסוקה והוא בתגובה מחק את המספר שלה. ביום שלמחרת, ענת התקשרה והם קבעו להיפגש שוב. משם הדברים החלו לזרום. באותה שיחה הסביר אביב לענת שהתאהב בה כבר בפגישה הראשונה. בדיעבד היא סיפרה לו שהיא התאהבה בו בפגישה השנייה.
הטבעת והשאלה הגדולה
חודשיים אחר כך, אביב וענת עברו לגור יחד בדירה של ענת. תוך כדי המגורים המשותפים, הם למדו להכיר האחד את השנייה והבינו שזה זה. ענת, שעבדה בעתודה לייעוץ השקעות באחד הבנקים, לימדה את אביב לחיות נכון ופשוט לחיות, ושניהם למדו את כוחה של אהבה, של הדבר האמיתי.
בראש השנה, היא כתבה לו ברכה, בה איחלה לשניהם זוגיות מאושרת ורק טוב להם ולכל המשפחה . הוא הרים את הכפפה ושריין להם ארוחת ערב במסעדה בה נפגשו לראשונה. שוב חזר התרחיש המוכר- אביב לחוץ ונרגש, ענת שלווה, רק שלמשוואה הזו התווספה טבעת ושאלה. למחרת הם הודיעו להורים שלו ושלה והחלו בהכנות לחתונה. הם מצאו אולם ששניהם אהבו, התווכחו על התאריך ולבסוף בחרו. הצלם היה סגור וענת החלה במסע למציאת שמלה.
הרופאים גילו לה גידול במעי הגס
חודש אחר כך, בני הזוג המאושרים תכננו מעבר לדירה גדולה יותר. ענת הורידה דגמי שמלות כלה מהאינטרנט וחיפשה את השמלה המושלמת שלה. באותו סוף שבוע מדובר, נתקפה ענת בכאבי בטן משתקים, שאותם פטרה בדיאגנוזה אישית של תנועה לא נכונה, שריר תפוס או וירוס ארעי. היא ניסתה להתעלם מהכאבים ולהמשיך בסדר יומה. כשהכאבים לא הרפו גם ביומיים שלאחר מכן, פנתה לרופא, שהפנה אותה לביה"ח לצילום. לשם הזעיקה את אביב.
כשאביב הגיע, ענת סיפרה לו שהרופאים גילו גידול במעי הגס. ההורים החזיקו את עצמם עד כמה שניתן, וענת חשבה רק על אביב ולא על הטיפולים שתצטרך לעבור והניתוח שנראה באופק.
"את ואני זה לכל החיים"בניתוח הוצא הגידול, אך התאמת החשש של הרופאים כשהתגלו גרורות. אותן גרורות הגיעו כבר אל הכבד והמצב היה בכי רע. בין הטיפולים וההכנות לחתונה, ענת אמרה לאביב שהם צריכים לדבר, שהוא לא צריך את הקשיים האלה, שילך אם הוא רוצה. הוא ענה "אני ואת זה לכל החיים".
המחלה החלה לתת אותותיה. ענת רזתה, החווירה ורק החיוך שלה, שהיה שווה מיליונים, נשאר וגם שמחת החיים, למרות הטיפולים הקשים והתרחישים השחורים של הרופאים. אביב קנה לה יומן, בו כתב כותרת "ככה הבראתי מהסרטן" וענת, בכוח דל, רשמה בו את המחשבות, הרגשות, הדאגה למשפחה והאהבה שמחזקת אותה. במקום לכתוב על הקשיים, הסבל והכאב, ענת רשמה אהבה ודאגה לכל מי שיקר לה.
"אהיה איתך עוד הרבה שנים"
כשחלה הרעה במצבה, היא עזבה את הדירה המשותפת לטובת מגורים אצל ההורים, בין לבין אשפוזים בביה"ח, עם הבטחה גדולה שהדהדה באוויר לשוב. גם במצבה, היא התעקשה להיות שותפה מלאה בחייו של אביב. כשרכש מקרר לדירה, העבירה בסתר חצי מהסכום לחשבונו. כשעקר מדירתם מלאת הזיכרונות, בתום החוזה לדירה חדשה, גילתה זאת והעבירה בחשאי לחשבונו חצי מעלות ההעברה - שותפה מלאה. אביב העביר לה תמונות מכל חדר וחדר בדירה שתדע שהחדרים, כמותו, ממתינים לה לשוב ולמלא אותם בנוכחותה.
כשהמצב החריף, והדיאגנוזה לא כללה תקווה בתוכה, אביב היה על סף ייאוש, אבל ענת לא ויתרה ואמרה לו: "אביב, אני לא הולכת לשום מקום, אני אהיה איתך עוד הרבה שנים".
הלוויה במקום חתונה
ב-22.02.07, התאריך שקבעה ענת ליום הגורלי בחייה ובחיי אביב, נערכה הלווייתה בנצרת עילית. היה הכל: חתן, אולם, DJ וחסרה רק הכלה להשלמת האגדה. החלום נמוג והשאיר את אביב גיבור בעל כורחו, לבד במערכה, נושא את כאבו, מתעקש בצורה שרק אהבה ראשונה יודעת איך, לשמר את ענת בתודעה, להנציח לעולם את הקסם שהיא היתה .
לאחר הניתוח בביה"ח רמב"ם בחיפה, כשעוד גרו יחד, אחרי לילה מסוייט עבור ענת, לילה מלא כאבים, כשאביב לצידה מחזיק את ידה ומחזק את רוחה, היא הקשיבה לאותו שיר שוב ושוב, שמילותיו כמו נבואה שהגשימה את עצמה. אביב, שראה בענת את כל התגשמות האור והטוב, בחר להקדיש אותו לה:
משהו ממני
ביצוע: הראל סקעת
מילים: סמדר שיר
לחן: דור דניאל
* *
משהו ממני יילך איתך,
לכל מקום אליו תלכי,
וכמו ענן כבד הוא יבכה איתך,
גם כשאת כבר תחייכי.
בלילות שחורים, קרים, הוא יזכיר אותי,
כשאת תהיי כבר רחוקה.
וגם אם תסרבי, הוא ישלח בשמי
חיוך, סליחה ונשיקה.
אם את מרגישה,
אהבה היא לא חולשה.
למה שתיקחי רק משהו ממני?
אני בך אשאר, עקשן לא מוותר.
כן קראתי את זה מקודם .
ממש עצוב 😢
הייתי עם דמעות בעיניים.
הא זה היה בעיתון נראלי שבוע שעבר😢
איזה עצוווב
דייי איזה צמרמורת 😢
רגע זה סיפור אמיתי?!
אלוהיםםםםםם אימאלהההההההה אני על סף דמעותת
איזה צמרמורת עברה לי בגוף..
כל כך עצוב😢
QUOTE (NoFOosH @ 12/03/2007) דייי איזה צמרמורת 😢
רגע זה סיפור אמיתי?!
כן נופרי .. סיפור אמיתי. היה גם בעיתון, אבל לא מפורט כמו שפה 😢
גמאני הייתי עם דמעות בעיניים כשקראתי.
שלא נדע דברים כאלה.
^כן חנוש עכשיו ראיתי באתר של MSN יש תמונה שלהם איזה זוג יפה הם היו אוף
כואב הלב..
החיים האאללה, אאחחח, דדיי!!#@
למה רק סבל, למה?
מה היא עשתה? מסכנה...:\..
😢 😢 😢
ראיתי בעיתון . .
אבל פה זה ממחיש את הסבל בצורה כל כך כואבת.
עצוב !!
😢 😢
QUOTE (hila1990 @ 12/03/2007) כן קראתי את זה מקודם .
ממש עצוב 😢
הייתי עם דמעות בעיניים.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
