קטעים מטקסים של המסע לפולין:
אנדה עמיר "הבובה שרינה"
"הייתה זו בובה יפה להפליא.
ידעה לבטא: אמא – אמא'לי.
ידעה להניע ידיה, רגליה.
ידעה לעצום ולפקוח עיניה.
בובה זו נתנה יום אחד מתנה
ללאה-בת-הארבע, ללאה הקטנה.
מאחר שלאה נועצה באימה,
הן קבעו כי שרינה - בובה יהיה שמה.
ולאה הקטנה, לאה בת-ארבע,
נקשרה לבובה בכל עומק ליבה:
לכל צעדיה הבובה נלוותה,
לטיול, לשולחן ואף למיטה.
אותו לילה איום, כאשר באו הם,
ולקחו את לאה, את האב, את האם,
לאה הקטנה – לאה – בת - ארבע,
כל דבר לא לקחה זולתי הבובה.
וכשהם הפרידוה בקולות ניחרים,
במכות - באגרופים מעל פני ההורים,
היא מאום לא ידעה, ומאום לא הבינה,
אך חיבקה אל ליבה בובתה, את שרינה.
כאשר נדחקה בין מאות הילדים,
כמוה קטנים, נרעדים, נפחדים,
היא אחת יחידה לא קראה, לא בכתה
כי איתה בובתה, כי שרינה איתה.
עד רגעה האחרון, עוד נושמה המומה,
ריחמה על שרינה פה נלחצת עימה.
עד כשלה, עד נפלה, בחלום אפלולי
היא שמעה קול שרינה: אימא - אמא'לי.
אך עתה עוד איננה לאה - זו אימה,
ומי ירחם על בובה יתומה? "
1.
http://img248.imageshack.us/img248/6742/95508786zu1.jpg
2.
http://img183.imageshack.us/img183/9234/38233403nb2.jpg
3.
http://img248.imageshack.us/img248/7184/13804049ul3.jpg
4.
http://img248.imageshack.us/img248/4130/44990458tq5.jpg 
אתר האהבה הישראלי