אני שונאת שאי אפשר להגדיר מה מרגישים
מנסים לתאר אבל לא יוצאות המילים.
אני רוצה לתאר מה קורה לי בפנים
אבל הרגשות מתהפכים וכולם לא מבינים.
אני רוצה לנסות אבל אני לא יכולה..
וכשיש לי סיכוי אני מגלה שזאת שגיאה.
המוח נמס, והעצבים מגיעים.
הסבלנות ברחה וכל אברי בגוף מתעייפים
אני שונאת שאי אפשר להגדיר מה מרגישים
מנסים לתאר אבל לא יוצאות המילים.
זה קשה לסבול בלי שאפחד ידע.
כי אם ידעו זה לא ישנה כלל מה שקרה.
ועזרה אפחד לא יוכל לעזור
כי אני לבד... מרגישה כמו באיזה חור.
אפחד לא יוכל לתאר לי מה לעשות ולהגיד.
כי כל אחד בנפרד בעבר ובעתיד.
ואאומרים לי ומנסים אבל אני עדיין לא מבינה
איך הם מצליחים ואני עדיין תקועה.
לא רוצה! לא מסוגלת! לא עומדת בזה.. נמאס
אני לא דכאונית אני לא עצובה פשוט ה"סכין"לגופי נכנס..
והצלקת היא תמידית לא משנה מה יקרה.
אני כלואה בחוטים מרגישה כמו בובה שתלויה על מתלה.
יואו ..
זה כזה יפפפפפפפפפפפה ..
ממש אהבתי !
כלכך יפהה(:
את רושמת מדהים!
אוהבתת מלאא
בריי כהן😊
אייין האתר הזה מלא באנשים מוכשררררריםםםם
את כותבת מדהייייים
מוואה
*מאיה*
זוריי את כל כך מוכרשתתתתתתתת
אהבתי נוראאאא
אל תפסיקי לרשוםםם
מדהים מדהים מדהיםםם
מור'צי 😊
QUOTE (שריני @ 03/03/2007) יואו ..
זה כזה יפפפפפפפפפפפה ..
ממש אהבתי !
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
וואאו זה כזה יפה !
כ"כ מתאר את מה שאני מרגישה !
תמשיכי לכתוב בובה,
חוללה על הכתיבה שלך =]
את רושמת מדהים !!
ממש יפה .
תודהה לכל התגובות =]
-זוהר- 3>
