היא מנסה להתעלם
מכל הרעש וההמולה שמסביבה .
היא רוצה לרוץ , אל תוך הגשם שיורד בחוץ .
להרגיש רעננות , להרגיש התחדשות .
לדעת שיש עוד תקווה , כי עוד מעט תבוא הפריחה .
היא מנסה לברוח , כי כאן באמת קשה לפרוח .
מכל הליכלוך והבלאגן קשה למצוא פיסת אמת
שיודעת מה לתת , גם בזמן רעב .
שיודעת להעניק , קצת יותר מהכאב
מפחדת ליפול אל התהום , לא להרגיש יותר את הלב .
היא מנסה לטבוע , בים הדמעות .
אבל היא עדיין מסתכלת אל גשם הזלעפות.
בתקווה להספיק ולהרגיש
כל איש ואיש , ובמיוחד את האיש ההוא
שידע את חולשותיה , זה שרצה להיכנס אל נעליה .
היא מנסה לקפוץ , אל מעבר לקשת .
מחפשת את הרשת שבה תפסו אותה .
היא מנסה להימלט , אך ללא תקווה .
מנסה ללכת , אבל אין מוצא .
לגרום לה לבכות , למות , ולהרגיש רע . זה מה שהוא רצה !





