אחרי הכל הלך.....

היא נכנסה לכיתה, כולם הסתכלו עליה,היא לא ידעה למי לפנות,עם מי לדבר-כי לא הכירה אף אחד.
אז תפסה מקום ריק וישבה.
רעות נכנסה לכיתה,התקדמה לעברה ואמרה:
"חמודה?! זה המקום
שלי!"
היא אמרה בלחש:"אה... סליחה לא ידעתי" וקמה,ואז דור עצר אותה, ופנה לרעות "זה לא
המקום שלך!!!
אני הייתי פה הראשון בכיתה ואת לא ישבת פה"
רעות אמרה לו "מה אתה מתערב בכלל? מה אתה מגן עליה?
היא כולה חדשה פה"
הוא חיקה אותה
"כולה חדשה פה.. ובגלל זה את צריכה להתייחס אליה מגעיל?".
רעות רתחה "מה כבר עשיתי?!??! וואי אל תחפור לי באמא ש'ך.."
דור עשה לה פרצוף. פנה אל ההיא ושאל אותה "את בסדר?"
"כן" היא ענתה לו. "תודה."
"בכייף,היא סתם מרימה ת'אף זאתי.. איך קוראים לך?"
"נעמה"
דור חייך,"נעים מאד, דור"
דור היה ילד
יפה,החיוך שלו כבש את נעמה בין רגע,
וכנראה גם שנעמה כבשה אותו אם הוא התייחס אליה ככה. . .
דור עבר לשבת ליד נעמה.
בשיעור הוא הסביר לה למי כדאי לה להתחבר ולמי לא.
ואז הוא שאל אותה: "למה עברת ללמוד פה בכלל?"
-"כי עברנו דירה, מראשון לבאר שבע, אז יצא ככה.."
"אהה ובביצפר הישן היית מאוד קשורה?" הוא שאל.
"ת'אמת לא ממש. היו לי שם 3 חברות טובות,אבל כל השאר היו צבועות."
ניגמר השיעור,הפסקה.
דור שאל את נעמה אם היא רוצה ללכת לשתות משהו,והיא
ענתה שכן.
הם שתו,צחקו יחד,מה לא?
התקרבו הילדים של שכבה יא', דור אמר לה:
"או,תזהרי מאלה,הם מחפשים רק לחרמן בנות.."
"אני אזהר,מבטיחה.. תודה!"
איזה ילד שעבר שם קרץ לה עין...
צלצול,הם נכנסו לכיתה שמחים,ואז ליאת קפצה על דור
"דור נשמה שלי!!!!!! כמה זמן לא ראיתי אותך מתחילת החופש הגדול, התגעגעתי!!!!" ונתנה לו
נשיקה לפה.
נעמה התקדמה לעבר המקום שלה,קצת מאוכזבת.
דור לא התייחס לליאת,הוא היה יותר שקוע בנעמה שהלכה,עזב את ליאת והתקדם אליה,"היא לא
חברה שלי או משהו! היא סתם
אוהבת לתת לי נשיקות בפה" ואז הוסיף בלחש "נו שרמוטה את יודעת.."
עברו חודשיים מאז,דור ונעמה נהיו ידידים ממש
טובים, ודור אמר לה "נעמה אני צריך לדבר איתך
על משהו.."
"דבר,"היא אמרה לו
"תקשיבי,אני לא יודע אם אני הולך להרוס את הידידות בנינו או לא,אבל אני ממש חייב להגיד לך
את זה,אחרת אני אתפוצץ"
"נו..?"
"תקשיבי,אני אוהב
אותך,אני אוהב אותך מהרגע הראשון שראיתי אותך"
היא הסתכלה עליו,הוא הוריד את הראש באכזבה, והסתובב
ואז היא משכה אותו מהידד ואמרה:
"גמאני"
"לא באמת נעמה אני לא נפגע או משהו אם את לא
אוהבת אותי גם"
"גמאני!!!"
"מה אמרת?" אמר דור באושר
"גמאני אוהבת אותך"
הם התקרבו,והתנשקו.
נעמה התקבלה בחברה במקיף.. בזכות דור..
ואותו אחד מיא' שקרץ לה, מאור, בא אליה ואמר לה
"וואה וואה כפרה את ממש כוסית"
"תודה" היא אמרה לו בחיוך..😊
"יש מצב בנינו?"
"יש לי חבר"
"נו..?"
"מה נו? יש לי חבר.."
"אז מה,גמלי יש חברה"
"נו אז שיהיה בהצלחה"
"תודה"
היא הסתובבה לכיוון השירותים, מאור הלך אחריה,
היא באה לפנות לכיוון של הבנות,אך מאור משך אותה לכיוון
של הבנים,וסתם לה ת'פה.
הוא הכניס אותה לאחד התאים וניסה להוריד לה את החולצה,
ילד שהיה שם במקרה,תפס את מאור,ונעמה ברחה,ראתה את דור וחיבקה אותו בכל הכוח שלה.
"מה קרה?" אמר דור.
"הוא הוא הוא.."
"מי?! מה קרה?" הוא היה קצת יותר
מודאג.
"הוא הוא ניסה ל..אנוס.. אותי"
"מה?!!!!" צעק דור. "מי?!?!??!!?!"
"מאור,מיא',בשירותים"
דור רץ לעבר השירותים,הייתה שם שלולית דם,ואותו הילד
שתפס את מאור היה בתוכה, דור עמד שם,המום.
"הוא רצח אותו" .
אמר בלחש,
"את מי רצחו?"
שאל המנהל שעבר שם.
ואז ראה הכול... "מי עשה את זה?"
"מאור,מיא',הוא ניסה לאנוס את חברה שלי,והוא הגן עליה" הצביע עליו.
מלא ילדים התאספו שם. המנהל הרחיק את כולם והזעיק אמבולנס ומשטרה.
דור פנה לעבר הכיתה "אתה נשאר כאן"
אמר המנהל "בעצם,לך תקרא לחברה שלך,"
דור רעד,נכנס לכיתה,וסיפר לנעמה.
נעמה החלה לבכות, "הוא סה"כ הגן עליי,איך הוא הספיק לרצוח אותו בכזה מהירות?!
ואיפה הוא עכשיו?"
"זה לא חשוב עכשיו," אמר דור, "המנהל קורא
לך" היא צעדה לשירותים, ראתה אותו על אלונקה.
"לא אשכח את מה שעשית בשבילי.." אמרה לנער.
בתחנת משטרה היא סיפרה הכול. אותו הנער היה עדיין
בטיפול נמרץ בתקווה להציל אותו, את מאור תפסו,ואת
העונש שלו הוא קיבל.
אותו הנער ניצל אחרי שבוע ימים,
נעמה באה לבקר אותו,אמרה לו
"תודה"
אמר לה "לא הייתי נותן לו לאנוס אותך.."
"אני לא יודעת מה היה קורה אם לא
היית שם.."
"אני אוהב אותך"
"מה?,איך אתה יכול לאהוב אותי אם אתה לא מכיר אותי?"
"תאמיני לי שאני מכיר אותך," .
"תשמע,אני מאד מאד מודה לך שהצלת אותי,באמת,אבל יש לי חבר ואני אוהבת אותו,"
נעמה הרגישה מבולבלת,מה היא תעשה? הוא הציל אותה,והיא חייבת לו,והוא אוהב
אותה,אבל מצד שני,יש לה
חבר,והיא אוהבת אותו..
"אני מבין.." הוא אמר.
"אבל אם אתה רוצה אנחנו יכולים להיות ידידים"
"זה לא אותו דבר,אולי נהיה ידידים,אבל כשאראה אותך עם חבר שלך אני לא אוכל לחיות עם זה.."
היא הורידה ת'ראש. באותו יום קרה משהו
מזעזע,דור עבר תאונת דרכים, "כמה צרות
יכולות לקרות לי?!
כמה??! משהגעתי לפה אני רק סובלת" היא בכתה,ליד המיטה של דור,שהיה על קביים,
"נו מה זה לא כזה רציני,אני עוד חודש על הרגליים" הוא חייך,
"יפה שאתה אופטימי, אבל זה לא מה שאמרו הרופאים...."
"הם סתם מגזימים" הוא אמר.
"אני מעדיפה לחזור לראשון,תאמין לי.."
"אה לא טוב לך איתי?"
"מה אתה חושב?.."
"לא יודע.."
"ברור שטוב לי,אבל העיר הזאת עושה לי מזל רע!"
"תעשי מה שבא לך.." הוא אמר, בפרצוף חמוץ.
עבר חודש,דור חזר ללכת רגיל.
הוא ונעמה היו מאושרים ביחד.
כול מי שראה אותם קינא ורצה גם אהבה כזאת.
"עוד שבוע יש לדור יומולדת,מה אעשה בשבילו?" שאלה
את מעיין,חברתה. מעיין אמרה לה
בשקט,ונעמה הנהנה.
כול אותם ימים נעמה לא התייחסה לדור, דור? חשב שבגלל שיש לו יומולדת והיא לא רוצה לעשות לו
כלום אז היא מתרחקת,הוא התקרב אליה,והיא אמרה שיש לה דברים לעשות, היום הגדול הגיע,נעמה נכנסה לכיתה עם בלונים וחיבקה את דור, "חשבת ששכחתי אותך?"
דור חייך.
נגמר היום,נעמה הציעה לו שילכו לבית שלו לראות
איזה סרט בווי.או.די ומשם לקניון.
זה היה היומולדת ה-16 שלו.
הם הגיעו לבית שלו. הוא נכנס לחדר, והיה המום.
כול החדר היה מפוצץ בנרות ריחניים,במיטה היה עלים ריחניים בצורת לב, ובאמצע המיטה היה הקדשה :"לא צריכה כלום מאשר אותך, נתת לי חודשים מדהימים. אני כ"כ אוהבת אותך,המון מזל טוב. נעמה"
דור חיבק אותה באושר. וגרר אותה
למיטה,כי חשב שזה רמז למשהו.
"לא" הורידה נעמה את הידיים של דור מהמותניים שלה
שעלו טיפה למעלה.
"אה סליחה אני מצטער ראיתי את זה וחשבתי.."
"מצטערת שחשבת ככה.."
היא קטעה אותו. הוא הוריד ת'ראש,
"היי דור,אל תהיה עצוב,אתה לא ידעת,
אני אוהבת אותך למרות הכול"
הוא נישק אותה. כול היומולדת הם היו מחובקים,וראו סרט יחד. ופתאום שמעו רעשים, "מזה היה?!" שאלה נעמה בבהלה.
"אין לי מושג"
ענה.
"אני פוחדת.."
דור חיבק אותה ואמר: "אולי זה סתם רעשים מהטלוויזיה"
"אתה חושב?"
"כן בטח מי זה יכול להיות?"
נגמר הסרט,ונעמה הלכה לבית שלה, היו עדיין רעשים,זה היה עידן-הילד שהציל אותה-,
הוא היה עם סכין ביד. מלאה בדם.
"הבהלת אותי!!!! מזה? מה עשית!?"
"כלום סתם,חתכתי לעצמי את הורידים"
"מה ? למה?"
עידן שתק.


יש המשך ....