זאת שוב אני... בדיוק כשהדברים היתחילו להישתפר לא עבר זמן רב עד שהם שוב החלו להיתדרדר... אולם יש לי חבר שאוהב אותי ואני אותו אך עדיין משהו מציק לי... יש לי בלב תחושת רייקנות... זאת תחושה מיתמשכת אצלי כבר רבה מאוד זמן.. אני לא נהנת מכלום אין לי מוטיבציה לכלום...דברים שמהם נהנתי בעבר לא מסיבים לי אושר.. אני רואה הכל בפסימיות... ניכנסתי לאתר המראה את הסימטומים של דיכאון מז'ורי והבנתי שגם אני אחת מזה... אותם הסימפטומים שווה בשווה..(אה אם אתם תוהים למה כתבתי את ההודעה כ"כ מוקדם זה כי לא הלכתי לבית הספר.. פשוט מבחינה נפשית ופיזית לא ליכולתי לקום) הייתי מאוחר על המחשב כי לא יכלתי להירדם... איןלי תיאבון רזיתי אפילו בלי לעשות דיאטה...בזמן האחרון אני נוטהכ לילבוש שחור כל הזמן... ושומעת האבי מטאל!!! אל תחשבו שאני איזו פריקית חסרת חיים... אבל תבינו.. אין לי חיים... אני מרגישה כל הזמן אשמה.. במשהו שאני אפילו לא יודעת את המקור.. יותר מזה ההורים עדיין לא מבינים אותי.. ואין לי אפילו חברה אחת טובה שאני יכולה לשתף אותה בזה... הרחקתי את כולם מעצמי... גם כשניראה לי שיש לי הרבה חברים מיתברר שטעיתי... אין לי אפילו חבר אמת 1! זה מה שקלטתי.. אני יותר לא יכולה לסמוך על אנשים.. אנשים בישבילי הם כמו משהו שצריך לעקוף ולהיזהר ממנו בכל דרך אפשרית.. ניפגעתי כ"כ הרבה פעמים מאנשים שזה מפחיד... אנ יודעת שאני מפילה את זה אליכם... גם הייתי אצל הקב"ן בלישכת גיוס.. מובן ששיכרתי ואמרתי שאני אדם לא דיכאוני וכל זה.. מה שהוא באמת לא יודע.. שאני כל החיים שלי בדיכאון.. ובמצב של לחץ כמו בצבא אני ביכלל יתפוצץ.. אני כבר מראש יודעת מה יהיה בצבא.. ושיוציאו אותי מהצבא על סעיף נפשי... זה ברור לי...גם ככה אין לי עתיד.. אני סתם פירור שתופס מקום... הכל אותו דבר אין משהו חדש החיים דוממים מבחינתי ואני מתחילה להישתגע... אני מתחילה ליראות דברים(לא בדיוק הזיות אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה) עם כל יום שעובר ככה אני מבינה יותר ויותר שאין לי מה לחפש פה... כל יום אני בוכה.. כל יום!!!! והמחשבות האובדניות פוקדות אותי אפילו יותר!!!
תקשיבי קודם כל את מודעת
לזה שאת בדיכאון וזה כבר צעד
את צריכה אולי טיפול פסיכולוגי
וזאת לא בושה זה דבר שיכול לעזור לך!
והאמירה שלך שאמרת שאין לך חיים
אני מתחננת אליך שלא תחזרי עליה שוב!
יש לך חיים אחרת לא היית פה,
בחיים שלך יש אהבה, יש משפחה,
יש חברות, יש ידידים, דודים, את כל הסביבה
ואותנו האנשים באתר!
תרימי את הראש ובמקום להישאר
ככה תקחי את עצמך בידיים ותגידי ד--י--י!!!!!
מספיק עם הכאב זה לא מגיע לי
ואני אצא מזההה
אל תתחילי להמשיך להכניס את עצמך לדיכאון יותר!
תרימי את הראש ותהיי גיבורה
את מרחיקה את כולם ממך את כתבת
את זה בעצמך ובגלל זה אין לך תמיכה!
אם את מרחיקה אנשים איך את רוצה שיעזרו לך?
יש אנשים סביבך שאוהבים אותך
וגם ברגעים קשים הם צריכים
להיות לידך וזה מה שהם עושים
אל תרחיקי אותם כי את תישארי בלי כלום!
יש לך גם דברים טובים בתקופה הזאת
את לומדת להתגבר על מכשולים,
יש לך אהבה,
יש לך אותנו
ואת כל מה שציינתי למעלה!
תעשי דברים שאת אוהבת
תנסי להנות לצאת, ללכת לקניון,
לעשות הליכה
תאכלייי זאת ההנאה הכי גדולה בחיים
תאכלי דברים מתוקים ותגידי שככה
החיים שלך יהיו בקרוב
תעזרי לעצמך כי את בינתיים רק הורסת
את עצמך וגומרת את עצמך
את לא תשרדי ככה
כל עוד את יכולה ואני יודעת
שאת יכולה תרימי את עצמך ותחזרי להיות כמו שהיית
כי לשמוע את המוזיקה הזאת
לא יעזור לך אז תפסיקי איתה
תמצאי דברים אחרים לעשות
במקום לשמוע אותה ובמקום שזה ידכא אותך יותר!
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אין לי מה להוסיף אפילו נאפי אמרה הכל מאמי !!
דבר ראשון , דיי לרחם על עצמך !
ודיי להגיד שאין לך חייייים , את עוד ילדה ואת צעירה ואת אפילו לא צריכה לחשוב על להתאבד חס וחלילה, ישלך עוד חיים ארוכים שלא הגעת לחצי שלהם אפפילו ! את תעברי עוד פוול דברים ואת צכה להיות חזקה כי את תעברי גם דברים יותר קקשים , שאת תהיי מבוגרת ויהיה לך בעל וילדים ולפרנס את המשפחה וכלזה .. יהיה לך הרבה יותר עומס , ומה אז תגידי ? שאת רוצה להתאבד? וככה להשאיר משפחה שלמה מאחור? לא !
אז את צכה להתחיל מעכשיו לדאוג לעצמך , ואם זה ללכת לטיפול פסיכולוגי כמה שיותר דחוף , אז תעשי אתזה
כי את מזיקה לעצמך ובקרוב זה ישפיע גם על הסביבה !
ואת לא צכה שזה יגיע למצב כזה אז קחי את עצמך בידיים , ואפילו תספרי לאמא ואבא על מה שאת מרגישה תגידי שאת רוצה ללכת לפסיכולוגית אני בטוחה שההורים שלך כן יבינו אותך ! כי באמת קשה לסמוך על הרבה אנשייים , כי הרבה מה"חברים" מפנים לך ת'גב שאת צריכה עזרה .. חוצמזה יכול להיות שזה באמת בגלל שאת מרחיקה אוותם ממך והם חושבים שאת לא רוצה את חברתם , אז הם לא רוצים להעיק עלייך או משו .
אני חושבת שגם תלכי לדבר עם החברים שלך .. תסבירי להם שלא היית צריכה להתנהג כך .. ושאת מצטערת
שלא התכוונת לפגוע בהם והכל , פשוט את במצב קשה ובזמן לא טוב =\
אם הם לא יבינו אותך באמת שזה לא שווה את המאמץ אבל אני בטוחה שיהיה לפחות 1,או 2 חברים שכן יבינו אווותך !
ואם את צריכה משו אנחנו תמיד פה !
רק תזכרי לעזור לעצמך,ולהפסיק לרחם על עצצצצמך !! ותחיי את החייים כי את עוד ילדה קטנה , קחי את עצמך בידיים ותעשי כל מה שאת אוווהבת כי את לא אמורה להרגיש ככה בגיל כזה את צריכה לנצל את החיים כרגע כמה שיותר !!
3>
תותי
אתר האהבה הישראלי