במיטה הקטנה שבין התמונה לשולחן
ישן לו בנחת ילד קטן.
בחלומו נתגלת לו מלאכית
קטנה, רזה, יפה ושברירית..
הוא מסתכל לה עמוק לתוך העיניים
ואיננו מצליח להבין ולקלוט-
איך עם כל כך הרבה חן ויופי
עיניה כה עצובות וחלשות..
הוא פונה אליה ושואל-
"הגידי לי מלאכית יפה,
איך זה שכל הנערות והנערים
נראים תמיד כה טרודים ועצובים?"
המלאכית מהססת מעט ועונה-
"אתה עוד קטן, כשתגדל תדע.."
"לא!" צועק הילד "אני רוצה להבין עכשיו,
כדי שכשאגדל לא אתאכזב ואכאב"
"להבין?" צחקקה המלאכית בעצב
"את זאת לא ניתן להבין לעולם,
היא משתלטת על הרגש ופוגעת בכולם.."
"מי זו היא?" שאל הילד בחשש
"מי היא הרעה והשטנית שגורמת עצב ודיכאון?
מי היא האחת שמביאה דמעות לפני שהולכים לישון?"
"קצת קשה להסביר.." ענתה לו "היא איננה מוחשית..
יש בה גם טוב וטוהר..לפעמים היא אלוהית.."
"עכשיו בלבלת אותי לגמרי" אמר "מי היא? היא רעה? היא טובה?"
"זוהי שאלה שהרבה שואלים" ענתה "אף אחד עוד לא הבין את האהבה.."
"אהבה?" התפלא הילד "מהי אהבה?" שאל
"מהי אהבה..?" הרהרה המלאכית "קשה לענות.."
"אהבה היא רגש עז וחזק.." ענתה לבסוף
"מהרגע שנכנסה ללבך היא איננה תעזוב
היא משתלטת בקלות..ממלאת את הגוף כולו.."
"אבל מה היא עושה שם בתוך הלב? בתוך הגוף?" שאל הילד בעניין.
"האהבה..ביכולתה לעשות הרבה.." ענתה לו
"היא ברגע אחד תגרום לך להרגיש בעננים, בפסגת העולם..
היא תמרח לך חיוך מטופש על הפנים..שלא יעלם..
תכניס אותך לעולם ורוד ואופטימי..
תכניס בך שמחת חיים..
היא תדגדג לך עם פרפרים בבטן..
תגרום להגיון, למוח להיות אטום כאבן.."
"היא נשמעת טובה..אותה האהבה" אמר הילד
"אז מדוע היא עושה את כולם עצובים?" חזר ושאל
"או.." ענתה המלאכית "כאן בדיוק הבעיה..
היא יכולה בין רגע לרסק את לבך לחתיכות
יש בה את הכח לשלוט בלב, ברגשות..
היא כבדה על הלב, מעיקה וכואבת
מביאה דמעות ובכי..מאכזבת.."
עצם הילד את עיניו וחשב, הרהר בכל מה שאמרה
ואז הרים את ראשו ושאל "אז למה היא נחוצה? למה צריך את האהבה?"
אך המלאכית כבר לא היתה שם..נעלמה כהרף עין..
הילד התעורר, ועד היום הוא איננו מפסיק לחשוב-
למה, למה צריך לאהוב?
בא לי פתאום חשק לכתוב..
לא יצא משו..אבל חפיף..
אני אשמח אם תגיבו [:
אוהבבת
ליאני 😊





