***אהבה ללילה אחד***

וואי, יפה רצח !
ממש אהבתי, ונסחפתי עם זה. .[ :
מחכה להמששך. .

התחלה יפה מחכה להמשך

התחלה יפהה
-המשך!-

אוהבת מלאא
בריי כהן😊

מוריד בפנייך את הכובע..

אהבתי!!!

רעיון מקורי ויפה.. כותבת מדהים וסוווחף!!!

תמשיכי לכתוב.

התחלה יפההה
המשךךךךךךךךךך

מהממם😊
תממשיכי מותק .............

התחלה מדהימה :]

וואו נשמע סיפור בנזונה , מחכה להמשךך

הסתכלתי על הפלאפון...


"פאק!!...."


"...מה הקרצייה הזה רוצה ממני עכשיו?"
כן, הפלאפון צלצל ושוב המספר של מוטי על המסך.
"דייייי מתי הוא יבין שאני לא רוצה אותוווו?! שיפסיק להציק לי!!!" חשבתי לעצמי.
הערתי מהר את הבחור,איך קראו לו, מאור , נכון?
אני לא נוטה להעיר אותם, אני בד"כ הולכת כשהם ישנים, ככה , למנוע אי-נעימויות,
אבל הפעם הייתי יכולה להשתמש בו כדי להעיף את המוטי הקרצייה הזה שנדבק לי לתחת מאז שעשיתי אותו פעם אחת.
הוא התעורר ושפשף את העיניים, "תכבי את הצלצול המרגיזה הזהההה"
הוא רטן אליי.
"לא, אני חייבת שתעשה לי טובה!! תענה לפלאפון שלי ותגיד שאתה חבר שלי "
הוא לקח את הפלאפון מהיד שלי וענה בזריזות.
"מי זה?! " הוא אמר בעצבים מזויפים.
"זה מוטי, מי זה?"
"זה חבר של אור, אם אתה מתקשר לפה עוד פעם אני מזיין אותך שמעת אותי!?"
"טוב אחי, סליחה, לא ידעתי שיש לה חבר"
הוא ניתק.
נתתי לו נשיקה רטובה לאות תודה .
"יאללה אתה יכול לחזור לישון."
"לה, ממילא קמתי..בואי אני אכין לך אספרסו, שתתעוררי."
"טוב, אני צריכה את הקפה שלי."
הלכתי לשירותים וצחצחתי שיניים עם האצבע. הרגשתי כמו הילדות בכיתה ד' שהולכות לישון אצל חברה ושוכחות להביא מברשת שיניים.
יצאתי מהשירותים ונזכרתי שאני לובשת רק תחתון , מפגרת שכמותי.
זרקתי על עצמי את הבגדים המקומטים שלי שלבשתי אמש, ויצאתי לכיוון המטבח כדי לשתות את הקפה שלי.
זה היה מצב מוזר, בחיים לא שתיתי קפה בבוקר, או דיברתי בכללי בבוקר עם מישהו שהיה לי איתו קטע.
אז הוא מזג לי קפה, וגם חייך . רק עכשיו שמתי לב לצבע העיניים שלו.
לא, הם לא משהו מיוחד. חום כהה רגיל שכזה.
"תשמעי, את מדהימה. אני לא הצלחתי להירדם ממך, הטרפת אותי."
הוא אמר לי וניסה להיות חמוד, הצליח לו.
"שלא נדבר עליך, 'גוליבר'. "
חייכתי לו, הפעם לא חיוך סקסי, כי זה לא היה הולך לי על הבוקר.
סיימתי את הקפה ואמרתי "טוב, אני חייבת לזוז, אני צריכה לעשות סידורי בבנק."
"חכי, את יכולה לתת לי את הטלפון שלך?"
(בטח הוא יציק לי עכשיו כמו מוטי, בדיוק מה שאני צריכה.)
"טוב, בסדר"
לקחתי את הנייד שלו וכתבתי לו את המספר.
מוזר, אני לא זייפתי מספר, נתתי לו את שלי.
"טוב, ביי מותק." אמרתי ולקחתי את התיק שלי בריצה החוצה.
הלכתי לדירה. הו, היא הייתה מבולגנת. אני שונאת כשזה קורה.
ניסיתי לסדר בסערה את הבית, וכמו תמיד אחרי חמש דקות הוא היה כבר מסודר.
פתאום אלה וחבר שלה יצאו בהפתעה מהחדר שלי.
"אלה!? מה את עושה אצלי בבית?!"
"תשתקי, ממילא הזדיינת עם מישהו אצלו בבית, מה אכפת לך? אני עדיין גרה עם אמא."
"טוב טוב, רק תעיפי את הנבלה החרמן הזה מפה, אני רוצה לאכול משהו וללכת מפה בידיעה שהבית לא מותקף באנדרנלין."
"אוף אל תהיי רעה, עד שנתנו לו רגילה* (חופשה לכמה ימים מהצבא*) את חייבת להרוס?
תשאילי לנו את הבית עד שתחזרי. עד אז הכל יהייה במקום ואנחנו נעוף."
"בסדר, בסדר."
אכלתי סנדוויץ' ויוגורט ויצאתי מהבית.
אני קטנה בשנה מכל מי שהיה בשכבת הגיל שלי בבית הספר, ככה שיש לי שנה חופשה בין בית הספר לצבא.
אין מה לעשות כל היום, רק בכמה ימים בשבוע אני עובדת כמלצרית בבית קפה, ולצערי התמזל מזלי וזה היום.
נכנסתי לבית הקפה, הוא נקרא "רפאל'ס" והוא מאוד פופולרי במקום.
"מה את כל כך מאחרת?!" שאל אותי הבוס.
"סליחה ,באמת, אל תהרוג אותי, בבקשה, אני מתחננת" אמרתי בציניות ולקחתי את הסינר.
" 'כנסי, 'כנסי...יא מעפנה" הוא אמר ודחף אותי בצחוק.
סיימתי לעבוד בערב, אחרי שעבר עליי יום עמוס.
חזרתי הבייתה בשמונה וחצי, ופתאום אני מקבלת שיחה, ממאור.
כשחשבתי שהתפטרתי מאחד, השני מקרצץ.
למממה?!!? למה נתתי לו את המספר האמיתי? איזה מפגרתתתת אני..
"הלו?"
"אור?"
"כן..."
"זה מאור, מה קורה , סקסית?"
"בסדר."
"מה עושה היום בערב?"
"נכנסת למיטה ונקברת שם מרוב עייפות"
"הא, חבל, חשבתי שניפגש.."
"לא היום, ביי"
ניתקתי.
אוח, איזה מרגיז. אני שונאת להיות מגעילה.

פתאום נשמעה דפיקה בדלת...

---------------------
תודה על כל התגובות!!!
יצא פרק קצת יבש, אבל לא נורא, מבטיחה תסיסה בפרק הבא :]

וואי, מעניייין (:

מדהים (:

אהבתי..
המשך

מדהים ((:
התמכרתי לכתיבה שלך!! זה כל כך סוחף..

המשךךךךךךךךךך 😛

אוהבת רחלוש =]]

יפה... אהבתי תרעיון =]
את כותבת ממש ממש יפה