אלעד:"מעכשיו נהיה החברים הכי טובים. בסדר?"
אני:"אין בעיה 😉 "
הרגשתי כאילו אני מכירה אותו כל כך הרבה זמן, והרגשתי ממש טוב עם זה. אני יודעת שזה באמת היה מוזר אבל הרגשתי איתו הכי חופשי שיש. הוא השרה עלי מן בטחון בלתי מוסבר.
אני:"נעבור למסנג'ר?" שאלתי
אלעד:"כן ברור. מה המסנג'ר שלך?"
עניתי לו, ברור שעניתי. אמנם דיברנו רק רבע שעה, ועוד לא ממש הכרתי אותו. אבל דיברתי איתו, והוא היה כל כך שונה ומיוחד. לא יכולתי שלא לדבר איתו. הוא באמת היה כל כך מקסים ומתוק. השתוקקתי להכיר אותו, להכיר את האדם שעומד מאחורי המילים האלה.
עברנו למסנג'ר.
אלעד:"שניה אני איתך"
אני:"טוב"
אלעד:"זהו אני פה"
אני:"אז מה יש לך שירים שלך במחשב?"
אלעד:"לא. עם כל הפריצות שיש היום"
אני:"אוףף 😢 "
אלעד:"אבל אם תמשיכי להיות כזאת מתוקה אני בטוח שתשמעי אותי בלייב"
אני:"ממש סודות מדינה השירים שלך 😛 "
אלעד:"את רואה מה זה?"
אני:"טוב אני ירדתי למטה קצת"
אלעד:"אז מתי נדבר?"
אני:"אתה תהיה פה מאוחר יותר?"
אלעד:"אהיה"
אני:"סבבה אז נדבר. בייביי =] "
אלעד:"מצוין להית' בנתיים קארינוש"
ירדתי למטה, וחזרתי מאוחר. הייתי ממש עייפה והלכתי לישון, עם חיוך ענק על הפנים. עם תקווה למשהו חדש, למשהו אמיתי, תקווה לא מוסברת כזאת. איך אפשר להיות מוקסמים מבן אדם כל כך עוד מבלי להכיר אותו לעומק.
למחרת אחה"צ...
אני:"מה קורה?"
אלעד:"בסדר גמור. איך אצלך?"
אני:"גם.. יש לך תמונה?"
אלעד:"לא. ולך?"
אני:"בא לך לתאר לי?"
אלעד:" שזוף, שיער שחור עיניים חומות רזה 172"
אני:"לא שזה עוזר הרבה, אבל חפיף"
אלעד:"מצטער. יש לך תמונה?"
אני:"בערך, אבל עדיף לא לראות"
אלעד:"מראה פחות חשוב, ולפי מה שהבנתי אופי מקסים יש לך"
אני:"טוב שאמרת את זה" אמרתי ושלחתי לו את התמונה.
אני:"ותגיד לי את האמת. רק את האמת מה אתה חושב עלי"
אלעד:"את ממש מותק. את באמת נראית טוב"
אני:"תודה 😁 "
אלעד:"יודעת למה אתמול שאלתי אם את רוצה שנהיה חברים הכי טובים?"
אני:"למה?"
אלעד:"כי אני חושב על מלא בחורות שהכרתי, ואין הרבה שהיו ממש נחמדות"
אלעד:"אין הרבה אנשים טובים"
אני:"אתה בעצמך כזה"
אלעד:"תודה רבה מאמי =]"
אלעד:"רגע את מעדיפה את טיפוס הילד הטוב או הילד השובב?"
אני:"משהו בין לבין. זה מסובך 😊 "
אלעד:"ואת מעדיפה ילדים רעים?"
די נעלמתי כי היה צלצול באינטרקום, הלכתי לבדוק מה וזאת הייתה חברה שלי, היא קראה לי לרגע למטה, והייתי איתה קצת אחר כך עליתי הביתה וראיתי כמה הודעות במסנג'ר מאלעד.
אלעד:"תודה שנעלמת פתאום קארין"
אלעד:"כנראה חשבתי עלייך יותר מדי דברים טובים.. על האופי כמובן.."
אלעד:"אף אחד לא הכריח אותך לדבר איתי, ביי"





