סתם היה לי משעמם במנהל. אני ודעת שזה לא משהו כי בטקע הזה אני נגיד מתחילה לכתוב בלי הפסק,ה בלי לנשום אפילו חח בלי לחשוב אז אין כל כך זרימה, כל קטע נכתב בערך ב2 דקות.
1:
פתאום אני נזכרת
פתאום אני חושבת
על אתמול
מנשקת מלטפת
ואתה זורם איתי
שוכחים מהכל
הליטופים, הנשיקות
החיבוקים, הנשיפות
רעידות
אתה קולט אתה מבין
מביטה על תויי פניך המושלמים
הצמרמורות המשונות
אותי מבלבלות
אני שואלת, מתעניינת
אני מבינה שזה שונה, שזה אחרת
ככה להרגיש לא רגילה
עכשיו אני מבינה מה זאת אהבה
ואני נזכרת וחושבת
על אתמול
מלטפת מנשקת
ואתה זורם איתי
שוכחים מהכל
הדיבורים, הרמיזות
הפנים המסגירות
דקירות
כאלה בבטן קלות
כאילו חיות קטנות
שם מתרוצצות
2:
איכזבת
לא ידעת
אני יודעת שלא הרגשת
לפעמים פוגעים
גם אם לא מרגישים
אתה עכשיו יושב
עוצם עיניך וחושב
איך יודע מה קורה איתי
עוצמת עיניי, מדמיינת
שאתה על ידי
לא התקשרת, לא שאלת
אפילו טיפה לא התעניינת
אם ישבת וחשבת
האם הבנת, למה גרמת?
מרגישה איך מתרסק הלב
תאמין לי, זה כ"כ כואב
הריח שלך עדיין עליי
הטעם שלך נשאר על שפתיי
(חחחחחחח איזה קטע לא קשור לחיים)
3:
האם הרגשת את דמעותיי?
את הדם הטרי שעל ידיי?
האם אתה יודע מה עובר עליי?
אתה המשכת לחיות בלעדיי
ואני מרגישה שאני נשברת
שאני כ"כ רגישה, שאני מתמוטטת
כ"כ חלשה, כ"כ שבירה
כ"כ אחרת ושונה
וליבי מתרסק לו
והוא יודע שהוא חסר פה
אבל עכשיו אני לבד, בלי אף אחד
מרגישה איך הכל משתנה
לא רגילה לעולם הזה
מתבוננת, מחייכת
מבפנים בוכה וזועקת
לעזרה
כי אין איש שיבין מה
זה לחיות בתוך גופי,
בנשמתי...
האם הרגשת את דמעותיי?
את הדם הטרי שעל ידיי?
האם אתה יודע מה עובר עליי?
אתה המשכת לחיות בלעדיי
ועכשיו זה לא תלוי בך יותר
לא רוצה שגם אתה לי תישבר
אתה הפכת להיות אדם שונה, אדם אחר
ולמרות כל זאת כ"כ רוצה שתישאר
שתישאר...
אל תלך, אל תעזוב
לא רוצה יותר לכאוב
מתאכזבת ולוחשת
כמה אני עדיין אוהבת
אבל האם אתה יודע
האם אתה בכלל שומע
את צעקותיי, את כאביי
רוצה שתחזור, שתעזור
שהכל יפסיק להיות שחור
בבקשה...
=/ חחח ועוד לאחרון יש מנגינה. טוב זה בדוק, שיעור מנהל לא עושה לי טוב חח





