זה התחיל בתחילת כיתה ו'.
הוא היה חדש בכיתה.
גם אני הייתי חדשה.
לא היה לנו קשר. סתם "היי" ו"ביי".
אף אחד מהילדים בכיתה לא דיבר איתו.אף אחד לא היה איתו בקשר מי יודע מה טוב.
ראיתי שהוא בודד.
אבל לא כל כך התייכסתי.
לא הכרתי אף אחד.
הייתי קצת ביישנית אז.לא היה לי אומץ ללכת להכיר כל מני בנות ובנים שלא הכרתי לפני כן.
הרגשתי לבד.
כאילו הגעתי למקום ריק לאי בודד או משהו כזה.
ראיתי ספסל של חבורת בנים יותר גדולים ממני. הסתכלתי לכיוונם,אבל הם לא שמו לב לכך.
ראיתי שהם קמו והלכו לאיזה מקום אחר. והלכתי לשבת על הספסל שהיה ריק עכשיו.
כעבור כמה דקות באה לעברי ילדה רזה שער בלונדיני חלק היא הייתה עם קשת והיה לה פוני חמוד.
היא אמרה לי שהיא ראתה אותי לבד ורצתה לבוא לראות מה שלומי ואיך קוראים לי. ובקיצור להכיר אותי.
השיחה הלכה ככה:
הילדה:היי. אני מאיה . ראיתי אותך יושבת פה לבד וגם לי אין כל כך מה לעשות אני חדשה פה אז החלטתי לבוא להכיר אותך.
אני:היי.נחמד שבאת להכיר אותי אני מאוד אוהבת להכיר חברות חדשות. קוראים לי דנה. באיזה ו' את?
מאיה:אני בו' 2
דנה:ואייי גדוללל איזה צרוף מכרים גם אני בו' 2.
רוצה לשבת ליידי?
מאיה:בשימחה..וחייכה לה חיוך חמוד וקטן.
מאיה ישבה לייד דנה ושתיהן נהיו חברות ממש טובות.
הצלצול נשמע והן נכנסו לכיתה שלהן יחד.
ותפסו להן מקום אחת ליד השניה.
המחכנת שלהן נכנסה.
היא הייתה גבוה,שער חום נוטה לשטני עיניים כחולות בהירות שיותר דומות לאפורות.
רזה עם נעלי עקב ובגדים יפים.
מאיה לחשבה לדנה> איזה מורה יפה יש לנו. וחייכה חיוך זהיר ומתוק.
דנה הסתכלה על מאיה וחייכה גם היא חיוך זהיר ומתוק.
הצלצול נשמע ודנה ומאיה יצאו מהכיתה והלכו לשבת לייד הכיתה שלהן על ספסל קטן לזוג.
הן ראו כמה בנים מסתכלים עלהן.אבל לא היו בטוחות שזה עליהן.
עברו 10 דקות במהירות והצילצול לחזרה לכיתה נשמע שוב.
הן קמו ואזז..
בפרק הבא.
מקווה שנהנתןן...





