"את לא מסתכלת לאן שאת הולכת?!" התנפל תום על גל
"היי.. תרגע חמוד. גם אתה לא בדיוק הסתכלת לאן הלכת!!!" השיבה לו צעקה.
הוא הסתכל לה בעיניים והיה המום... הצבע הכחלחל הדהים אותו. מבטה היה כל כך מהפנט עד ש..
"זוזי.." הוא דחף אותה והלך.
"אתה לא נורמאלי!!!" היא צעקה עליו והמשיכה להביט בו..
"מה קרה פה? מה זאת המהומה הזאת?" שאלה אסתי.
"לא יודעת הפסיכי הזה מי'ב החליט להתנפל עלי"
"לפסיכי המהמם הזה התכוונת?" צחקה...
"אסתי תעזבי אותי בחייך!" אמרה גל.
"אווווווו חחח תודי תודי שהוא מוצא חן בעייניך!" אמרה
"למה נראה לך? הוא כזה בהמה.." צחקה גל והכניסה את דבריה לתא.
"טוב בואי לקפיטריה אני מורעבת!!" אמרה.
שתיהן התיישבו בשולחן.. אבל גל לא התעסקה באוכל היא ותום החליפו מבטי שנאה בין לבין.
"את מוכנה להפסיק!" אמרה אליה אסתי. "הוא סתם בהמה לא?!" שאלה..
"כן.." גל השיבה.
-------
"אני מצטער על.. אמ.. לפני שבוע וחשבתי אולי.. אפשר לפצות אותך בלונה פארק?" כתב תום בפתק והעביר לגל בצפייה שתענה לחיוב. הוא לא רצה קשר סתם סטוץ וגל נראתה לו הבחורה המתאימה
גם אחת כזאת, של כמה ימים וזהו...
הוא חיכה לתשובה ונשען על הלוקר.
היא חייכה אליו. "תתקשר.." שמה לו ביד פתק... והלכה.
כשעברה את המזדרון החלה מקפצת משמחה.. וכשקלטה שכולם בוהים בה הפסיקה..
"את באמת חולה בראש!" הופיעה אסתי משום מקום.
"מה קרה החתיך ששנאת הפך לפוצי מוצי?!"
"יאוו אסתי את כזאת מציקה! תני לחיות את הרגעע.. זרמתי פשוט!" ענתה אליה..
תום התקשר לגל בשעה חמש הם קבעו לשבת בבוקר.. בסביבות 12..
----
"היה לי מושלם!" גל אמרה לתום.
"גם לי... היה מצחיק!" הוא ענה..
"תודה.." היא אמרה.
"בכייף, הייתי חייב לך!" הוא צחק..
"אבל עדיין לא סלחתי!" היא אמרה אליו.
"את רומזת לעסקה שאני חושב עליה?"
"תלוי על מה אתה חושב?" היא חייכה ונשכה את השפה התחתונה שלה..
הוא התקרב אליה והצמיד את שפתיו עוטף את לשונה עם לשונו..
-----
"אתה דוחה!" היא צעקה עליו וזרקה עליו את מגש האוכל.. אחרי שראתה אותו מתנשק עם הילה.
"זה היה.. זה היה עניין של רגע!" הוא אמר לה.. אבל היא לא אהבה את זה בכלל
זה דקר אותה..
"אתה מגעיל!! אני לא מאמינה שהאמנתי לך.. "היא צחקה והלכה..
"גל..." הוא קרא אליה אבל היא התעלמה.. הוא לא ידע מה לאמר, אבל בעצם
הוא כן הרגיש אליה משהו.. אבל לא רצה קשר סתם סטוץ'
מאותו רגע.. הם הפסיקו לדבר.. כשהם עברו אחד ליד השני. הם היו כמו רוח זה לזו.
אבל היא המשיכה לאהוב אותו. והוא המשיך לאהוב אותה..
אבל לא היה לו אומץ לחזור, לדבר, להגיד משהו על מה שהיה.
הוא הצטער, ואחר כך אפילו בכה. וכשראה אותה שם מתנשקת על הלוקר עם זיו ליבו נקרע!
-זוהר- מצטערת שזה כאילו קופץ מזמן לזמן...
יצא מעפן ברמות חחחחח בקטנה =]
3>
מההמם!!
אהבתי בטירוף
ומסקנה: צריך להגיד ולספר מה שמרגישים!
מווואה
*מאיה*
יש לי שאלה לפני שאני מגיבה...
מי כתב את הערה למטה?! את...? ואם כן למה?
ולגבי מה שכתבת מאמי זה מקסים
וכל כך מלא במוסר השכל
שאסור לשמור בבטן דברים
איןןן בטוב וברע צריך להוציא
לספר ולדבררר
תמשיכי לכתוב את כותבת מקסיםם
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודהההההה =]
וכן אחרי טעות כזאת שאני עשיתי למדתי את זה גם!
זה כל כך מבאס אחר כך חחח
יואווווו זה ממש יפה...
אהבתי.. 😉
מדהיםםםםםםםםםםםם
זוריי את פשוט מוכשרתתת
אין על הכתיבה שלךך
לפ יוו
מור'צי 😊
תודההה על התגובות!!!! 😊 😊 😊 😊
-זוהר- 3>
כלכך יפהההה:]
אוהבת מלאא
בריי כהן😊
