^_^ רבות הדרכים לאהוב אותך ^_^

QUOTE (-נטלי- @ 14/03/2007) יוו כמה זמן לא הייתי..
רק שאח של ערן לא מת..[מן הרגשה כאזת] חח נכנסתי חזק..
חח מותק תזכירי לי מי זה שי הרבה זמן לא הייתי ואני לא זוכרת =//
מהממם מחכה להמשך.. =]
אוקי אז שי הוא מישהו שלירון פגשה בארה"ב ובמקרה הוא גם היה מישראל..
ובאייסי הם קבעו להיפגש..

דרך אגב, בנות מצטערת על היבוש, מלחיצים אותנו בביצפר, אני עכשיו כותבת ומפרסמת!

אוהבת.. אדווה.. 😛...

אמרת שאת שמה המשך..
אני מחכההה 😊

מצטערת על היבוש 😢.. אבל קבלו המשך א-ר-ו-ך!
_______________________________________

פרק 9:
מהפרק הקודם-
שחר לקח דיסק של קריוקי ושם בדיוידי, התחלנו לשיר כולם ביחד בקולי קולות, צחקנו ונהנו.
אחרי חצי שעה הייתה לשחר טלפון, טלפון ששינה ה-כ-ל-!.
הוא יצא מהגלגל וענה, המשכנו לשיר ולרקוד אחרי 5 דק' שחר נכנס עם עניים מנופחות ואדומות.
שחר- " ששירן, א..ני צריך לדב..ר איתך.." הוא גימגם קצת ואני התחלתי להילחץ, ידעתי ישר שמשהו רע קרהה.
יצאנו שניהנו מהמבנה, והתישבנו בספסל ליד, שחר שתק והלחיץ אותי יותר.
אני- "נו שחר מה קרה?" אמרתי לחוצה " אתה מלחיץ אותי תדבר כבר!!"..
שחר-......

המשך-
שחר- " זה ליאור.." הוא אמר ונעצר.
אני- " מה קרה לליאור?" אמרתי לחוצה...
שחר-" הוא.. הוא עבר תאונת דרכים" אמר מהר והוסיף " הוא בדיוק חזר עם המשפחה שלו משישי אצל הדודים שלו ומכונית אחרת עברה באדום ונכנסה בהם בדיוק בצד של ליאור" הוא עצר, לקח נשימה והמשיך " הוא נמצא בבית חולים במצב קשה".
הייתי בשוק, לא האמנתי למה שהרגע שמעתי, ליאור?! הידיד הכי טוב שלי, אח שלי, עבר תאונת דרכים!, לא מספיק אח של ערן עכשיו גם ליאור!, דמעות עמדו לי בעניים.
אני- " לא יכול להיות" אמרתי אחרי כמה דק' " זה לא נכון, לא נכון, תגיד לי שאתה משקר" אמרתי והדמעות שלפני רגע היו בתוך עיני כבר זרמו ללא הפסקה.
קיפלתי את רגלי אלי ושמתי את ראשי בנייהם, בוכה. " זה לא נכון" לחשתי, והמשכתי לבכות.
שחר- " שירן?" אמר בקול רך וירד על ברכיו מולי " יפ'שלי" אמר והרים את ראשי, הוא ניגב את הדמעות שלי ואז, פשוט חיבק אותי חזק, חיבוק שממש הייתי זקוקה לו.
אני- " שחר.... למה?" אמרתי כמו ילדה קטנה שמחכה שמישהו באמת יביא לה תשובה על שאלה שבעצם רק מי שיושב למעלה יודע.
שחר- " אני לא ידע, אני באמת לא יודע" הרגשתי על כתפי דמעות חמות, הוא גם בכה.
אחרי כמה דק' התנתקנו מהחיבוק, נוצר מצב בו שנינו פשוט מסתכלים אחד לשני בעניים, שחר חדר אל תוכי עם המבט שלו, הוא התקרב אלי קצת וכבר הרגשתי את נשימותיו על פני, אני לא יודעת איך זה קרה בדיוק אבל לפתע היינו באמצע נשיקה, נשיקה בגרמה לבטן שלי להתהפך, ללב שלי לדפוק מהר, נשיקה שגרמה לי לשכוח לרגע מכל העולם ולחשוב רק עלי ועל שחר.
אחרי 5 דק' שנראו לי כמו נצח, התנתקנו, שנינו הינו בהלם ממה שהרגע התרחש, הייתה בנינו שתיקה, אבל לא שתיקה מביכה, אלה שתיקה שכאילו מסבירה לשנינו מה קרה, עיניו חדרו אלי שוב ולא הפסיקו.
אני- " שחר.. צריך להודיע ללירון" אמרתי לבסוף.. לא יכולתי להיות במצב הזה יותר, לא מתי שאני יודעת שליאור עכשיו שוכב בבית חולים נלחם על חיו.
שחר- " לא עזבי, אל תתקשרי אליה עכשיו כבר מאוחר.. נדבר איתה כבר מחר" הוא אמר ושנינו קמנו.
התחלנו ללכת לכיוון ה"גלגל" בחזרה, אמרנו לכולם שאנחנו צריכים ללכת, ראיתי על טל ורוני שהם דואגות אבל לא יכולתי להיות שם יותר, הייתי חייבת ללכת לראות את ליאור.
הטלפון של שחר צילצל שוב, הוא ענה ועם על רמקול.
...-" שחר?" נשמע קול עצוב מצד השני.
שחר- " כן נורית?" הוא אמר והבנתי שזאת נורית, אמא של ליאור.
נורית- " המצב שלו התדרדר" היא אמרה ופרצה בבכי...
...- " שחר אתה יכול לבוא?" נשמע פתאום קול של גבר, זה בטח היה אבי אבא של ליאור.
שחר- " כן כן, בטח, אני ושירן בדרך אליכם".
אבי- " אוקי תודה".
שחר ראה שאני בוכה וחיבק אותי, הוא התקשר והזמין מונית, אחרי כמה דק' המונית הגיע, עלינו עליה ואחרי רבע שעה כבר היינו בפתח של הבית חולים, שחר שילם ונכנסו פנימה.
שחר- " בואי, אל תפחדי אני פה" שחר אמר כשראה שנעצרתי.
אני- " אוקי אני באה" אמרתי, הלכנו לכיוון המעליות, עלינו לקומה ה-3 ושמה ראינו את אב ונורית, לליאור לא היו אחים ואחיות, בגלל זה נורית הייתה במצב גרוע.
אבי - "היי.. מה שלומכם?" אמר וראיתי שהו מנסה להיראות חזק בשביל נורית..
אני- " בערך.. כמה שאפשר" וחיבקתי חזק את שחר בכדי לא לבכות שוב.
התיישבנו וחיכינו, אני שונאת לחכות, אני שונאת לדעת שמישהו שאני אוהבת נמצא עכשיו בחזר ניתוח נאבק על חיוו ואני? יושבת פה ולא עושה כלום, אני שונאת לדעת שאני ל-א יכולה לעשות כלום, הוא נמצא שם בחדר הזה ואני יושבת פה ולא עושה כלום, אלוהים בבקשה תעשה שהוא יעבור את הכל, יחלים, יצא מבית החולים ויחזור לשיגרה, בבקשה, אל תיקח אותו ממני, אני לא יודעת מה אני יעשה אם הוא ילך לי, תעשה שהרופא יבוא אלינו ויגיד שהכל בסדר, שליאור שלי יהיה בסדר, בבקשה ממך אלוהים, בבקשה.

אחרי שעתים של קציצת ציפרונים, ניגש אלינו הרופא.
רופא- "אתם ההורים?" פנה אל אבי ונורית.
אבי- " כן"
רופא- " אני צריך לדבר איתכם רגע בפרטיות" אמר ואבי ורונית הלכו מהר אחריו.
אחרי רבע שעה הם חזרו, נורית לא בכתה יותר.
אבי- " הוא במצב יציב עכשיו, הרופא אמר שמחר בבוקר הוא כבר יתעורר ונוכל לראות אותו" הוא אמר וחייך.
נורית- " שירנו'ש את נראית נורא, אולי תלכי הביתה תנוחי קצת ומחר בבוקר תחזרי שוב אוקי?"
שחר- " כן אנחנו באמת נלך כבר מאוחר" אמרנו לאבי ונורית בי ויצאנו החוצה.
הזמנו מונית ואחרי חצי שעה כבר הייתי בבית.
אני- " שחר תודה, באמת תודה" אמרתי וחיבקתי אותו.
שחר- " אין על מה, מחר בבוקר אני ידבר איתך ונלך לבקר אותו שוב בסדר?" הנהנתי בראשי לאות הסכמה, נתתי לו נשיקה בלחי ויצאתי מהמונית.
לקחתי את המפתח ונכנסתי הביתה, * וואי אמא בטח דואגת* חשבתי לעצמי.
לקחתי דף ועט וכתבתי לה פתק: ~אמא: מצטערת שהגעתי מאוחר, אני ידבר איתך כבר מחר, אוהבת שירן~
הנחתי את הפתק על השולחן ועליתי לחדר.
השעה הייתה כבר 2 וחצי לפנות בוקר, החלפתי לפיג'מה ציחצחתי שינים ונכנסתי למיטה.

!@#$%לירון!@#$%

$% ב-ו-ק-ר-! %$

אמא העירה אותי בשמונה, אנחנו נוסעים היום למשפחה.
בשמונה ורבע קמתי מהמיטה והתחלתי להתארגן, החיוך פשוט לא ירד מהשפתיים שלי.
נכנסתי למקלחת ועשיתי את הדברים על הבוקר, יצאתי והלכתי לכיוון הארון.
פתחתי אותו והחלטתי ללבוש ג'ינס משופשף וגופיה ורודה, התלבשתי, הסתרקתי, התאפרתי, וזהו הייתי מוכנה.
ירדתי למטה, ראיתי את יוגב כבר טוחן (( יוגב זה אחי הגדול הוא בצבא)), הכנתי לי נס וטוסט, אחרי כמה דק' זה היה מוכן, התישבתי והתחלתי לאכול.
ב9 וחצי כולנוו היינו מוכנים ויצאנו לדרך, הולך להיות כיף!.
באמצע הנסיעה הפלאפון שלי צלצל, על הצג היה רשום "שיו'ש מחייג אליך" עניתי.
אני- " היי מאמי" אמרתי וחיוך גדול עלה על פני.
שי- " היי.. מה קורה?" אמר ויכולתי לשמוע שהוא מחייך.
אני- " מצוין.. אתה בבית?"
שי- " כן ואיפה את?"
אני- " בדרך למשפחה.."
שי- " אופי.. רציתי לראות אותך היום, אני מתגעגע" אמר בקול חמוד שהמיס אותי.
אני- " גמאני רוצה לראות אותך, ואני מתגעגעת גם"
שי- " מתי את חוזרת?"
אני- " לא יודעת.. טוב שיו'ש הגענו אני ידבר איתך יותר מאוחר ביי"
שי- " ביי יפ'שלי", וניתקתי.
הייתי מאושרת, עוד לא ידעתי מה הולך לקרות, מה יהרוס לי את כל היום הנפלא הזה.


!@#$%שירן!@#$%
קמתי בבוקר כולי הפוכה, השעה הייתה עשר, נכנסתי למקלחת ועשיתי את הדברים של הבוקר, אחרי 10 דק' יצאתי והחלטתי להתקשר לשחר.
טטוו...טוו...
שחר-" הלו" ענה בקול ישנוני
אני- " הערתי אותך?"
שחר- " חח לא.. פשוט הרגע קמתי"
אני- " אהה. מתי נוסעים לראות את ליאור?"
שחר- " ב11 וחצי זה טוב?"
אני- " כן.."
שחר- " אז ב-11 וחצי, קבענו"
ניתקתי והלכתי להתארגן, לבשתי ג'ינס יחד עם חולצה קצרה, התאפרתי מעט, בכול זאת אני לא הולכת למסיבה או משהו, הסתקרתי , אספתי את השיער לקוקו גבוה.
ירדתי למטה וראיתי את אמא שלי יושבת בסלון.
אני- " בוקר" אמרתי ונכנסתי למטבח.
אמא- " היי לאן את הולכת את חייבת לי הסבר על אתמול הדאגת אותי"
אני- " אני שניה מכינה לי שוקו ובאה" ((אני חולה על שוקו 😛))
הכנתי לי שוקו והלכתי לסלון, התיישבתי ליד אמא שלי והנחתי את השוקו על השולחן.
אמא- " נו אני מחכה"
אני- " ליאור עבר אתמול תאונת דרכים ואני הייתי בבית החולים עם שחר וההורים שלו" אמרתי מהר וניסיתי שלא לבכות, לא יכולתי לבכות יותר.
אמא- " וואי יפה שלי, למה לא אמרת לי? ואיך הוא עכשיו?"
אני- " יותר טוב, אני הולכת עכשיו עם שחר לראות אותו" אמרתי ולקחתי כמה שלוקים מהשוקו.
אמא- " את רוצה שאני יקפיץ אותכם?"
אני- " כן זה יהיה טוב" אמרתי וסיימתי את השוקו.
אמא- " טוב, אז מתי שחר יהיה פה?"
אני- " באחד עשרה וחצי" אמרתי והלכתי למטבח, שמתי את הכוס במדיח.
השעה הייתה כבר 11 ורבע.
אמא-" טוב אני רק מחליפה בגדים ואני באה" היא אמרה ועלתה למעלה.
אני בנתיים התיישבתי מול הטלווזיה והרצתי את כול מה שקרה אתמול, אוי לא! התנשקתי עם שחר, איך יכולתי לשכוח את זה, מה אני עושה עכשיו? חשבתי לעצמי אחרי שנזכרתי בנשיקה שלנו.
אמא ירדה למטה והוציאה אותי מהחמשבות.
אמא- " הוא הגיע כבר?"
אני- " לא" הצצתי בשעון וראיתי שהשעה כבר 11:35, בדיוק נשמע צלצול בדלת.
לקחתי את הדברים שלי, ופתחתי את הדלת, שחר עמד שם.
אני-" יאלה בוא אמא שלי מקפיצה אותנו".. אמרתי ויצאתי
שחר- " טוב"
נכנסנו שנינו למכונית והתחלנו ליסוע, אחרי רבע שעה הגענו.
אני- " תודה אמא, אני יתקשר אליך כשנרצה לחזור."
אמא- " בבקשה"
אני- " את בטוחה שאת לא רוצה לעלות?"
אמא- " כן, יש לי כמה דברים לעשות בבית,יאלה ביי חמודה שלי."
אני- " ביי" אמרתי והיא התחילה ליסוע.
עלינו לקומה של ליאור, התקדמנו לכיוון החדר שלו.
בדיוק אמא שלו יצאה.
נורית- " שלום, מה שלומכם?" היא אמרה ונראתה יותר טוב מאתמול.
אני- " בסדר, איך הוא?"
נורית- " הרבה יותר טוב, הוא התעורר" היא אמרה וחייכה.
אבי בדיוק יצא.
אבי- " היי שירן.. בדיוק הוא שאל עליך" אמר וחייך, שמחתי שהם ככה, יותר טוב מאתמול.
אני- " אני יכולה להיכנס?"
אבי- " כן בטח תיכנסי".
אני- " שחר אני עוד מעט באה" אמרתי לו ונכנסתי לחדר.
ושם, שם ראיתי אותו, מחובר למלא מכשירים, כאב לי לראות אותו ככה, שוכב במיטה.
ליאור- " היי" אמר בקול צרוד.
אני- " היי" אמרתי ולא יכולתי להתקרב, פחדתי.
ליאור- " בואי" הוא אמר ופתח את זרועותיו, רצתי אליו ופשוט חיבקתי אותו.
אני- " דאגתי לך! אתה טיפש אתה! אתה לא יודע כמה דאגתי לך" אמרתי ושיחררתי אותו מהחיבוק.
ליאור- " חח.. אבל הנה את רואה שהכול בסדר עכשיו"
אני- " תודה לאל, אוי'ש מפגר אחד, הבהלת אותי! חשבתי שאני לא יראה אותך יותר" אמרתי ודמעה ירדה מהעיין שלי.
ליאור- " אה.. אני פה ואני נשאר פה לעוד הרבה זמן" הוא אמר וחייך.
אני- " וואי, ליאורו'ש." אמרתי וחיבקתי אותו שוב. " טוב אני יתן לך לנוח קצת, אתה יודע מתי אתה יוצא?"
ליאור- " אמ.. אמרו שאני צריך להישאר פה כמה ימים שיוכלו לראות אם הניתוח באמת עבר חלק, אבל עד יום שלישי אני בחוץ!" הוא אמר וחייך.
אני- " חח אני שמחה, יאלה תרגיש טוב, תנוח קצת" אמרתי לו, נתתי לו נשיקה על הלחי ויצאתי החוצה.
עכשיו, עכשיו אני צריכה לספר ללירון.
התקשרתי אליה ואחרי שניה היא ענתה לי.
לירון: " ששייררנו'שש" היא צעקה.
אני- " חח הפכת אותי לחירשת!" אמרתי ושתינו צחקנו.
לירון- " וואי את לא יודעת איזה מושלם היה אתמול" היא אמרה ויכולתי להישבע שהיא מחייכת
אני- " מאמי לפני שאת מספרת לי אני צריכה לספר לך משהו חשוב" אמרתי בקול רציני
לירון- " מה קרה?" היא שאלה ויכולתי לשמוע על קולה שהיא נבהלה מעט.
אני- " יפ'שלי, ליאור עבר תאונת דרכים"....
____________________
נו? היה שווה לחכות?
יאללה מחכה לתגובות, אוהבת אדווה 😊

ברור שהיה שווה לחכותת 😛

מ-ק-ס-י-ם-(:

תתוודדהה 😊

שמחה שאהבת..
אדוו'ש 😛

פרק ארוך ויפה 😛

דברי איתי בקשר להיום בערב..

אוהבת,אודה-אל 😂

תודהה 😊

אבל איפה התגובות?! השקעתי 😢
תודה לבנות שכן הגיבו..

אוהבת אותכן,
אדווה 😛

יאאא איזה מההמם =]
אהבתי..
המשך..
שבת שלום =)

שבת שלום לכולם 😛

אם יהיו תגובות יכול להיות יהיה המשך מחר!

יאללה תגיבו, בבקשה 😊..

וואוווווו מאמיי זה מהמםםםםםםםםםםם

אמ.. לא יהיה המשך היום כי אני לא בבית D:

מחר אני ישים המשך, ותודה לבנות שהגיבו 😊...
שיהיה לכם שבוע טוב 😛

מסכןןןןןןןןן
המשךךךךךךךךךךךך

המשךך=]]

מצטערת שלא היה המשך..
אולי המשך מחר אבל אני לא בטוחה כי ביום שלישי יש לי מבחן ע-נ-ק-י-! 😢
תאחלו לי בהצלחה, אני צריכה את זה! :/

בקיצור אם לא יהיה מחר המשך אני מבטיחה יום שלישי פ-י-צ-ו-י-! 😛

מקווה שאנלא מייבשת יותר מדי, אוהבת אותכן 😊..
אדווה D:

אהה ותודה למי שהגיבו.. XDD..