מ-ד-ה-י-ם !-!-!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך 😛
תודהה אני שמחה שאהבתן..
אני יראה אולי היום אני ישים המשךך D:
מצטערת שלא המשכתיי אני עמוסה במבחנים וכאלה....
אני מבטיחה! היום המשך 😊
הבטחתי וקיימתי 😛
קבלו המשך:
____________________________________________
פרק 5:
מהפרק הקודם:
שחר: אני מצטער.. אמר והשפיל את הראש.
אני: אתה מה?! אתה מצטער?! איך אתה בכלל מעד להגיד לי את המילים האלו אה?!
שחר: נו שירן זה גם ככה קשה לי אל תהפכי את זה לקשה יותר.. הוא אמר בקול מתחנן.
אני: קשה לך?.. אמרתי בשוק.. אחרי כול מה שעשית לי שם מול כולם.. מול כול ביצפר, שחר, אתה השפלת אותי כמו שאפח'ד לא השפיל אותי בחיים, אתה לא רק תקעת לי סכין בגב אלה אתה גב סובבת.. ואחרי כול זה אתה חושב ששתי מילים מסכנות יפצרו הכול? צעקתי.. אני מודה הייתי ממש עצבנית
שחר: עשיתי שטות.. הייתי מטומטם.. אני בא עכשיו ומבקש ממך סליחה מה עוד אני יכול לעשות תגידי לי... הוא העלה מעט את הקול.
אני:אני לא יודעת, אני ממש לא יודעת אני... ואז לירון עצרה הכול..
לירון: טוב ד-י-! נו מה אתם שתי ילדים בגן? טוב אם אתם מתנהגים ככה גמאני אתייחס אליכם ככה. היא אמרה עצבני.. קמה מהספה לקחה עט מהשולחן במטבח וחזרה.. אוקי שחר אתה ראשון.. היא אמרה והביאה לו את העט.. העט הזה הוא מטה הקסמים רק מי שמחזיק אותו יכול לדבר, אבל ל-ד-ב-ר ולא לצעוק.. היא אמרה ואני ושחר צחקקנו.. אני שמחה שזה מצחיק אותכם, יאללה שחר שפוך.
שחר:...........
ההממששךך:
שחר:"שירן?" הוא פנה אלי בעצבות...
אני:"אה?" עניתי בחוסר רצון.
שחר: " אני מצטערת, לא התכוונתי, כאילו כן התכוונתי אבל זאת הייתה טעות! עכשיו אני מצטער על הרגע המפגר שבכלל פזלתי לכיוון של לינוי על מה שהיא עשתה זה רק להרוס לי את החיים.
אני מבין עכשיו שעשיתי טעות נוראית ואני משלם עליה אבל,שירן, אני לא יכול בלעדיין את הידידה הכי טובה שלי את.. את ה-ילדה הכי חמודה, הכי נחמדה ו... ואני עלום בלעדייך!!!" הוא אמר ושפיל את ראשו.... היו כמה דק' של שקט.. "למה את שותקת?" הוא שאל מבואס, לא עניתי פשוט הושטתי את היד שלי אליו, בהתחלה הוא לא כל כך הבין אבל אז הוא קלט והביא לי את העט 'מטה הקסמים'.
אני: שחר אתה לא יודע ולא יכול לתאר בכלל כמה פגעת בי, אתה הורדת לי את הכבוד העצמי לקרשים, אתה השפלת אותי מול כ-ו-ל-ם-!, אתה פשוט דרכת עלי, ועוד אחר כך שאני הייתי מוכה לשלוח לך אתה צחקת לי בפנים ואמרת שאתה בכלל לא רוצה לסלוח לי"...
_____________________________________________________________
פלשבק:
נכנסתי לכיתה וראיתי אותו שמה יושב על השולחן ולנוי יושבת עליו ולועשת מסטיק כמו פרה,
אני: " היי שחר מה קורה?" אמרתי ובאתי לתת לו נשיקה בלחי כמו כל בוקר, הוא התרחק ממהי ועשה פרצוף, "מה קרה?" 😕 שאלתי לא מבינה.
שחר: " כלום אני רק לא רוצה שתגיעי בי שאני לא אדבק במחלה שלך"
אני: "איזה מחלה?" 😯 אמרתי עדיין לא מבינה מה עובר עליו.
שחר: " תגידי לי מה את לא מבינה אני לא רוצה שתתקרבי אלי, את המחלה שירן, את המחלה!!!, את דבק את קרציה אולי תרדי לי מהווריד?!.. אההה ושלא נדבר על איזה שרמוטה וזונה את, שכבת כבר ליותר מחצי מבית הספר" הוא אמר וכול מי שהיה בכיתה, שזה היה הרבה, צחקו.
אני: "שחר תגיד לי מה עובר עליך?" אמרתי מנסה להראות כאילו לא אכפת לי.
שחר: " כלום לא עובר עלי פשוט הבנתי שאתה ילדה כלבה,שרמוטה זונה שכול מה שהיא רוצה זה שידפקו אותה, אז סורי מאמי את לא תקבלי את מה שאת רוצה אצלי!" הוא אמר והדמעות החלו לבצבץ בעניים אבל לא נתתי להן ליפול.
אני: " שחר?! זה אתה? מה יש לך?!"
שחר:" את יודעת מה יש לי, יש לי זין וזה מה שאני שם עליך! זין אחד ג-ד-ו-ל-!" הוא אמר וכולם צחקו.
לא עניתי עי ידעתי שכול מילה שאני יוציא מהפה יזרים יחד איתו זרם גדול דמעות, אז פשוט רצתי מהכיתה לשירותים בכול הכוח.
_____________________________________________________________
בחזרה למציאות:
אני: " אתה לא יודע כמה פגעתי בי, וכמה שנאת אותך באותו רגע" אמרתי וזרקתי לעברו את העט, עיצבן אותי שהוא שתק.
שחר: :" שירן, אני מצטער אני מצטער אני מצטער! את לא יודעת כמה אני מצטער אני כל כך אוהב אותך את האחות שאף פעם לא הייתה לי ואני לא יכול לחיות עם הידיעה שאת שונאת אותי."
היו כמה דקות של שתיקה, לירון?! כמה מזמן לא הייתה שם היא עלתה לחדר שלי היא בטח במחשב,
לא ידעתי מה לעשות, מצד אחד אני מתה לסלוח לו ושהוא יתן לי חיבוק גדול, אבל מצד שני הוא כל כך פגע בי, אני כל כך , כל כך, כל כך,................. אוהבת אותו!
אני: " שוחיי שללייי"... אמרתי וחייכתי " גמאני אוהבת אותך" אמרתי וחיוך גדול עלה על פניו.
שחר: " אני צ'ה חיבוק" הוא אמר בקול תינוקי ואני באתי אליו ומחצתי אותו בחיבוק גדול, לא רציתי שהוא ילך לי שוב.
וכמובן שלירון הייתה חחייבת להרוס את הרגע המרגש הזה.
לירון: " ייאייי השלמתםם?!" היא אמרה וחייכה.
אני: " חחחח כןן.."
לירון:" וואיי גמאני צקה חיבוק" היא אמרה והתחבקנו שלושתינו ביחד.
_____________________________________________________________
כעבור שבוע:
אני: " וואי אין לי כוח לקום" אמרתי לאמא שהעירה אותי לביצפר.
אמא: קומי מתוקה שלי שלא תאחרי" היא אמרה ואני קמתי בלת ברירה ונכנסתי למקלחת.
--------
רון: " אוו הפרינססה התעוררה" הוא אמר ולקח שלוק מהנס קפה שלו.
אני: " בוקר טוב גם לך" :/
אמא: " בוקר ילדה יפה, רוצה לשתות?"
אני: " לא אני צריכה ללכת אני יקנה כבר משהו בביצפר בביי" אמרתי ונתתי לה ולרון נשיקה בלחי ויצאתי החוצה.
לירון: " שאלום לנסיכה שנזכרה לבוא" לירון אמרה ונתנה לי נשירה גדולה בלחי.
אני: " חח.. שלום גם לך" אמרתי והתחלנו ללכת לכיוון ביצפר, אחרי 10 דק' הגענו לשער בית הספר נכנסנו פנימה והתקדמנו לכיוון הכיתה, ושם חיכתה לנו הפתעה לא כל כך נעימה.........
מ-ד-ה-י-ם-😊
שבת שלום מאמי :]
QUOTE (lidorushit @ 23/02/2007) מ-ד-ה-י-ם-😊
שבת שלום מאמי :]
תודה ושבת שלום גמלך
שבת שלום לכולםם 😊
מדהים!!!!
המשך מאמי שלי..
את כותבת כל כך יאאאאאאאאאאפה..
המשך 😛
אוהבת רחלוש =]]
אני מרגישה שאני כותבת את הסיפור רק לשתי בנות 😢
תודהה לכןן.. מקווה לעוד תגובותת..
אדווה זה מהמםםם..!!
סליחה שלא הגבתי לך לפני אחותי עדיין פה ואירגנו את כל הדברים לחתונה 😛
מחכה להמשך 😁
אוהבת אותך מאוד מאוד,אודה-אל
אתר האהבה הישראלי