QUOTE (lipaz-sol @ 21/04/2007) וואי פרק מותח ומפחיד :]
מחכה להמשך דחוף :]
מפחיד אה.. חיחיחי 😊
כותבתת...
בנותת אני התבלבלתיי לגמרי..
אמ.. חבר שלה שמת קוראים לו מור.. אני עכשיו משנה.
מצטערת על הבילבולל 😊
בקשהה 😊
עוד פרק..
התחשק לי לכתוב אז כתבתי תהנוווו...
_____
פרק 18:
מהפרק הקודם-
באותה שניה שהוא נעלם, דלת האמבטיה נפתחה במהרה ומולי ראיתי את...
המשך-
ומולי ראיתי את... תומר?!
~~~ להיזכר ~~~
דמעות ירדו מעניי, לפתע נשמע קול מאחורי, " למה ילדה יפה כמוך בוכה?", נבהלתי.
קמתי מהר ממקומי והבטתי אחורה.
מאחורי עמד ילד שנראה בגיל 17, היו לו עניים חומות ושיער שחור, הוא העמיד את השיער שלו לקוצים, אני לא ישקר, הוא היה נראה ממש טוב.
אני- " סתם עזוב" אמרתי והתיישבתי, הגופייה שלי הייתה מלאה בחול אז שמתי אותה לידי.
הנער התיישב לידי ובהה בי, " מה?" אמרתי בסנוביות והסתכלתי אליו.
הוא- " עדין לא אמרת לי למה בכית" הוא אמר וחייך חיוך שחשף שתי גומות חן.
אני- " אני לא מכירה אותך, למה נראה לך שאני אספר לך?" אמרתי וסובבתי את ראשי לכיוון הים.
הוא- " תומר, נעים להכיר" הוא אמר והמשיך לחייך.
אני- " שירן" אמרתי וחייכתי גם אני, הוא היה נראה ממש חמוד, פשוט לא יכולתי שלא לחייך.
תומר- " אז עכשיו, שאת מכירה אותי, את יכולה לספר לי?", הרגשתי שאני צריכה להיפתח אליו, הוא היה תמים וכנראה בגלל זה הוא נתן לי תחושה שאני יכולה לחשוף אליו את כל הסודות שלי, כאילו מן מלאך שבא לעזור לי.
אני- " זה ארוך" אמרתי והייתי בטוחה שהוא יתחרט, אבל לא, הוא הסתכל בשעון ואמר " יש לי זמן" וחייך שוב את החיוך המושלם שלו, ברגע שראיתי את החיוך שלו לא יכולתי שלא לחייך.
אני – " אוקי, אז יש לי ידיד כלשהו.." התחלתי לספר והסתובבתי עם הגוף אליו, ישבתי ישיבה מזרחית, " בוא נניח שקוראים לו.. אמ.... רועי.. אוקי אז, רועי ואני היינו בקשר ממש טוב 3 שנים, היינו הידידים הכי טובים כל החטיבה עד שרבנו, הגיע ילדה חדשה לכיתה והם נהפכו לחברים" עצרתי רגע והסתכלתי על הנער שיושב מולי, נער כזה יפה, יושב מולי ופשוט מקשיב, למה לעזאזל אני מספרת לו את מה שעובר עלי? חשבתי לרגע.
תומר- " תמשיכי, אני מקשיב" הוא אמר והמשכתי לספר.
סיפרתי לו על כל מה שקרה, מאז שהשלמנו עד לעכשיו, שהוא סיפר לי שהוא אוהב אותי, סיפרתי לו על מור, ועל אלעד (( מי שאנס אותי)), סיפרתי לו מה אני מרגישה, סיפרתי לו הכל, הרגשתי כל כך פתוחה איתו.
תומר- " וואי, איזה סיבוך" הוא אמר.
אני- " כן אה.. אנלא יודעת מה לעשות" אמרתי והסתכלתי לכיוון הים.
תומר- " לפי מה שאת אומרת, את מאוהבת בשחר, אבל קשה לך להתאהב שוב בגלל מור, ואלעד"
אני- " אהה" אמרתי והנדתי בראשי לחיוב..
תומר- " אתה רוצה לדעת מה דעתי.."
אני- " כן" אמרתי וחייכתי.
תומר- " אני חושב שאם את באמת אוהבת אותו, אז לכי על זה, אני יודע שאת מפחדת להיפתח כי נפגעת, אבל מתישהו את תתאהבי והלב לא ישאל שאלות, אני אומר ש.. לכי על זה.." הוא אמר וחייך, וואיי, החיוך שלו פשוט ממיס אותי.
אני- " תודה מאמי" אמרתי לו וחיבקתי אותו.
תומר- "בבקשה, אוקי, אז עכשיו שהפכתי ילדה יפה למאושרת, אני חושב שמגיע לי אייסי?" אמר מהסס.
אני- " חח בטח, יש לך עט?" הוא הוציא עט מהכיב, לקחתי את היד שלו וכתבתי לו את המספר.
תומר- " שמרי על קשר, ותעדכני אותי מה קורה" הוא אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
אני- " אוקי, ושוב תודה.." אמרתי והוא הלך...
~~~~~~
מה הוא עושה פה?, חשבתי לעצמי, באותו רגע רק חיפשתי על מי להוציא את העצבים.
הוא הסתכל עלי ואח"כ הסתכל על היד שלי, הוא נבהל, כנראה בגלל כל הדם שירד לי מהיד באותו רגע.
קמתי אליו, הייתי עצבנית.
התחלתי להרביץ לו.
אני- " הכול בגללך, אתה אמרת לי ללכת על זה ובגללך אני רוצה למות, הכלל בגללך!!!"
המשכתי להרביץ לו, והוא ספג את המכות כאילו היו כלום.
בכיתי והרבצתי.
אני- " למה בכלל התערבת אהה?! אלו היו החיים שלי לא שלך!! למה היית חייב להתערב אהה".
הוא תפס את הידיים שלי ואני התנגדתי לו, הוא הסתכל לי בעניים ואני נרגעתי קצת.
אני- " למה? למה כל הבנים חארות אהה?! למה כל פעם מחדש הם חייבים לשבור לי את הלב..." בכיתי, כבר הפסקתי להרביץ לו, הכוח שלי נגמר פשוט התיישבתי על הרצפה.
הבית שלי היה ריק, דבר אופייני מאוד, רון בצבא, אבא עם איזו אישה אחרת בחו"ל, אמא עבודה >> עובדת גם בלילה.
ואני?! אני לבד בבית, רוצה למות ואין אף אחד שיעזור לי.
תומר הרים אותי מהרצפה ולקח אותי לסלון, הוא פתח כמה ארונות ולבסוף הוציא ערכה של עזרה ראשונה.
הוא הוציא נייר וניקה את הדם, אח"כ שם יוד וחבש את המקום, זה לא שרף לי, הייתי עסוקה במחשבות, מחשבות כמו – איך לעזאזל דווקא תומר הגיע לבית שלי!?, הוא בכלל לא יודע איפה אני גרה....
אח"כ הוא העלה אותי לחדר שלי, הוא השכיב אותי על המיטה, יחד עם הג'ינס.
הוא כיסה אותי ובא ללכת.
אני- " תומר?" אמרתי והוא הסתובב " אתה.. אתה יכול להישאר?" שאלתי.
רציתי שישאר, פחדתי שאני יחזור על מעשי שוב, כן כבר פחדתי אפילו מעצמי.
תומר- " בטח" הוא אמר, לקח את הכיסא של המחשב והתיישב לידי.
נרדמתי מהר, העניים שלי שרפו והפכו להיות כבדות, הגוף היה חלש.
לא איבדתי דם רב משום שלא הספקתי לחתוך את עצמי כל כך.
נרדמתי כשתומר יושב לידי ומשחק לי בשיער, שומר עלי, הרגשתי מוגנת שהוא היה לידי.
!@#$%בוקר !@#$%
קמתי בבוקר, היד כאבה לי רצח, הסתכלתי סביבי, תומר לא היה שם.
אולי כל זה היה חלום?!.
קמתי מהמיטה לכיוון האמבטיה, היא הייתה נקייה, לא היה שום זכר לאתמול.
ירדתי למטה, היה פתק מאמא, היא שוב בעבודה.
חזרתי חזרה לחדר שלי ונשכבתי במיטה, לפתע הבחנתי במכתב שהיה מונח על הכרית לידי.
~!~!
שירנו'ש-
אני מקווה שאת בסדר..
הדאגת אותי אתמול, ברגע שנרדמת ניקיתי את האמבטיה שלך בכדי שאמא שלך לא תיבהל.
כתבתי לך את הפתק והלכתי.
בבקשה, אל תעשי את זה שוב, יש אנשים שאוהבים אותך.
אם את צריכה לדבר, תדעי שאני תמיד פה.
תומר.
!~!~
הוא הוסיף את מספר הפלאפון שלו.
אז הכל היה אמיתי, כל מה שקרה עם שחר, ומה שקרה אח"כ.
אני לא מאמינה.
דמעות חזרו לרדת מהעניים שלי, נכנסתי חזרה למיטה ונרדמתי, לא היה לי יותר כוח לכלום.
!@#$%תומר !@#$%
התעוררתי בבוקר, יום שבת.
נזכרתי במה שקרה אתמול.
!@#$%^^%$#@!
ישבתי מול הטלוויזיה, ראיתי ' נעדרים ' , פתאום הרגשתי משהו מבפנים, כאילו מישהו קורא לי.
משהו משך אותי לצאת מהבית, שמתי עלי ז'קט היה קר, לקחתי מפתח לבית, פלאפון ויצאתי.
התחלתי ללכת לא יודע לאן, נתתי לרגליים להוביל אותי.
אחרי 5 דק' נעמדתי מול בית גדול, התקדמתי לכיוון הדלת, דפקתי, אף אחד לא ענה לי.
באתי ללכת אבל משהו בתוכי אמר לי שאני חייב להיכנס.
נכנסתי אל תוך הבית ושמעתי בכי מכיוון המדרגות, עליתי למעלה בשקט, חיפשתי את מקור הבכי, הלכתי בעקבות הקולות, נעמדתי מול דלת שנראה כמו דלת של מקלחת, פתחתי אותה מהר ואז ראיתי אותה יושבת שם.
ידה השמאלית הייתה מלאה בדם וסימנים של חתיכות מסכין, היא לא הפסיקה לבכות, היא הייתה נראית לי כל כך שבירה.
היא הסתכלה עלי במבט של שנאה, היא קמה מהרצפה התקדמה לעברי והחלה להרביץ לי, לא עצרתי בעדה ידעתי שהיא צריכה לפרק את העצבים שלה על משהו.
שירן- " הכול בגללך, אתה אמרת לי ללכת על זה ובגללך אני רוצה למות, הכלל בגללך!!!"
היא המשיכה להרביץ לי, היא לא הפסיקה לבכות, היה קשה לראות כל כך הרבה דמעות יוצאות מתוך העניים היפות האלו
שירן- " למה בכלל התערבת אהה?! אלו היו החיים שלי לא שלך!! למה היית חייב להתערב אהה".
תפסתי לה את הידיים, היא התנגדה, הסתכלתי לה עמוק אל תוך העניים וזה הרגיע אותה.
שירן- " למה? למה כל הבנים חארות אהה?! למה כל פעם מחדש הם חייבים לשבור לי את הלב..." היא המשיכה לבכות, שבר אותי מבפנים לראות ילדה יפה כזאת בוכה ככה, מסכנה, כנראה עובר עליה הרבה, הלוואי ויכולתי לעזור לה.
!@#$%^^%$#@!
נכנסתי למקלחת, ציחצחתי שיניים, שתפתי פנים.
ירדתי למטה, אכלתי ארוחת בוקר והתיישבתי מול הטלווזיה.
דאגתי לה, דאגתי לה מאוד, רציתי ללכת לראות מה איתה אבל לא רציתי לחוץ...
אף פעם לא דאגתי ככה למישהיא, במיוחד לא למישהיא שפגשתי לפני כמה ימים ובקושי דיברנו.
אני מקווה שהיא בסדר, כל כך מקווה.
____
ג'יבו לי 😛
אוהבת אדווה......
וואי מדהים מאמי פשוט מדהים......😊
מחכה להמשך הבא!
מואה ליפזוש!
יפה:😊😊 תמשיכייייייייייייי
חחח ישר שיש פרק חדש את מודיעה לי? חחח איזה כיף לי 😊
כמו תמידדד פרק מ-ד-ה-י-ם-! איזה חמודד תומר 😂
QUOTE (lipaz-sol @ 21/04/2007) וואי מדהים מאמי פשוט מדהים......😊
מחכה להמשך הבא!
מואה ליפזוש!
תודה מאמי 😊
QUOTE (hofit189 @ 21/04/2007) יפה:😊😊 תמשיכייייייייייייי
תודה בובי..
המשך?! אולי מחר 😊
QUOTE (אודה-אל @ 21/04/2007) חחח ישר שיש פרק חדש את מודיעה לי? חחח איזה כיף לי 😊
כמו תמידדד פרק מ-ד-ה-י-ם-! איזה חמודד תומר 😂
את רואה מזה.. כי אני רוצה שתגיבי יא קבב 😊
תודה מאמי.. וברור שתומר חמוד 😉...
Love yoouu 😘
פרק מדהים!!!
יוו בטוח שהם היו ביחד!!!
חח מחכה לעוד המשכיםםםם =]
OMG , קראתי הכל וזה פשוט מדהים !
איזה מסכנה שירן \;
OMG , קראתי הכל וזה פשוט מדהים !
איזה מסכנה שירן \;
OMG , קראתי הכל וזה פשוט מדהים !
איזה מסכנה שירן \;
איזה פרק מדהים אחד החזקים רציני אחד מהפרקים היפים
מסכנה שירן
אבל נראה לי הבנתי את העניין עם תומר...
זה כאילו הוא שומר עלייה במקום מור או משהו כזה
איזה חמוד תומר
מוכשרת אחת....אני אוהבת אותך ואת הכתיבה שלך
אל תפסיקי לרשום בחיים שלך טוב במבה? אני יהרוג אותך עם כן
מואההה ענקית נסיכה שלי
אוהבת->מירב
אתר האהבה הישראלי