סיפוור עצוב...
" אמא מתי מגיע חג האהבה? " שאלה נטלי את אמה שעמדה במטבח ובישלה.
" עוד כמה ימים, את יוצאת לאנשהו? "
" לא ניראלי, אין לי עם מי " נטלי אמרה והלכה בעצב לחדרה, היא שכבה על מיטתה והסתכלה בתמונות שעל הקיר, היא ראתה את נינט ורן דנקר שם, אוהבים ,מתנשקים.. שניהם ביחד ות'אמת? היא קינאה.
היא ידעה שחג האהבה מגיעה ורצתה שיהיה לה חבר.
נטלי היא נערה יפה מאוד, כל בן היה רוצה אותה.
יש לה שיער שחור גולש וחלק, עינים ירוקות בהירות, היא רזה וגבוהה.
לחברתה הטובה קוראים טל, אבל היא פחות יפה מימנה, יש לה שיער חום קצרצר וחלק, עיניים שחורות,היא שמנמונת ונמוכה.
היא הלכה אל המחשב והתכתבה עם חברותייה על חג האהבה, אבל לא אמרה להם שהייתה רוצה גם חבר שינשק אותה ויהיה איתה, הם סתם יצחקו עלייה.
עד כמה שהם חברות, היא לא יכלה לסמוך עליהן במיוחד. רק על טל.
היא חייכה אלייה מהר, היא רצתה להיות איתה קצת וממילא היה להם מה להשלים ביחד כי היא נסעה לחו"ל לכמה שבועות, אחרי כמה צלצולים היא ענתה.
טל – הלו?
נטלי- היי מאמי, מה קורה?
היא שאלה אותה וחייכה.
טל- הכל מצוין, אני מתה מעייפות.
היא אמרה ונטלי שמעה פיהוק קטנטן מעבר לטלפון.
נטלי- חשבתי שניצא קצת, יש לנו הרבה מה להשלים ביחד.
טל- האמת שאת צודקת אבל אני ממש הרוסה מעייפות, יש אפשרות שנדבר מחר מאמי?
היא אמרה ופיהקה שוב.
נטלי- כן כן אין בעיה, ביי.
היא אמרה וניתקה, היא עמדה כמה שניות מיסתכלת על הטלפון בעצב, לא היה לה ממש מה לעשות, אבל היא קיבלה את זה.
היא לא תריב עם חברה שלה ביגלל שטות שכזאת.
היא החליפה בגדים מהר, סירקה את שיערה, ניכנסה מתחת לפוך ונירדמה.
=-=-=-
ביום האהבה.
=-=-=-
היא התלבשה הכי יפה שיש, היא רצתה להיות הכי מדהימה בביצפר.
היא לבשה חולצה שחורה עם תחרה, ג'ינס בהיר מלי קופר,סווצ'ר יפה אדום מבילבונג ונעלה את נעלי הפומה האדומות שלה.
היא התאפרה בעדינות ושמה מסקרה,ליפסגלוס נוצץ ורוד,עיפרון שחור,פודרה,צלליות עדינות בצבע אדום-ורוד בהיר ומעט סומק על לחייה.
היא לקחה את התיק השחור הקטנטן שלה הכניסה בו פלאפון, מעט כסף,מראה קטנה ואת הליפסגלוס שלה.
היא ירדה למטה, שתתה מהר את השוקו ואכלה משו טעים ויצאה מהר כדי שלא תאחר לאוטובוס, כשהגיעה לתחנה פגשה בכמה מהחברות שלה.
היא אמרה להם שלום וכולן החמיאו לה , היא אמרה להם תודה ואפילו הסמיקה 😁
היא עלתה מהר לאוטובוס ברגע שהגיעה והתיישבה ליד אחד הידידים הטובים שלה, תומר.
" את ממש יפה היום " הוא אמר לה והיא הסמיקה.
" תודה " היא אמרה והסתכלה עליו.
האוטובוס הגיע, היא ירדה מימנו והתקדמה לעבר הכיתה, כל הבנות הסתכלו עלייה והחמיאו לה, היא הסמיקה מעט, אמרה להם תודה והתיישבה במקום, היא רצתה שאחד הבנים היפים יגיעו אלייה וידברו איתה, היא מעולם לא נחשבה לאחת מקובלת בין הבנים, רק בין הבנות וזה העציב אותה מאוד.
אבל היא החליטה ששומדבר לא יהרסו לה את היום הזה.
היא המשיכה לשבת, היא חיכתה לטל.. אבל טל ? לא באה.
היא חיכתה וחיכתה, ואין שום זכר לטל, היא נעלמה..
היא הבינה שמשו רע מאוד קורה ויצאה מהר מהכיתה,
היא הלכה לעבר הדשא, התיישבה ומהר התקשרה אלייה.
ט לא ענתה, היא כבר התחילה ממש לדאוג, היא התקשרה לאמא שלה ואמרה לה לבדוק עם היא נמצאת בבית, כי הם שכנות.
אמה הסכימה מייד והלכה לבדוק. מייד אמא שלה החזירה לה תשובה ואמרה שאין אף אחד בבית.
בשלב זה כבר נטלי התחילה לבכות, היא כל כך רצתה את טל לידה.
האיפור נימרח היא רצה לשירותים ותיקנה אותו איך שהיא יכולה.
היא חזרה לכיתה, הבנות ששמו לב שעינייה אדומות מבכי שאלו אותה מה קרה אבל נטלי לא ענתה.
היא יצאה מהכיתה והלכה למזכירות, היא חיפשה את המורה שלה וכשמצאה אותה אמרה שהיא לא תוכל ללמוד ככה בלי טל והיא מרגישה שמשו קורה לה, המורה הסכימה מייד ונטלי יצאה מהבית ספר.
היא הגיעה לבית שלה , שמה את התיק,הורידה את האיפור מהר, סידרה טיפה את השיער וזהו.
היא יצאה החוצה לבית של טל, היא התקשרה אלייה שוב והיא לא ענתה.
היא החליטה להתקשר אליהם הביתה, היא הסתכלה דרך החלון, שלידו עמד הטלפון.
הטלפון צלצל וצלצל, ואף אחד לא הגיע לטלפון.
היא הפסיקה להתקשר ובאה ללכת אבל היא שמעה קול של בכי.
היא הלכה בעקבות הכל וראתה את טל.. ערומה.
" טלל מה קרה לךך? " היא צעקה ומייד התכופפה אלייה לחבק אותה, היא ראתה סימני דם על גופה ולא הבינה שומדבר.
"א.. אנס... אנ.. אנסו.. א.. ו...תי...." היא גימגמה, נטלי לא הבינה כל כך והייתה די בהלם, היא הכניסה מהר את טל לביתה ופתחה את המים החמים , טל ניכנסה למקלחת, היא ישבה שם כל עוד זרם המים זורם על גופה, אחרי חצי שעה נטלי הוציאה אותה, היא הביאה לה בגדים משלה, היא הלבישה אותה מהר וחיבקה אותה כמה שהיא יכולה, הם עמדו שם כמעט שעה מחובקות, בלי לומר מילה.
טל בכיתה רוב הזמן, ונטלי בכתה איתה.
" תספרי לי בדיוק מה קרה, טל אני מתכננת "היא אמרה וניגבה את דמעותייה.
טל ניגבה אחרייה והסתכלה עלייה כמה שניות, ניסתה שלא להישבר.
" אני באת לל.. ללכת לבת ספר וחטפו .. א... ותי " היא המשיכה לגמגם.
" מי עשה לך את זה? תני שם, מי ? "
" א.. אני לא יודעת " היא אמרה בעצב, בקול שקט.
" לפני כמה זמן זה היה? "
" שעה "
"את רוצה שאני יתקשר למשטרה? "
" כ..כן.. " טל נישברה באמצע והמשיכה לבכות.
" אוקי אני כבר חוזרת "
" טוב.. " טל אמרה לה, נטלי יצאה מהחדר שלה והלכה לעבר המטבח.
היא הרימה את הטלפון ובדיוק באותו הזמן ראתה צל דרך החלון, היא עזבה את השפופרת בצד על השולחן והלכה לעבר הדלת, היא פתחה אותה בפחד ויצאה לבדוק מי זה...
אחרי כמה שניות כבר הכל היה לה שחור.
אחרי כמה דקות היא התעוררה ומצאה את עצמה ערומה, במקום נטוש ולא ידוע.
היא קמה לאט לאט, מסתכלת על עצמה והיא התחילה לבכות
" שמישו יוציא אותיי מפההההה.. " היא צרחה ותוך כדי בכתה, היא קמה והלכה אל כיוון היציאה, היא לא רצתה שיראו אותה ככה, כולה ערומה ואדומה מבכי.
היא חיפשה אחר משו ללבוש ומצאה את החולצה השחורה שלה ואת הג'ינס שלה, הג'ינס היה חצי קרוע והחולצה השחורה הייתה קרועה לגמרי עם סימני דם.
לא הייתה לה ברירה, היא יצאה עירומה והתחילה לרוץ עד שהחלה לחוש בכאבים עזים באזור איבר המין שלה.
היא צרחה מכאבים, אף מכונית לא עברה באזור ואף אחד לא יכל לשמוע אותה.
היא המשיכה ללכת עד שהגיעה לשכונה שלה.
שם התמוטטה על הרצפה והתעלפה.
------
טל קמה בזהירות מהמיטה, היא דאגה לנטלי, היא לא חזרה המון זמן.
היא יצאה מהחדר, הבית היה שקט, היא לבד.
הטלפון היה על השולחן, הוא היה פתוח .
היא ירדה במדרגות ונגעה בטלפון, היא לא הבינה איפה היא, היא יצאה החוצה במהירות, והתחילה לצאת לשכונה, היא הייתה שקטה, אף אחד לא עבר.
היא עברה דרך הגלידרייה, אולי היא שם ושם היא ראתה אותה מעולפת על הכביש.
היא רצה אלייה מהר והתחילה לבכות.
" תקומי, בבקשה.. נטלי.. אל תמותי לי.." היא אמרה בלחץ, היא ניסתה להקים אותה,היא שפכה עליה מים ורק אז היא קמה.
"מ..מה.. איפה.. אני? " היא מימלמלה.
טל נישברה ובכתה, היא עזרה לנטלי לקום.
הם חזרו הביתה, נטלי הלכה להתקלח כשכולה בלחץ והיא בוכה כל הזמן, היא יצאה אחרי כמה שעות והתלבשה מהר.
" כואב לי "
" איפה? מה קרה? למה זה היה חייב לקרות לך? מילא לי.. אבל למה... " היא בכתה וחיבקה את חברתה.
" כואב לי פה.. " היא אמרה והצביעה על איבר המין שלה, היא החזיקה בו ותוך שנייה היא צרחה מכאבים שוב, היא הסתכלה למטה וראתה דם.
" אההההההההה " היא צרחה, היא קמה מהר והלכה לשירותים, היא ניסתה לעצור את הדם אבל היא לא הצליחה, היא הררגישה סחרחורת ולאחר שנייה ראתה הכל שחור.
---
" נטלי את בסדר שם? הדימום עצר לך? " טל שאלה, לא היה שום קול.
היא התקרבה לעבר השירותים, היא דפקה על הדלת, היא פתחה אותה וראתה אותה בשלולית דם, שוכבת שם,מעולפת.
היא רצה מהר והתקשרה לאמבולנס, התקשרה להורים שלהף אחרי כמה דקות כולם הגיעו, האמבולנס לקחו אותה..
טל הסתכלה עלייה הולכת עם האלונקה לבית החולים ובכתה, היא ואמה של נטלי בכו ביחד.
הם חיכו כמה שעות ואז נסעו לבית החולים.
הם הגיעו לחדר בו הייתה, הרופא יצא באותו הזמן עם פרצוף לא טוב.
" אני צריך להגיד לשתיכן משו.. "
הוא אמר ושתיהן ישבו, טל הרגישה שמשו לא בסדר.
" היא נפטרה לפני כמה דקות " הוא אמר ואמא של נטלי צרחה ולאחר מכן התעלפה, את טל הכניסו לחדר שלה, היא בכתה גם והמון.
" ממה היא נפטרה? איך? "
" היה לה דימום קשה מאוד.." אמרה האחות שהתיישבה שם והסתכלה על טל.
היא ראתה את חברתה שוכבת שם, כולה לבנה כמעט כמו סיד.
היא חיבקה אותה ובכתה.
" למה את? למה? "..." למה הלכת לי? אני צריכה אותך.. "...
הסוף !
ואייייייי אני פה עם דמעות בעיניים !!!!
ה' ישמוור איזה עצווווב 😢
את כזאת מוכשררת !!
סיפור מדהים ועצוב מאווד 😢
ואו.. אין לי מילים.
מאיפה הרעיון?
יפה.. מאוד.
מרגש ועצוב כ"כ.
תמשיכי לכתוב!!!
וואווווווו אמאאאאאאא
איזה מדהיםםםם
ועצובייייי =[
וואוו מאמי עצוב, מצמרר, מרגש
הכל!!!
פשו מוכשרת!
אהבתי בטירוף!
חח תודה[ :
וסתם עלה לי בראש לנסות לעשות סיפור קצר ועצוב... =]
דרך אגב > בוווקר טוב ! [ :
חחח וואי קראתי עכשיו את הסיפור שוב פעם.. מה שכתבתי.. חח איזה פדחנית אני..
קוראים לזה יום האהבה ולא חג האהבה..
אני תמיד מתבלבלת בזה.. חחחח
מענין עם מישו שם לב לזה ביכלל =\\ חח
QUOTE (-נוונה- @ 15/02/2007) חחח וואי קראתי עכשיו את הסיפור שוב פעם.. מה שכתבתי.. חח איזה פדחנית אני..
קוראים לזה יום האהבה ולא חג האהבה..
אני תמיד מתבלבלת בזה.. חחחח
מענין עם מישו שם לב לזה ביכלל =\\ חח
איי איי איי 😂
קרוועה
