כ"כ כואב לי איך מתמודדים עם בגידה?

אז ככה לפני שנה וחצי הכרנו ניהיינו בקשר שאף פעם לא היה מחייב אבל מבחינתי אני הייתי שלו והוא כל הזמן היה מביא תירוצים של למה לא אחרי חצי שנה זה נגמר כמו כל פעם שזה נגמר רק שהפם זה היה ממש רציני חיצי שנה לא היינו בקשר אני מצאתי חבר אחר שאהבתי מאוד ואז הוא חזר "בתור ידיד" עד שיום אחר קרה מקרה בבית ששינה לי את החיים הייתי בדיכאון של הלייף לא ידעתי איפה לקבור את עצמי זה השפיע על ההתנהגות שלי לכל אחד ועל היחס שלי לחיים באותו היום דיברתי עם שניהם ..שניהם ראו שמשו לא בסדר איתי ..אבל התשובה שקיבלתי מהחבר שלי הייתה"שתחזרי להיות את דברי איתי" והתשובה שקיבלתי מהשני שהכיר אותי ככ טוב "מה קרה? אני מכיר אותך ? מה משו בבית ? מה יש לך ? את צריכה לשתות נכון ?" ועוד כל מיני כאלה הוא הכיר אותי כמו כף היד שלו ידע בדיוק מה להגיד לעשות או יעזור באותו רגע ..באותו ערב ישבנו אני הוא ועוד חבר וחברה לשתות לא היה מעניין אותי כלום חבר שלי יצא עם חברים שלו ולא דיבר איתי ..ואני הייתי גמורה ואז הוא נישק אותי והתחלתי לבכות ..המצב הזה גרם לי להרגיש הבנאדם הכי דוחה שיש ...הזמן התגלגל דברים השתנו ואני וחבר שלי נפרדנו ושוב הוא חזר ...שוב במין מקריות כזאת .חזרנולקשר הרגיל והכל היה נראה הרבה יותר רציני ..הוא היה דברים שהוא עשה והרגשות שבעצם אף פעם לא עזבו אותי רק התעצמו ..אז שביומולדת שלי הוא היה דוחה פלירטט עם כל העולם שתה והיה הבנאדם הכי מגעיל שהכרתי ..באותו היום ביליתי את הלילה האחרון שלי איתו בידיעה שזה נגמר מבחינתי ...ומאז לא ממש דיברתי איתו הייתי אדישה ורחוקה והוא שמכיר אותךיככ טוב ישר ידע שקרה משו ושאל אם אני מצטערת על מה שהיה ..ואני"אין על מה להצטער"...רבנו ולא דיברנו חודש ...ואז הוא שלח הודעה ואמר שהוא חייב לדבר איתי פנים מול פנים והסביר לי הכל ...הוא אמר שהוא לא יודע מה לעשות שהוא אוהב שני בנות והוא לא יודע מה לעשות ...הוא גם סיפר לי למה הוא ואני אף פעם לא היינו ביחד בגלל איזה עיניין משפחתי שלא נותן לו ...לא הייתה לו חברה בחיים והוא לא מביא בנות הביתה הוא פשוט לא יכול נפשית ואני כמובן הייתי בהלם ..בשיחה הזאת הוא אמר לי דברים שחיכיתי לשמוע שנה שלמה ..שהוא אוהב ומרגיש והידיעה שאני לא הייתי הבעיה ממש ניחמה אותי ואני אמרתי שאני לא הולכת להלחם במלחמה שאני לא ינצח בה ..נגד מישי אחרת ..אבל משו בי אמר לי לא לוותר ..ואז הדברים השתנו ..הוא היה ממש רצינימכל הבחינות ואחרי שנה וחצי הגיע הדבר שככ חיכיתי לו הייננו ביחד ..היו לנו שבועיים מדהימים שאני לא אשכח ובשבוע האחרון הוא היה מוזר ..ביום שישי היה לנו מעין ויכוח ובערב יצאנו כל אחד עם החברה שלו אני שחשבתי שזה יעבור ושאנחנו צריכים לדבר לא ויתרתי ושלחתי לו הודעה ב1 בלילה הוא היה הדבר הכי אדיש ומגעיל שהיה וכמובן שאני אכלתי את זה ..והרגשתי רע עם עצמי על המצב ..לחרת הוא שלח הודעה סיפר שהיה לו כיף ושהוא היה עם 11 חברה במסיבה ..עלתה לי המחשבה ..וואי 11 בנים במסיבה אלכוהול בנות אבל מיד אמרתי לעצמי בשביל מה להכניס לסרטים ..כל השבוע האחרון הוא היה מרוחק הייתה תחושה של לבוא להיות לגמור וללכת שום חום שוב אהבה ושום רומנטיקה אותי זה הרג הרגשתי שמו לא בסדר ..ואז שלשום יצאנו והיה ככ כיף ובאנו אלי אחכ ושוב אותה תחושה של לגמור וללכת עשיתי פרצוף ורבנו הוא שאל מה קרה ואני אמרתי כלום הוא ידע שאני סתם אומרת ואמר "אה אז את לא אומרת ?" ואני מרוב עצבים יצא לי "אני אגיד שהתחשק לי " הוא הלך בעצבים ולמחרת דיברנו ..ניסיתי לסדר את העיניינים ..אמרתי לו שהוא מוזר ושיש לי תחושה שהפכתי לברור מאיליו ואז הוא סיפר לי .."כן הייתי מוזר אני מבולבל וביום שישי קרה משו שלא היה צריך לקרות ".."מה קרה?" "זרמתי עם מישי קצת יותר מידי "..."קצת יותר מידי ?" "התנשקתי איתה " הייתי חסרת מילים לא ידעתי מה להגיד ..רבנו והכל באייסי שזה טעות לגמרי אבל הוא פשוט לא יכול לדבר ...לא ממש הצלחתי לרשום משו ולא יכולתי להגיב רק רעדתי וכל מה שהוא עשה זה לגונן על עצמו ..אמר שהוא מצטער ושאין לו מה להוסיף ..לא ממש הראה סימנים של להלחם להצטער או לבקש שאני אסלח ושנחזור למרות שאני יודעת שהוא רוצה ושקשה לו ...השיחה נגמרה בזה שהוא אמר "אין לי מה להגיד הרי אני לא ישנה את עתך ואת גם ככה נכנסת בי ואומרת שאני חושב רק על עצמי אז אני זז לטלביזיה (נו תגידי שאני בורח )...הוא ככ יודע ככ מכיר כל תגובה שלי ..הדבר היחידי שיצא לי היה "לך תזדיין "...לא יכולתי להפסיק לבכות אני כבר לא יודעת מה לחשוב מה לעשות הוא הכל בשבילי שנה וחצי לא הולך ברגל ..עברנו ככ הרבה ביחד והוא אמר שאי אפשר להחזיר את הגלגל וזה כבר מאחוריו ..הוא היה שתוי ועם הרבה חברה למרות שזה לא תירוץ ואני אין לי מושג אני ככ אוהבת אותו אבל זה לא משו שאני יכולה לשכוח תחושה האכזבה ענקית ..ואיך אני אסמוך עליו שוב מה לעשות אני ממש אובדת עצות ...וזה ככ כואב ..צריכה עצה