"אז אמרת שאת רוצה לדבר.." הוא אמר, ומיקם את עצמו על המיטה לצידי ..
התבוננתי בעיניו רגע קט, ואחרי מספר שניות השפלתי מבטה מטה..
מותחת את הסדינים, משחקת בשמיכה מעט ..
מחפשת את פתח המפלט שיוציא אותי משם ..
"מאמי?" שאל, ניסה להחזיר אותי אל הקרקע..
"כן, רציתי שנדבר.." אמרתי, לקחתי נשימה ארוכה..
אלף משפטים רצו לי בראש, מנסה לסדר אותם בסדר הנכון..
מחפשת מילים נרדפות, דברים קצת פחות פוגעים להגיד..
חושבת על התחלה, חושבת על אמצע, סוף.. מתחילה להילחץ,
בבטן התחילו הכאבים, העיניים התחילו להירטב.. והלב ? .. הלב כאב ..
"אני לא בטוחה שיש כבר טעם לקשר הזה.." אמרתי, ושנאתי את עצמי על כך ..
"..אני לא יודעת אם הוא שווה את זה, אם זה לא בזבוז זמן.. כבר לא יודעת כלום.." הוספתי..
"זה בגלל שיש בינינו את הניגוד הזה?"
"ניגוד?"
"שאת רוצה קשר רציני עכשיו, ז"א זה מה שאת מחפשת.. ואני לא רוצה..
לא מתאים לי, לא מוכן לזה עכשיו" אמר, והדקירה הורגשה שוב פעם ..
"..וידעתי שהשיחה הזאת תבוא.." המשיך.
"ידעת?"
"כן.."
"ואם לא הייתי עושה אותה?"
"אז אני הייתי עושה.. הרגשתי שרע לך.. וזה הדבר האחרון שאני רוצה"
שתקתי.. "אני לא רוצה שתיפגעי ממני" אמר, והעביר יד רכה על פניי..
"ככה אתה מוותר עליי?" שאלתי, מכניסה את הדמעות עמוק בפנים,
שלא יידע שכואב לי בגללו..
הוא שתק..
"אני לא יכול להילחם.. אין לי את הזכות"
"למה אין לך?"
"כי אני לא יכול להשאיר אותך לצידי עם הדרישות שיש לי"
"כי אתה לא רוצה להתחייב, זה העניין?"
"כן..לזה התכוונתי.."
ישבנו אחד לצד השני, נשענים על הקיר, רגליים פרוסות לפנים.. אף אחד לא מדבר,
המוזיקה מתנגנת לה ברקע.. ודממה באוויר..
"היו לי איתך 3 חודשים מדהימים..אני לא אשקר לך מאמי.. באמת שהיה לי איתך טוב..
אני אתגעגע לכל שיחות הטלפון שעשינו כל יום, איך שהצחקת אותי תמיד,
אתגעגע לקול התינוקי שלך בטלפון שרק הדהים אותי ונתת לי הרגשה טובה..
ובכלל אני אתגעגע אלייך.. מאוד.."
"תתגעגע..אה?.." אמרתי.. "ובגלל זה אתה מוותר עליי.." הוספתי בשקט..
זה היה בשבת האחרונה ..
ויש המשך לכל זה ..
אין לי מילים לירני שלי..
כ"כ כואב לי עלייך..
אני יודע מה זה לאהוב ושהצד השני לא רוצה..
מבין את הכאב, מתמזג איתך עם הדמעות שלך...
כואב לי עלייך...
אבל שמח שאת עוברת את זה, מכול דבר צריכים ללמוד, להתפתח
ולהתבגר.... הנה עוד מסוכה שאת צריכה לקפץ מעלייה, ולעבור אותה כמו גדולה.
ואהובתתיי(?), זה נורמאלי ליפול...
בתנאי שתדעי גם לקום. תנקי את האבק מעל הרגליים ותקומי חזקה, מתמיד!!
אוהב אותך...
וואי זה אמיתי ?
אני בשווק 😮 ..
אני מקווה שיגיע לך הטוב, כי מגיע לך :]
ואם הוא לא בא אז זה לא הסוף ,והוא יגיע מתישהוא 😊
וזה מדהים איך שכתבת ועצוב כ"כ 😢 ..
אוהבת מלא 3>
מקווה שיהיה בסדר :/
תודה לכולם ...
בערב ארשום את ההמשך לכל זה ..
ואוו מאמי שלי זה מהמם!
את כותבת יפה ואל תפסיקי לכתוב
ומחכה להמשך ברור
ואל תדאגי! תהיה חזקה!
הוא עוד יבין מה הוא הפסיד ויחזור!
מווואה אוהבת
ופה בשבילך!!
*מאיה*
תודה מאיה , מקווה שיהיה בסדר :/
לירניי יפשלייי!!
איזה סיפור מדהיםם
ופרק עצוביי
אל תידאגי בובית אל תאבדי תקווה הכול עניין של זמן
כי מגיע לך אהבה אמיתי וטובה...
מאחלת לך את הכי טוב שישישי
אוהבתךךךךךךך
וכאן בשבילך...
תמשיכייי!!!
מור'צי 😊
נחזיר את הזמן טיפה אחורה ..
ביום שני של אותו שבוע ..
שוכבת במיטה, מהרהרת בלי סוף ..
משפטים של אנשים חולפים בראש בלי הפסקה , חושבת עליהם, תוהה אם הם צודקים ..
אולי זה מקנאה ? או אולי באמת מדאגה ?
אולי האהבה סתם עיוורת ? אולי עדיף לי לוותר ?
נכנסת למיטה , מתכרבלת בשמיכות ..
הפלא שוכב לידי , בטעינה ..
מחכה לצלצול פלאפון , בינתיים דממה ..
פותחת את הפומית , נכנסת לתיבת ההודעות .. מהססת , האצבעות רועדות ..
"אני רוצה לשאול אותך משהו , ותענה לי בשיא הכנות .. אתה מתגעגע אליי?"
מנסה להקיש את המספר , מוחקת .. ושוב פעם מקישה ומוחקת ..
עוצמת עיניים , פוקחת לאט ומקישה .. לוחצת על "שלח" ..
השעה 21:37 .. ההודעה כבר נשלחה , אני ממשיכה לשכב במיטה ..
מתקשה להירדם , אלף מחשבות רודפות אותי ..
למה הוא לא עונה ? .. הוא מסנן אותי .. ?
בין שיחה לשיחה בפלאפון , מחכה לשמוע את צליל ההודעה .. אבל עדיין שקט ..
סוגרת את הפומית , עוצמת עיניים ..
השעה 23:35 , הפלאפון מצלצל ..
"מאמי?"
"כה?" שמחתי, הוא חזר אליי..
"ראיתי ששלחת לי הודעה.."
"כן..." לחשתי..
"מה שלומך?"
"בסדר מה איתך?"
"אני..מצויין.. הערתי אותך?"
"לא, מה פתאום?" מלמלתי ..
"אז.. בקשר להודעה.."
"אז.." חזרתי אחריו..
"מה את חושבת?"
"אם הייתי יודעת לא הייתי שואלת אותך.."
"ברור שאני מתגעגע , מה נראה לך..?"
"כן?"
"נו בטח .. קרה משהו ?"
"לא.. מה פתאום?"
"אז למה שאלת?"
"אסור לשאול..?"
"מותר..אבל מוזר לקבל כזאת הודעה"
"מה מוזר בה?"
"לא חשוב.."
"תגיד.. אני חשובה לך בכלל?"
"יותר מידי.."
"אין דבר כזה יותר מידי"
"בטח שיש"
"אוי תפסיק, אמרתי שאין"
"אני אומר לך שיש! את חשובה לי! וכן , יותר מידי.."
"שיהיה.."
"וואי מה נסגר איתך?"
"כלום.."
"את מוזרה בזמן האחרון.."
"יודעת, מצטערת.."
"את רוצה לספר לי מה קרה .. את יודעת שאני כאן תמיד"
"עזוב.."
"נו מאמי.."
"סתם תקופה מגעילה.."
"ולמה שאלת אותי את השאלות האלה?"
"עוד הפעם אתה מתחיל ? אמרתי שסתם.."
"אנשים אמרו לך דברים או משהו ?"
"איך אתה יודע..?"
"תיארתי לעצמי.."
"כן..אמרו.."
"מה הם אמרו?"
"שאנחנו בזבוז זמן"
"זה מה שהם אמרו?"
"כן.."
"ואת חושבת ככה?"
"כבר לא יודעת.."
"לא יודעת..?" שאל בשקט..
"כן.. לא יודעת" אמרתי , והייתה דממה ..
:/
המשך יותר מאוחר ..
את כותבת כ"כ יפה..
מקווה שיסדר, הכל לטובה😊
אל תרימי ידיים... לעולם!!!
אוהב אותך כ"כ!!!
מדדדדדדדדדהיםםם
אל תרימי ידיים יפה שלייי
הכול יהיה בסדר
דבריתי באייסיי
לפ יוווווווווווו
והמשךךךךךךך
מור'צי 😊
מחר אני אמשיך ..
קטנצ'יק דבר איתי באיסי ..
ומורצ'י תודה יפה שלי ..
וואי 😢 ..
כזה יפה ועצוב !!
את תעברי את הכל ,אני בטוחחה !! 😊
אוהבת 3>
