יאא אאיזה יפפה
רק קראתי ובא לי עוד המשך חעחע
מוואאה
היא התקדמה לעבר המקלחת.
וניסתה לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה.
אז היא קמה והלכה לשכב בספה. . .
והיא נרדמה.
בן בנתיים הספיק לצאת מהמקלחת ולהתלבש
הוא הרים אותה בידיים וחייך לעצמו 'כמה שאת יפיפייה ככה את טיפשה'
הוא השכיב אותה במיטה וכיסה אותה.
הוא התקדם לעבר הסלון נשאן על הספה הניח את הראש והשמיע הנחה,הוא היה תשוש ממנה היא כבר משגעת שנה שהוא ממלא את התפקיד הזה והיא לא יודעת עד כמה הוא אוהב הוא דואג לה ודואג ותמיד היא בורחת בסוף.
אולי אני יותר מידי בשבילה? הוא חושב לעצמו ושולל מייד הרי האהבה שלו לא תלויה במה שהיא עושה בשבילו
האהבה שלו אליה לא תלויה בדבר ובכל זאת הואמאוהב ביצור המקולקל הזה
הוא הרים את הראש יותר מידי מחשבות כבר היו בתוכו הוא הדליק את הטלוויזיה והסתכל עלייה
דיפדף בערוצים ובעיקר השתעמם
הוא קם מהספה וחיפש את הספר טלפונים להתקשר לאיזה שליח שיביא לו משהו לאכול כבר.
כי את ארוחת הבוקר שר דאגה להרוס לו טוב מאוד ובטח שלא היה לו כוח לבשל בזמן שהילדונת הקטנה נמצאת בבית, אז הוא עדיין מחפש את הספר הארור... ולא מוצא.
הוא נשכב נואש על הספה והספר טלפונים הדבילי הזה נמצא לו מול העניים הוא צוחק על עצמו ופותח מחפש פיצריות ומתקשר
-שלום אני רוצה להזמין 2 משפחתיות כמה יעלה לי ולסביון 12 בבקשה
-אווקי תודה
הוא יושב מחכה לפיצה. . .
עולה לחדר ומסתכל על שר על כמה שהיא יפה וכמה שהיא לא שלו...
חנצ'ה מדהים אהובתי ,
כל כך שמחתי לראות אותך אתמול (:
תמשיכי ..
אוהבת אותך מלא !
כתיבה מעניינת מאוד.. מסקרת מאוד..
מחכה להמשך...😊
אמה
קראתי עכשיו הכוווווווווללללללללל
מהממם =]
המשךך...
מדהים!
המשךךך!!
אוהההבת מלאאא
בריי כהן😊
מדהייייייייייייים
המשךךךךךךךךךךךךך
יוו אני רואה כאילו הפסקת לכתוב ת'סיפור..
חבל...