הגלים אל המזח נשברים.
כמו כולם, גם הם מתנפצים.
ברגעי עצבות, ברגעי דיכאון,
בזמן שכול הגוף מתמלא ביגון.
החיוך שכח את דרכו לפנים,
מעט האושר שיש, שוכח להפנים.
הדמעות נוטפות, זולגות, את פניי מרטיבות.
דמעה עלייך, עליי, ועל סיפור חיי.
אם היית פה לצידי, לאחוז בידי.
הכול היה אחרת, הייתי מאושר בקרבי.
החיוך היה חוזר, הדיכאון היה נעלם
כול היגון היה פוף, ואינו עוד לעולם.
הגלים אל המזח נשברים.
כמו כולם, גם הם מתנפצים.
ברגעי עצבות, ברגעי דיכאון,
בזמן שכול הגוף מתמלא ביגון.
עכשיו את לצידי, אוחזת בידי.
הכול אחרת, אושר ממלא את קרבי.
החיוך חזר, הדיכאון נעלם.
כול היגון התנדף, ואינו עוד ל ע ו ל ם.
מאמי זה מקסיםםם
מזה אהבתי תמשיך לכתוב המון
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מוכשר !!!!!
כל כך יפה ...
אהבתי 😊
אייזה ייפפההה
שמחה שזה לא עליךך =]
אתה כותב מדהיםם
כבר אמרתי לךך...
מוואה
-דניאלו'ש-
אין מיליםםםםםםםם!!
מקסים כמו כל ק'טע שלך
חודר מרגש עמוקקק
פשוט אין גבול לכישרון הזה שלךך
אל תפסיק לרשוםם
לפ יווו
מור'צי 😊
אתר האהבה הישראלי