והדמעות? הן מעצמן זולגות
הציפיות? לטמיון יורדות,
הרגשות? כבר לא חשובים
וכשאני איתך? כל השאר פשוט נעלמים
יש לך קסם, יש בך משו,
שגורם לי לשכוח מהכל, מכולם
ולחשוב שרק אתה קיים בעולם,
לא חושבת על כלום.. על אף אחד
כי כשאני איתך זה משהו מיוחד
הרגשות? תמיד מציפים את כולי
ככה זה שאתה ליידי
כל השאר נשאר מאחור.. מגיע רק מאוחר בלילות
שאתה כבר לא קרוב.. מריחה את הריח שהשארת על חולצתי
נזכרת ברגעים קודם, שהייתי ליידי
הטעם של שפתייך השאיר בי טעם של עוד
הנשיקה השאירה בי עוד זיכרון מתוק
כל אותם מבטים ומילים,
רגשות לא מובנים
לרגע הכל מובן וברגע שני זה נשמע לא הגיוני
זה אתה.. זאת אני....
זה אתה שמבלבל
זו אני שמנסה להבין
אחרי ההיגיון רודפת
ולא משנה מה אני באמת רוצה או חושבת
לא משנה מה אני מרגישה או רוצה
תמיד אתה תבוא ותגיד
תדבר, תיגע, תנשק
תלטף, תחבק, תתרחק
תבוא ותבלבל אותי
תלחש לי מילים לא מובנות
תדבר איתי על הכל רק לא על רגשות
תגיד שאתה רוצה
אך לא מבין
תגיד שאתה משתנה
אבל לא באמת עושה
לרגע הכל נראה ברור, מובן
אך אני יודעת שזה רק הזמן..
רק הזמן שיראה לי שאני צודקת
שלהישאר קרוב זה טעות אולי יותר מידי גדולה,
רק הזמן שיראה לי כמה שאני אוהבת
כמה שאני חושבת,
רק הזמן שיוכיח לך שאני נשברת
ושוב.. לא איכפת לי מה יוכיח הזמן
זה כמו שעון שעוצר שאני איתך
שום דבר לא מעניין אותי,
זה רק המבט שבעינייך שמקרב אותי אלייך
זה רק המגע של שפתייך, שגורם לי להשתגע אחרייך
ומה שאני לא יגיד..
שאני איתך.. זה הזמן שעוצר...
השעון לא עובד, המחוגים תקועים
השפתיים מתחברות, המילים נשכחות
זה שוב אתה.. שוב אני..
שנינו...





