[COLOR=red][SIZE=7] וואו הסיפור שלך ממש יפה, התחלתי לקרוא מפרק 67 אבל, חברה שלי סיפרה לי את הכל בקצר יותר... אבל כל פעם שאני קוראת את זה אני במתח וזה מרתק אותי מחדש!!..
תמשיכי בבקשה את הסיפור!! =]... ביוש... 😁
איזה פרק יפה ,
תעשי שהם יחזררררררו כבר 😢
מחכה להמשך !
QUOTE (שריני @ 29/03/2007) איזה פרק יפה ,
תעשי שהם יחזררררררו כבר 😢
מחכה להמשך !
😛 באמת שיחזרו כבר..
השלמתי מלא מלא :]
פשוט מדהים 😛
מחכה להמשך (:
בנות אני מזה מצטעררת
חזרתי עכשיו בעבודה וכבר 2 בליללהה
ואני הכי עייפה בעולם ומחר אני עובדת מוקדם בבוקר
אם יצא לי על הבוקר אני יפרסם המשך
אם לא שאני יחזוור מהעבודה
תודה על כל התגובות
אוההההבת כ"ככככככככ 😁
המל כולם מחכים להמשך הסיפור המדהים שלך
מחחכה להממשך ככפרה..
שיהיה לך שבת שלום מאמי 😘 מווואה !
"מאיה אני כבר באה" אמרתי.
"לאן?" שאלה.
"ל...לשירותים" המצאתי והלכתי משם מהר, כדי שלא תבוא אחריי.
התחלתי ללכת בחוף, לא ראיתי לאן, רק הלכתי, ובכיתי...
ברקע התחיל עוד שיר שלהם...לחבק אותך...
מלמלתי את המילים, ותוך כדי דמעות ירדו על לחיי, עד שלפתע שמעתי קול כאילו מישהו בוכה, מאחוריי אחד העצים שעמדו שם...
פרק 82-
התקדמתי לעץ לראות מי בוכה, שלפתע ראיתי את...
"תומר?" אמרתי בשקט והתקדמתי אליו עוד מתיישבת מולו.
"טל עזבי אותי" אמר והשפיל את מבטו, שאני לא יראה איך הוא...
"למה...למה אתה ככה?" שאלתי.
"למה? בגללך, זה למה" אמר וניגב את פניו.
"תומר דיי..בבקשה דיי" אמרתי.
"דיי? אז לכי מפה ! עזבי אותי לבד, לא רוצה לראות אותך" אמר וגרם לי לצביטה בלב.
"ט...טוב" אמרתי מגמגמת וקמתי מהמקום.
הסתכלתי עליו, אך מבטו עדיין היה כלפי החול, והתחלתי להתקדם בחזרה.
"אל תלכי" שמעתי אותו אומר לפתע.
"מה?" שאלתי והסתובבתי אחורה.
"אל תלכי נו...תביני שאני לא יכול יותר לא יכול" אמר והסתכל עליי.
"תומר, כל כך קשה לי לראות אותך ככה אתה לא מבין, אבל אני לא יכולה לסלוח לך, לא יכולה לשכוח את זה ששיקרת לי!" אמרתי.
"נשבע לך שלא יודע מה עשית לי, אבל בחיים לא הייתי ככה בגלל בחורה! ובאמת שאין לי מושג מה לעשות יותר, כי אני אוהב אותך כל כך, ואני מצטער על כל מה שהיה, אני נשבע לך שאני מוחק את שירן מהחיים שלי לתמיד, היא לא מעיננת אותי! אני אוהב אותך ורק אותך" אמר ואני הסתכלתי עליו רק...
הסתכלתי עליו ושתקתי, ותוך כדי הקשבתי גם למילים שהתנגנו ברקע...
"כשאת צוחקת אני חי, כשאת בוכה עצוב מידי
אני פותח ת'ידיים לחבק אותך
כי זה האושר בעינייך שמקרב אותי אלייך
כי זה הטעם שנשאר מלחבק אותך"
"אני...אני יכול לקבל חיבוק?" שאל והבנתי שגם הוא הקשיב בדיוק לשיר.
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו, כל כך חזק, ומלא באהבה, ודמעות התחילו לזלוג גם מעיניי.
"אל תבכי" לחש לי באוזן.
"תומר...אני לא יכולה, אתה פוגע בי יותר מידי, אני פשוט לא מסוגלת יותר" אמרתי והתנתקתי ממנו.
"טל אני נשבע לך שאני לא מסוגל עם המחשבה בכלל שפגעתי בך ככה, כואב לי שאת ככה את לא מבינה בכלל! כואב לי שאת בוכה בגללי ועצובה בגללי, ואני נשבע לך שאני הכי מצטער בעולם" אמר ואני שתקתי.
"תאמיני לי שאת בכלל לא מבינה כמה שאני אוהב אותך, אבל אם עד כדי כך לא מסוגלת יותר, ולא יכולה, אז תגידי עכשיו וזהו אני באמת יוותר, הדבר האחרון שאני רוצה זה להמשיך לפגוע בך ככה, אני לא רוצה ששום דמעה תירד לך עוד בגללי, אז עכשיו באמת, אני מבטיח, רק תגידי, לוותר?" שאל מסתכל עליי, מחכה לתשובה.
הסתכלתי עליו חושבת מה להגיד, אבל פשוט לא הצלחתי להוציא שום מילה מהפה, ורק שתקתי.
"אני...אני מבין...טוב אז טל שיהיה לך חיים הכי נהדרים שיכולים להיות, ואני ינסה כמה שפחות לפגוש אותך, ככה יהיה יותר קל לשתינו, ובפעם האחרונה תתני רק להגיד לך ש...אני...אני אוהב אותך" אמר וניגב את הדמעות האחרונות שזגלו מעיניו.
ניגבתי גם אני, ורק הסתכלתי עליו, לא יכולתי עדיין להגיד כלום...כל כך רציתי להגיד לו כמה שאני אוהב אותו, כמה שאני רוצה לסלוח ושנחזור להיות ביחד, אבל לא הצלחתי...
"ביי טל" אמר שראה שאני עדיין לא עונה, קם ממקומו, והתחיל להתרחק, ואני רק הסתכלתי עליו ובכיתי.
"תראי זה אני, בוכה אל תלכי, כי לא נשאר דבר רוצה שתדעי מה שאת בשבילי, תני עוד מבט אחד..." מלמלתי את מילות השיר בשקט, מסתכלת עליו הולך ונשכבתי על החול, בוכה, כל כך בוכה.
המשכתי לשבת שם עוד בחוף עם עצמי, ורק לחשוב, ולנגב את הדמעה שזגלה, ואת זאת שאחריה.....
"אז למה לבכות תמיד אפשר לנסותתתתת" צלצל הפלאפון שלי לפתע.
הסתכלתי על הצד וראיתי שזה יוני...
"הלוו" עניתי.
"טל? איפה את?" שאל.
"אממ בחוף, למה?" שאלתי.
"אני רוצה לדבר איתך..." אמר.
"אז אממ תתקדם לחוף הרחוק הזה, איפה שאין אף אחד, אני יתקדם אלייך" אמרתי וקמתי מהחול.
התקדמתי קצת וראיתי אותו מתקרב...
"איך את נראת" אמר.
"חחח למה?" שאלתי.
"כולך מרוחה מאיפור, כמה בכית" אמר.
"כן" אמרתי וניסיתי לנקות את הפנים.
"טוב בואי נישב קצת" אמר והתיישבנו על החוף.
"טוב תראי, דיברתי עכשיו עם תומר, ו...הוא נוסע" אמר.
"מה? הוא מה?" שאלתי.
"נוסע, בחזרה לחיפה " אמר.
"למה?" שאלתי.
"הוא לא רוצה לחכות עד יום ראשון, והוא כולו הפוך ובכה לי עכשיו שעה, הוא הלך לארגן את הדברים שלו" אמר.
"כן דיברנו והוא אמר שהוא מוותר כי הוא לא רוצה שאני יסבול יותר" אמרתי.
"טל...את ממש לא יכולה לסלוח לו?" שאל.
"אני...אני לא יודעת...כואב לי יוני" אמרתי.
"גם לו, את בכלל לא מבינה כמה, טל הבנאדם מאוהב בך, בחיים הוא לא היה ככה, תסלחי לו, לא חבל להרוס תקשר שלכם ככה" אמר.
"אני לא יודעת" אמרתי.
"טוב איך שאת רוצה, אני רק רוצה להגיד לך שהוא באמת אוהב אותך ובאמת מצטער, אהבה כזאת לא מוצאים כל יום טל, אל תוותרי על דבר כזה, ורק תדעי שהוא יוצא מאילת בעוד חצי שעה" אמר.
"חצי שעה? למה איפה הוא עכשיו?" שאלתי.
"כבר במלון, אורז" אמר "לכי אליו.." המשיך .
הסתכלתי עליו חושבת מה לעשות......
תגיבבבבבבבו 😁
שתלךךך אליווווו 😊
מ-ד-ה-י-ם-😛
מחכה להמשך, שבת שלום :]
יואואוא שתילך עליוו שיחזרוווווו כבררררררררר😊))))))))))
המשךך דחופייייייייייייייייייי 😊
אתר האהבה הישראלי