יאללה עוד המשךך להיוםםםםםם 😊
"בואי כאן" אמר והתיישבנו בערך באזור בו אני ובן ישבנו...
"הנה ערסל" צעק מאושר.
"חחח איזה אושר" צחקתי.
"בואי בואי, ניזכר בטורקיה קצת" חייך.
"יאא נכון באותו ערב...שבאותו יום שניהיו ביחד" אמרתי.
"היום הכי מאושר בעולם" אמר.
"גם בשבילי" חייכתי.
פרק 71-
המשכנו לשבת שם עוד, תומר קצת נרדם עליי...
בסביבות 4 קיבלתי טלפון...
"הלוו" ענתה מאיה.
"יפה שלי" לחשתי.
"איפה את? למה את בשקט?" שאלה.
"פה בחוף תומר נרדם" צחקתי.
"אווי חמודים שלי, שומעת אנחנו זזים" אמרה.
"טוב אז חכו אנחנו באים" אמרתי וניתקנו.
"מאמי" לחשתי לו באוזן וליטפתי את שערו.
"תומר מאמי קום" אמרתי שוב, קצת יותר חזק.
"מאמי" אמרתי שוב, הפעם באמת חזק.
"אאאאה" קפץ בבהלה, ומהקפיצה שלו שתינו התהפכנו עם הערסל.
"חחחחחחחח דפוווק" צחקתי שכולי הייתי על החול והוא עליי.
"מה את צועקת עליי?" צחק.
"נירדמת ולא שמעת, וכולם חוזרים" אמרתי.
"חחחח נבהלתי" אמר.
"חחחח בוא נלך" אמרתי וקמתי, ונתתי לו גם יד.
התקדמנו לעבר כולם, שחיכו לנו בכניסה לעיר האדומה, וראינו שכבר דיי התרוקן...
"מה עבר עלייכם?" שאלה דניאל וצחקה.
"תומר אממ..." אמרתי וצחקתי.
"היא הבהילה אותי ונפלנו מהערסל" המשיך אותי וכולם התגלגו מצחוק.
"יאללה בואו נלך" אמרתי והתקדמנו למוניות.
"לילה טוב מותק, דבר איתי שתקום" אמרתי לתומר והבאתי לו נשיקה, ועליתי על המונית עם הבנות.
הגענו לחדר, והחלטנו לעשות ב=ו=ק צילומים =].
אחרי כל השטויות שעשינו, והתמונות, היינו כל כך עייפות, שלא שמנו לב ונירדמנו עם הבגדים,
וכולם באותו חדר, חלק על המיטה, חלק על הספה וחלק על הרצפה =].
"כוס אמא של הטלפון הזההה" שמעתי צעקה שהעירה אותי.
"מה קרה?" שאלתי ופקחתי את עיני באיטיות, ומייד קיבלתי כאב ראש.
"איזה פלאפון לא מפסיק לצלצל" אמרה ובאמת שמעתי צלצול מוכר...ו=ח=ו=פ=ר.
"תראי זה אני בוכה אל תלכייייייי" המשיך לצלצל...
"היא לא הולכת לא הולכת" צעקתי "מאיה תעני" המשכתי.
"מה?" קמה גם היא.
"הפלאפון שלך מצלצל נשמה, קומי כבר בטח אמא שלך" אמרה.
"נו באמת" אמרה וקמה בכבדות מהמיטה.
"הלוו" ענתה.
"כן אמא, תודה"
"תודה תודה"
"כייף"
"בטח"
"לא משהו מיוחד, טיילנו"
"אין בעייה"
"טוב, גאמני"
"ביי"
שמעתי את השיחה והתחלתי לצחוק , "מאמי ספרי לה מה עשינו אתמול, לא רק טיילנו" אמרתי.
"כן ברור, ותוך שנייה אני על טיסה בחזרה לחיפה" אמרה.
צחקתי ודניאל אחריי, ולאט קמו רוב הבנות מהדיבורים.
"נתפס לי הסבתא של הצווואר" צעקה לירז וקמה באיטיות מהמיטה.
"ולי הרגל" אמרה מיכל "מי יושנת לי על הרגל?" המשיכה.
"אופס אני" צחקתי וקמתי ממנה.
"חבורה של מסטולות" אמרה לפתע ירדן שנכנסה לחדר מבחוץ.
"איפה היית?" שאלתי.
"איפה? בבריכה, עד שאתם קמות" אמרה.
"חחח נכון את לא שתית כל כך" אמרתי.
"כן אני ילדה טובה" צחקה.
"טוב יאללה קומו, אתם לא מבינות איזה שמש" אמרה, ושאני שומעת שמש אני הראשונה שקמה =].
"שמנות לקום" צעקתי ונכנסתי למקלחת לצחצח שיניים.
החלפתי לבגד-ים ושמתי עליי שמלה חומה ויצאתי החוצה.
שיצאתי כבר חלק מהבנות הלכו לחדר שלהן, והשאר כבר התעוררו ואירגנו את עצמם.
"המתנות" לחשה לי לפתע מאי בשקט.
"נכון" עניתי.
הלכתי למזוודה שלי, וממנה הוצאתי כרטיס ברכה גדול, ועוד מתנה גדולה עטופה, והנחתי הכול על המיטה, יחד עם המתנות של שאר הבנות, וחיכינו שמאיה תצא מהשירותים.
"מזה?" שאלה מאיה שיצאה.
"בשבילך" אמרנו.
"חחח אין איןן עשיתם לי תיומולדת הכי כיפית בעולם" אמרה והתחילה לפתוח הכול, תוך כדי גם שאר הבנות הגיעו והביאו לה גם מתנה.
בכרטיס שלי שמתי כמה תמונות שלי ביחד, מאז שאנחנו קטנות, והמתנה הייתה גם הנסיעה לאילת, וגם קניתי כרית מפרווה בצורת לב, ובאמצע יש תמונה של שתינו מחובקות, ולמטה רשום –מזל טוב אהובתי-
היא נורא התלהבה מהכול, חיכינו שהיא תארגן הכול ובנתיים ישבנו קצת לראות טלוויזיה, ודיברתי עם ההורים שלי, ושכולם היו מוכנות ירדנו לבריכה : ) .
"אז למה לבכות, תמיד אפשר לנסותתתתת" צלצל הפלאפון.
"הלוו" עניתי.
"מאמי איפה את?" שמעתי את תומר מהצד השני.
"במלון ואתה?" אמרתי.
"בים, בואו אחרי זה" ענה.
"סבבה מאמי, יאללה נדבר" אמרתי והכנסתי את הפלאפון לתיק והלכתי לשטוף את עצמי קצת עם מאי וירדן.
"יאללה באות לים?" שאלתי.
"יוני בים?" שאלה מאיה.
"נראה לי, תומר אמר שהם בחוף, בטח לד המלון שלהם" עניתי.
"טוב אז יאללה בואו, בא לי באמת ים" אמרה עדי וכולן קמו עם הדברים וירדנו לחוף.
התקדמנו לחוף של מול המלון של תומר, ובדרך עצרנו בכמה דוכנים בטיילת.
"כמה בנות יכולות להסתובב כמה?" שמעתי קול מוכר.
"בן..." חייכתי שראיתי אותו עומד, עם בגד ים לבן של אוניל, בלי חולצה, שזוווף.
"מה המצב מאמי שלי?" ענה בחיוך והביא לי נשיקה וחיבוק.
"נחמד נחמד, ואיתך?" שאלתי.
"גם אצלי" חייך, "הולכות לים?" שאל.
"כן, עם מי אתה?" שאלתי.
"עם החברים שלי, הנה הם שם" אמר והצביע על חבורת בנים שהתקדמה לעברינו.
""אח שלייייייי, מי אלה היפות האלה שאתה איתן כל היום? תכיר תכיר לנו" אמר אחד הבנים.
"אתם יכולות להכיר את כול אלה, חוץ ממנה, היא שלי..." אמר והסתכל עליי מחייך....




