הנרות שבחדרי - כמו מהבהבים
מאירים את הוורדים המפוזרים
חיכיתי לך, חשבתי שתבוא בכל זאת
אך לא הופעת והדמעות החלו זולגות
אני מבינה, שלא נשאר לך שום רגש קטן אליי
וזה כואב, שאתה אפילו לא מבין מה עובר עליי
הענקתי לך ה-כ-ל, גם את גופי
הענקתי לך הכל באהבה, מעמקיי נשמתי
שיקרת לי ברגע של תשוקה
שיקרת ואמרת שבוערת בך א ה ב ה
הלכתי כמו תמימה אחריך
ואת ליבי? שמתי למשמרת אצלך..
הרי הבטחת לי שתשמור עליו,
כי לקח לך המון זמן להגיע אליו
ואחרי שהגעת אליו ולקחת אותו אליך,
אחרי ששיקרת וגרמת לי לסמוך עליך,
פתאום אתה יכול לנשום גם בלעדיי
פתאום הקשר שלנו? נראה לך יותר מדיי..
איתך עברתי את כ-ל גבולותיי
הייתי בטוחה, שלעד אתה קשור אליי
טעיתי, שוב אני סובלת
אותך? זה לא מעניין.. אתה כבר עם אחרת
אין הסברים בפיך לכל אשר קרה
אתה רק טוען שכבר מיצינו - ונגמרה האהבה
הכל ש ק ר - כמו כל הבטחותיך האחרות
כמו כל הבטחותיך שלעולם לא תגרום לי לבכות
לאט לאט, נשמתי דועכת בי
כמו הנרות הדועכים - שעדיין בחדרי..
כשהם יתכבו? נשמתי איתם
וכשהוורדים ייבלו? גופי עימם..
אך מתנחמת בזה שהתמסרתי מאהבה
התמסרתי מאהבה ומרגישה שלמה
אך לא עוד, כי אינך פה איתי
השארת אותי לבד - מנסה לאסוף את שברי ליבי..
לא חייבים להגיב...
מואה
-דניאלו'ש-





