מה בעצם יש בהן, בטיפות הקטנות והמלוחות שזולגות על פנינו ברגעי צער או צחוק, שמשחרר,
מנקה ומטהר אותנו? זה ייגמר בבכי, וטוב שכך .
בדומה לביטויים רגשיים אחרים כמו צחוק או כעס, גם הבכי קיים מאז ומעולם והוא מוזכר בתנ"ך.
בכי, לפי היהדות, הוא ביטוי המקרב את האדם לאלוהיו, מעין פתח לתשומת לב מאלוהים.
בימינו, הפתח הזה הוא בעצם חיבור לאלוהי שבנו, כלומר חיבור לרגשות שלנו ברמה כזו שאנחנו
מבטאים את תחושותינו בחופשיות.
הדמעות הן חלק מתהליך ניקוי הגוף מבחינה רגשית ומבחינה פיזית, ולכן חשוב לתרגל שחרור בכי.
"תרגול כזה מסייע לעין להתנקות, מגן עליה ועוזר לנו לראות בצורה ברורה יותר.
גם שחרור רגשות מבטיח לנו שנהיה בהירים עם עצמנו.
כשחוסמים בכי או רגשות שעולים, ולא נותנים להם ביטוי, אנו בעצם סוגרים את זרימת האנרגיה בגוף,
מה שמוביל בסופו של דבר לאי נוחות ברמה הפיזית, ולאחר מכן למחלות", כך מתארת גלית שלגי,
מנחת קבוצות ומייסדת מרכז "נולדה לטבע", את ההשפעה של עצירת בכי.
"אחת הבעיות הנפוצות ביותר היא הפחד להתמודד עם עולם הרגש, ואחת המטרות שלי היא לסייע
למטופלים לבטא את הרגשות שלהם. רובנו מתקשים להתמודד עם עולם הרגש,
ולכן אנו מדחיקים חלק גדול מהרגשות שלנו", היא מנמקת.
לפי שלגי, ההשלכות של חסימת הדמעות יתבטאו בתופעות כמו אף נוזל וסינוסיטיס - דרכים אחרות
של הגוף לשחרר נוזל ורגשות. "בריאות או חולי הם חלק מדפוסי חשיבה, חלק מגופנפש. הגוף
שלנו משמש כמעין מראה על מה שמתחולל בנפש שלנו. הוא מספר על לחצים, טראומות, הדחקות
שאנחנו סוחבים. תופעות גופניות שונות, ובכללן אלה הקשורות לעיניים, הן תשובה למסרים
מהנפש שמנסה להתמודד עם חוויות הנתפסות כמאיימות, דבר שהאדם כלל אינו מודע לו.
"במצבים של הצטברות רגשות שליליים כמו כעס או עצב שלא מתבטאים, עלולה להופיע דלקת
הלחמית - הגורמת לבכי, נפיחות, אדמומיות וכאב; גלאוקומה - הצטברות של לחץ מנוזל העין
בגלל חסימה בתעלות הניקוז, והיא עשויה להופיע במצבים של פחד ממה שצופן העתיד,
דמעות עצורות או תחושה של אובדן וחוסר יכולת להסתגל לשינויים", אומרת שלגי.
"כשנהיה מוכנים לחוות רגש מסוים בצורה מוחלטת", מדגישה שלגי, "האנרגיה הרגשית התקועה
תשתחרר והרגש יתפוגג. לכן, בעבודה עם אנשים שיש להם רגשות חסומים, אני מייעצת דווקא
לנוע אל תוך הרגש ולאפשר לו לצוף. כלומר, אם עולה בכי - אז לבכות, כמה שצריך וכמה שמרגיש.
מכיוון שכשמבטאים וחווים את הרגש בצורה מוחלטת, הוא בדרך כלל מתפוגג, ואז ישנה תחושה
של שלוות נפש. כך אנו מגדילים את זרימת האנרגיה בגוף ומעשירים בעצם את חיינו".
חסימה אנרגטית
אבי חברוני, מטפל הוליסטי, בוגר תואר בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית וקינסיולוג, מחזק את הקשר
בין מחסום הבכי והפורקן לתחלואה של הגוף ברמה הפיזית. "רבים מאיתנו גדלים עם קושי בביטוי רגשי,
כולל בכי, אנשים רבים עוצרים את הבכי הפנימי בדרכים שונות, כולל כיווץ פיזי של מרכזים חשובים בגוף
כמו הסרעפת, אזור החזה והשרירים הגדולים כדי לסייע בעצירת הבכי. כל אלה יכולים למנוע את ביטוי
הרגש, אך לא את קיומו".
הבכי הפנימי ממשיך להתקיים ומתבטא בדרכים עקיפות, מסביר חברוני, כולל יצירה של מצוקה
רגשית נוספת והתפתחות של בעיות פיזיות שונות כמו דלקות עיניים, נזלת כרונית וסינוסיטיס.
במקרים הקשים חסימת הרגש והבכי יוצרת חסימה אנרגטית באזורים מסוימים של הגוף,
שעלולה לגרום גם למחלות פיזיות קשות, כולל סרטן.
כדי שהגוף יוכל לשוב לאיזון, מציין חברוני, חשוב שיהיה מישהו בצד השני שיקבל את הרגש,
יתייחס אליו, ינחם וירגיע. כלומר, קשה מאוד לווסת רגש ללא סיוע של אדם אחר. אך אפשר להבין
שבתרבות שמעלה שאלות לגבי לגיטימיות של ביטויי רגשות קשים כמו בכי, לא יהיה קל למצוא מערכת
אנושית שתוכל לסייע בוויסות רגשי. "אנשים רבים מתקשים להיות כותל לרגשות של האחר.
הם ממהרים לתת עצות במקום להקשיב, להבטיח הבטחות לשיפור ללא כיסוי ממשי, והגרוע מכל -
לבקר את האדם על רגשותיו. במצבים כאלה הבכי האמיתי נשאר בפנים ולעיתים מה שנראה כלפי
חוץ הוא בכי על כך שאיש אינו מקשיב לבכי האמיתי שאינו מתבטא", טוען חברוני.
להקשיב לאדם הבוכה
לבכי יש שני תפקידים עיקריים - העברת מסרים ושחרור מתחים. המערכת האנושית - הפיזית,
הרגשית והמנטלית, זקוקה לאיזון כדי לתפקד כהלכה. "מצבי לחץ, ההולכים ומתרבים בחיי האדם
הבוגר ובוודאי בחברה הישגית, מוציאים אותנו מאיזון מכיוון שהם דורשים השקעה מכוונת של אנרגיה
בהתמודדות עם גורם הלחץ", מסביר חברוני. "המתח הזה עשוי להיות פיזי במהותו כמו רעב,
תחושות קור וחום, או כל אי נוחות פיזית אחרת. הוא יכול להיות גם רגשי, מסוג המתחים הרגשיים
שאנו מכירים היטב כחרדה, עצב, דכדוך, פחד, כעס, מרירות, תחושות של חוסר אונים, ועוד. גם
בלבול מנטלי, למשל, יכול להביא לתחושות תסכול ויאוש שיעוררו בכי. אולם, גם אם הסיבה לבכי היא
מצוקה פיזית, הוא מתעורר בשל רגש שמתלווה למצוקה הזו, וכמובן שכל מצוקה רגשית יכולה לעורר
בכי כדרך לפרוק את המתח הרגשי".
חברוני מסכם את סוגיית הבכי בחשיבות ההקשבה לאדם המביע אותו: "אילו ידענו להקשיב לבכי
של אדם כואב, יש סיכוי טוב שבכיו וצערו היו מתמעטים במהירות והוא היה מתפנה לשוב לחיים
המכוונים למטרה. כמובן שלפני שנוכל להקשיב לבכי של אחרים, אנו צריכים להיות מסוגלים להקשיב
לבכי שלנו ולתת לו לגיטימציה. למטופלים שלי אני מבהיר כי הילד שבתוכנו, אותו ילד פנימי שהוא מי
שהיינו פעם, לא נעלם רק משום שהפכנו לאנשים בוגרים. כדאי שנזכור כי הבכי הוא הניקוי הפנימי
המאפשר לכוח החיים לצאת ולהתבטא באמת, לטובתנו העליונה".
וואי באמת כתבה טובה, ומעניינת. תודה יעלי 😊
QUOTE (hila1990 @ 03/01/2007) וואי באמת כתבה טובה, ומעניינת. תודה יעלי 😊
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
