ביום בהיר אחד,זה קרה בלי שום אזהרה
תחילת שנה כיתה ח'
התאהבתי |:
אבל התאהבתי בצורה כזאת שאף-אחד לא הבין ..
ככה חלף היום הראשון של הלימודים,ההתאהבות !
כשהגעתי הביתה לא הפסקתי לחשוב עליו,
אמרתי זה יעבור כמו שאני מכירה את עצמי , עוד 5 דקות אני ישכח מי הוא .
אבל זה לא קרה
יום יום הייתי רואה אותו בכיתה,מסתכלת עליו עם דמעות בעיניים
'מתי הוא יהיה שלי ?'
ראיתי אותו עם בנות אחרות מדבר ..
אליי הוא לא היה מתקרב בכלל
כי הייתי החנונית של הכיתה ,
כשהייתי מנסה לדבר איתו או משהו כזה הוא היה כאילו מתחמק ממני
אני הרי אחת כזאת שמרגישה כשלא רוצים אותה
ובעיניים שלו קראתי כאילו הוא מתבייש לדבר איתי :/
אז פשוט לא דיברנו הרבה .
לא היינו ידידים או משהו בסיגנון,
לא הייתי רואה אותו מחוץ לבית-ספר
והייתי פשוט מאוהבת
אני זוכרת שהייתי שומעת שירים ובוכה ,
אבל לא ידעתי מה יהיה הלאה
ניסיתי להשתנות בשבילך ..
התחלתי לשים עדשות,להתלבש יפה,לצאת בהפסקות
ככה חלפו חודשיים,של בכי ודמעות,כאב
ימים שלמים של עצב - השתניתי
לא חייכתי , לא
כל הזמן לבכות !
ככה חלפו הימים,יום אחרי יום לראות אותך ולדעת שבחיים לא תהיה שלי
חצי שנה עברה לה ..
ניסיתי לשכוח אותך בכל הכוח אבל זה לא הצליח באמת התאהבתי ועדיין אהבתי
יום אחד ילד מהכיתה שלי - אביעד .
בא ואמר לי רוצה להיות חברה של אליאור (אליאור זה הילד שאהבתי.)
אני - ממממה?:-O
אביעד-כן , הוא אוהב אותך ,
תהיי חברה שלו מה אכפת לך !
אני - אייכס לא רוצה המכוער הזה !
אביעד - טובבבב ...
והוא הלך , נשארתי לבד
המומה 😨
כן המומה ממה שהוא אמר , והמומה ומאוכזבת מעצמי :/
מה שכ"כ חיכיתי לו , קרה .
והרסתי את זה במו ידיי
את הכל הוא שמע הכל !
ואם הוא לא היה שומע אביעד היה רץ ומספר לו
עבר שבוע עד שהספקתי להבין שהרסתי את האהבה שלי ,
מאז שמעתי הרבה שירי דיכאון ושירים עצובים
שאם הייתם מסתכלים עליי בחופש בין כיתה ז' לכיתה ח'
הייתם רואים ילדה שמחה ומאושרת שדיכאון ?
לא נוגע לה בלב !
עבר חודש כן אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול
סיפרתי לילדה מהכיתה שלי מה אני מרגישה אלייך והיא אמרה בואי נסדר לך אותו והכל P;
אמרתי סבבה מתאים ..
היא דיברה איתו והוא ישב בכיסא מולי היא באה ושאלה אותי אם אני רוצה להיות חברה שלו
ואמרתי 'אייככככככככככככס :-!
בחיים לא, בחיים לא אני שונאת ת'ילד הזה..'
עשיתי הכל בכוונה כדי שהוא ישמע .
אחרי שאמרתי לה שאני אוהבת אותו ואחרי הכל
שוב אותה טעות
הגעתי הביתה באותו יום,היה גשם
והגשם?שטף את הדמעות.
בכיתי ובכיתי כמו ילדה קטנה,הדלקתי את המחשב והתחברתי לאיסיקיו.
שמעתי שיר תלחשי לו שאהבת-נטלי ואבי גואטה
אני אותו אוהבת מחביאה בסתר
נתתי לו מילה שהייתה לשקר
בליבי חשבתי לא יתפרק הנדר
גם אם הוא נשבר והפך לשבר
אל תתני לגאווה , להרוס ת'אהבה
לכי אליו ותתנצלי
שיסלח לך תבקשי
מביטה אל תוך עיניו איך זולגות לו דמעותיו
מבקשת שיאהב
תעזוב שלא יכאב
תלחשי לו שאהבת ותאמרי לו שיסלח
את עשית טעות מרה שהפכת לו לזרה
הוא רחוק ממני כמו מחשבה נודדת
וקשה לי לומר שאני עוד אוהבת
מבריקות העיניים וזולגות הדמעות
הנשמה ולב רק לך מחכות
אל תתני לגאווה להרוס ת'אהבה
לכי אליו ותתנצלי שיסלח לך תבקשי
מביטה אל תוך עיניו איך זולגות לו דמעותיו
מבקשת שיאהב
תעזוב שלא יכאב
תלחשי לו שאהבת ותאמרי לו שיסלח
את עשית טעות מרה שהפכת לו לזרה
מביטה אל תוך עיניו ,
איך זולגות דמעותיו מבקשת שיאהב
לעזור לך ,
שלך לא יכאב ..................................@
באותו רגע ששמעתי את השיר הזה,
ירדו לי דמעות
כ"כ התחברתי לזה
ובאותו שניה שהשיר נגמר הרגשתי כמה שאני אוהבת אותך,
אחרי שבוע שחשבתי ששכחתי אותך לגמרי
אבל זה לא קרה
אמרתי לעצמי 'טל מספיק להכחיש |:
את עדיין אוהבת. '
ובאמת אהבתי והמשכתי לאהוב,
עבר זמן והמשכתי לא הפסקתי לאהוב
היית לי בחלומות,נכנסת ללב
לא יכלתי יותר הרגשתי שאני משתגעת
אמרתי לחברה שלי שתגיד לך שאני אוהבת אותך
היא אמרה וענית -
'אני לא רוצה להיות חבר שלה לא באלי עלייה ..'
התבאסתי אבל לחברה שלי,שבאותה תקופה היינו חברות די טובות
אמרתי שאני דווקא שמחה על זה
ושטוב לי לבד,בלי חבר : )
אבל מבפנים זה אכל אותי והדמעות הוכיחו
באותו רגע שבאתי הביתה הדמעות זלגו בלי הפסקה
רגעים של בכי וכאב,בית לבד,שירי דיכאון,קור בחוץ
אמא שלי באה הביתה שאלה אותי
'טל מה קרה למה את עצובה..?
'כלום אמא..'
'מה זה , את בוכה?!'
'עזבי אמא זה כלום..'
'לא אל תגידי לי זה כלום אני רוצה לדעת מה קרה!!'
'אמא עזבי אותי לכי מכאן די..'
היא יצאה ...
נשארתי לבד =......@
המשך יבוא ,
יהיה מעניין מבטיחה 😊





