QUOTE (chen-daskal @ 02/01/2007) מאמאי כנסי אלי אני צריכה לשאול אותך משו
30609517
הוספתי.. תאשר הכינוי שלי זה שוקו עם סימנים.. =]
QUOTE (chen-daskal @ 02/01/2007) אוי טעות 306095173
הוספתי.. =]
יפהה אהבתי את הכתיבה
תמשיכיי
ואואואו
ממש אהבתתי 😊
הממשךך
דחוףף
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 02/01/2007) QUOTE (סופרמאמי @ 02/01/2007) התאהבתי בסיפור שלך..
חח באמת אני מסוגלת לבוא ולהציע לו חברות חח..
מאמי תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייי
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
חחחחחח מירבי הרגתתתתת אותי עם היציאה הזאת "להציע לו חברות"... נראה לי שהוא גם יסכים.. =]
את חושבת?
כי אני יעשה את זה חח
חולה עלייך תמשיכי מאמי אני רוצה המשךךךךךךךךךך
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
בננות סורי על העיכוב כלללללל היום לא הייתי בבית:
~*~*~*~*~פרק 9~*~*~*~*~
קארין:"לא אמרת שזה רק אני ואת?"
נועה:"אהה כן, שכחתי להגיד לך..."
קארין:" מה כבר הספקת "לשכוח"? ". כל כך ידעתי שהיא לא שכחה, היא אוהבת שאני באה ככה מוזנחת? זה מעצבן.
נועה:"ענבר באה אלי גם, לקחת משהו והולכת".
קארין:"אההה סבבה כבר חשבתי משהו חשוב"
פתאום נשמעה דפיקה בדלת. ענבר נכנסה.
קארין:"היי ענבר"
ענבר:"היי מה קורה?"
קארין:"פסדר"
נועה:"טוב ענבר זה בחדר לכי תקחי, אין לי כוח לעלות."
ענבר:"סבבה"
ענבר עלתה לחדר, לקחה מנועה את הבייביליס שלה. ירדה למטה, נפרדה מאיתנו והלכה.
נועה:"אהה כן. וגם אלון ואסף באים עם חבר שלהם, אוראל"
קארין:"וואלה. תודה שאת מודיעה, תראי איך באתי"
ואז חשבתי לעצמי שאלה כולה אלון ואסף. לא ביג דיל. ד"א אסף ואלון אלו הידידים שהיינו איתם בסילבסטר. אני, מורן, שני ודניאל.
היינו קצת איתם. הכרתי את אוראל. הוא דווקא ילד ממש סבבה וחמוד. אני ילדה שמתחברת בקלות לאנשים חדשים. הוא דיבר איתי והתחיל לספר לי, ולשתף אותי בדברים שעוברים עליו. אחר כך עוד כמה חברים שלהם הצטרפו אלינו וישבו איתנו קצת. אנשים פחות נסבלים. יותר סנובים ואוהבים את עצמם, למרות שאין להם ממה להתלהב בכלל.
הבנות הצטרפו אלינו. וענבר הצליחה לעצבן אותי ממש. שמרית גם אמרה שעומר בא, ולא הכי היה בא לי לראות אותו, הלכתי הביתה.
הלכתי בחניה, קצת עצובה שומעת את gritos de esperansa ומזמזמת לי את השיר. פתאום המנגינה השתנתה: "לי הכל ברור כבר.. אך הם עוד לא יודעים.." מה? איך זה יכול להיות, אני לא החלפתי את השיר. הסתכלתי על הפלאפון וראיתי על הצג "עומר". נזכרתי שזה הצלצול שלו "אהבה יש באוויר, ממלך האריות".
קארין:"הלו"
עומר:"מה קורה?"
קארין:"בסדר"
עומר:"מה נעלמת לי?"
קארין:"לא נעלמתי"
עומר:"אז למה הלכת הביתה?"
קארין:"עזוב. לא חשוב"
עומר:"תגידי לי מה קרה" ואז שמעתי אותו צועק ברקע מי מי הציק לקארין?
קארין:"סתם היה קטע עם ענבר, לא משהו רציני באמת". ואז שמעתי אותו צועק על ענבר שלא תציק לי.
עומר:"יאללה את חוזרת לפה?"
קארין:"לא"
עומר:"את ממש רעה. אני באתי עם הנעליים החדשות, והתספורת החדשה בשבילך וככה את מבריזה לי? אני לא אשכח לך את זה"
קארין:"טוב בסדר"
עומר:"לא לא נו את באה!"
קארין:"לא רוצה כולם ילכו לי"
עומר:"אני מבטיח שגם אם כולם הולכים אני נשאר לבד לחכות לך. רק בואי"
קארין:"נו לא רוצה". אני ילדה עקשנית בטירוף וקשה לשכנע אותי.
עומר:"טוב שיחות מסלקום לאורנג' זה לא זול. אני מחכה לך פה. את באה וזה סגור"
קארין:"איזה קמצן! טוב בסדר תחכה לי"
חזרתי לגינה מתחת לבית של נועה. הוא התקרב אלי, משאיר את כולם מאחוריו, באופק. בא וחיבק אותי. הסתכלתי עליו. "לאאאאא. למה?", אמרתי. הוא הבין שאני מדברת על זה שכמעט לא נשארו לו שערות בראש. דווקא אהבתי את השטויות שלו.
עומר:"מה לא יפה?" (בפרצוף נעלב) ראו שהדעה שלי חשובה לו וגם זה היה יפה בעיני, אז אמרתי שכן, יפה לו ככה. והוא חייך.
עומר:"תראי את הנעליים החדשות".
אחרי כל ההתלהבויות הלכנו שנינו עם כולם ישבנו דיברנו. הוא היה שם עם כמה חברים שלו. חברות שלי גם ישבו איתם. ד"א שמחתי כי אני ועומר איחדנו אותם, בלעדינו הם לא היו יחד, למרות שאנחנו באותה השכבה כולם. עמדתי, לא יכולתי לשבת. עומר עמד לידי.
(אני לא יודעת אם סיפרתי את העובדה או לא. אבל לי ולעומר יש היסטוריה ארוכה של מריבות. לא ברצינות, בצחוק. אנחנו פשוט מביעים את עצמנו בריבים, במקום לדבר. וזו הסיבה שבפעם הראשונה לא יכולתי לדבר עם עומר, זה היה לי כל כך קשה)
עומר התחיל להציק, כמו תמיד. הוא זרק עלי עלים, ועשה שטויות.
קארין:"עוד עלה אחד.."
עומר:"כן.. מה תעשי?"
קארין:"תזרוק ותראה" אני חולה על אפקט ההפתעה. עומר זרק עלי עלה, ואני הטבעתי אותו בעלים. מגיע לו. הוא עמד מאחורי, תפס אותי בבטן והרים אותי.
קארין:"די עומר, די!!" אמרתי ולא ידעתי אם לצחוק או לפחד. אז יצא שילוב.
כולם קצת הציקו לנו ואמרו עלינו דברים אבל לא ממש התייחסנו, רק קצת. אחר כך עומר הפסיק את כל הריב הזה ואז הוא התקרב אלי.
עומר:"קארין, את יכולה לבוא איתי רגע? אני צריך לדבר איתך"
קארין:"לא רוצה אתה שוב תציק לי!"
עומר:"תאמיני לי שזה חשוב, בואי איתי דקה"
קארין:"אני כבר מכירה את השטויות שלך"
עומר:"לא הפעם זה ברצינות בואי דקה......"
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך =]
שוב את עושה את זה ומשאירה אותי מתח..
זה פשוט לא הוגןןן...
את ממשיכה הכי מהר שאת יכולה ולא אכפת לי...
אני עברתי ממצב של חולה על הסיפור שלך למצב שמתה על הסחפור שלך..
ואני רוצה גם המשך
*-*אוהבת*-*
......מירב....
קאריני אני מחכה להמשך מידי ((:
אני תכף אשים.. כתבתי אותו בבוקר.. כי התחלתי ב-12 היום.. אממ בננות תודה... חחח אני אוהבת לקרוא את התגובות שלכן...
מירבושששששש נשמה חחח איזה חמודה.. אז קצת תהיי במתח..
ובננות סורי אם קצת נעלמתי מלהגיב לכן.. אני אחרי ההודעה הזאת הולכת לקרוא את הסיפורים שלכן..=]
אמממ משהו קטן לפני שאני שמה את ההמשך..
אני עכשיו שמה פרק לא ממש ארוך.. מממ אחרי שתקראו את הפרק.. אני רוצה שתגידו לי אם המצב היה בדיוק כמו בסיפור עם עומר מה הייתן מסיקות מההתנהגות שלו- בשיא הכנות... =]
~*~*~*~*~פרק 10~*~*~*~*~
עומר:"קארין, את יכולה לבוא איתי רגע? אני צריך לדבר איתך"
קארין:"לא רוצה אתה שוב תציק לי!"
עומר:"תאמיני לי שזה חשוב, בואי איתי דקה"
קארין:"אני כבר מכירה את השטויות שלך"
עומר:"לא הפעם זה ברצינות בואי דקה"
קארין:"עומר, תעזוב אותי. אני כבר מכירה את השטויות שלך, לא רוצה" למה אני עושה את זה? לא הבנתי. רק הבנתי שעשיתי טעות. סתומה, אוף אני שונאת את עצמי על זה. הילד בא רוצה לדבר איתי וככה אני עושה לו, למה אני מצפה.
ראיתי את עומר שעד עכשיו היה מעורב בהכל, מתרחק טיפה מכולם, הולך לשבת בספסל לבד. זה קרע אותי לראות אותו ככה. מה השתנה פתאום? לא הבנתי. הלכתי אליו, לא הייתי מסוגלת לראות אותו ככה. הוא שכב על הספסל והביט בשמיים.
קארין:"עומר, מה קרה?"
עומר:"עזבי, סתם"
קארין:"נו דבר איתי, בבקשה"
עומר:"אני צריך הלילה לחשוב הרבה"
קארין:"אבל למה? מה קרה לך"
עומר:"יש לי הרבה מה לחשוב הלילה, אני בדיכאון". איך הוא יכול להיות בדיכאון התפלאתי? שניה לפני הוא היה עם כולם דיבר צחק, עשה שטויות. מה גרם לו פתאום להיות בדיכאון?
חזרתי אל השאר שכבר קמו הביתה. עומר הלך לפני כולם בועט בדברים, הלך לבד, לא אמר מילה. לא יכולתי, עוד שנייה קפצתי עליו בנשיקה. כזה חמוד, לראות אותו ככה שבר אותי. התקדמתי במהירות והלכתי איתו ביחד. החברים שלנו רכלו עלינו. אני יודעת. לא לרעה. רק כמה חמודים ומתאימים אנחנו, אבל לא התייחסנו.
קארין:"עומר בבקשה תגיד לי מה יש לך, אני לא יכולה לראות אותך ככה". הוא רק אמר לי שוב שהוא בדיכאון והלילה הוא צריך לחשוב. באותו רגע כל כך רציתי לעשות משהו שיוכל להוציא אותו מכל הדיכאון הזה אבל לא ידעתי מה. כל אחד הלך לביתו.
רצתי הביתה, אני שונאת ללכת לבד בחושך, וגם היו לי יותר מדי אנרגיות לא מבוזבזות, אז רצתי, סתם ככה. הגעתי לבנין הקשתי את הקוד, פתחתי את הדלת, הדלקתי מהר את האור וחיכיתי למעלית. שלפתי את המפתחות מכיסי, ונכנסתי הביתה. הגעתי לחדר שלי. וכמו כל פעם שחזרתי בשישי בערב סגרתי את הדלת, והדלקתי את האור, כדי לא להפריע לאחרים. פתחתי את המחשב, הכל משעמם. קראתי את האווי של עומר:
"הלילה אני צריך לחשוב הרבה מחשבות
בדיכאון"
הוא לא מבין שכשהוא בדיכאון גם אני בדיכאון מזה. אוףף אני שונאת שהוא ככה, ואף פעם לא ראיתי אותו כל כך עצוב, חוץ מהפעם שסבתא שלו הייתה בבית חולים.
פתאום הטלפון שלי צלצל "האקונה מטטה, זה משפט כה מדהים..", עניתי מהר, על הצג רק היה כתוב חסוי.
קארין:"הלו?"
החסוי:"קארין, למה את עושה את זה?" היה לו את הקול של ברק, אבל הוא ממש לא נשמע רגיל.
קארין:"ברק? זה אתה?"
ברק:"כן, תגידי לי למה?"
קארין:"מה כבר עשיתי?"
ברק:"אל תשחקי לי אותה תמימה"
קארין:"מה אתה מטומטם? מה עשיתי?" היה לו קול ממש ממש מוזר, לא הבנתי למה.
ברק:"אם את עושה את זה שוב, אני הורג אותך"
קארין:"טוב אתה יכול להגיד לי מה עשיתי?"
ברק:"הורג אותך" ואז הוא ניתק.
מה הוא מטומטם? כמה שניסיתי להבין מה עשיתי לו לא הצלחתי. מה לעזאזל הוא רוצה ממני? זה שיגע אותי, והפריע לי מאור. נזכרתי שבאותו ערב מורן ועדי הלכו איתו. אני אשאל את מורן מחר. לכל האיומים לא התייחסתי, הוא תמיד אוהב להציק לי, זה כבר רגיל.
למחרת דיברתי עם מורן וניסיתי לברר איתה מה קרה איתו.
קארין:"מורן? מה קורה?"
מורן:"וואלה הכל טוב מה איתך?"
קארין:"בסדר, תגידי היית אתמול עם ברק נכון?"
מורן:"כן, למה?"
קארין:"הוא התקשר אלי ואמר לי שטויות"
מורן:"מה הוא אמר?"
סיפרתי לה את כל מה שהוא אמר לי בטלפון אתמול.
מורן:"כן הוא היה שיכור את לא מבינה"
קארין:"מה כבר קרה?"
מורן:"אני הבנתי פחות או יותר מה הוא חושב שעשית לו"
קארין:"מה עשיתי לו?"
מורן:"קארין אל תתייחסי לאיומים, הוא היה שיכור"
קארין:"אני לא מתייחסת, את מוכנה להגיד לי מה עשיתי?"
מורן:"אבל סתם נראה לי"
קארין:"סתם נראה לך או שהוא אמר לך?"
מורן חייכה, לי היא לא יכולה לשקר, בחיים.
מורן:"הוא אמר לי. הוא רק דיבר על זה כל הערב, אבל הוא היה שיכור"
קארין:"טוב מורן זה מתחיל להדאיג אותי, תדברי"
מורן:"מה?"
קארין:"אל תשחקי לי אותה תמימה, מה עשיתי לו?"
איזה מתח 😮 קאריני אני דורשת המשך...!!
סיפור נ=ד=י=ר=]
מצפה להמשך 😛
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
מחכה בקוצר רוחחח
פשוט מהמם..
ומה היא עשתה לו?! גמאני לא ממש אהבתי..
חחח
מואאאאאאאאאה
רחלוש =]]
אתר האהבה הישראלי