~*~*~*~*~פרק 46~*~*~*~*~
רועי:"די אני לא יכול יותר" הוא אמר.
לא הבנתי ממש מה הוא רוצה אבל הקשבתי למילותיו בסקרנות. רועי קם, וכולם הביטו עליו מצפים לשמוע מה יש לו לספר לנו.
הוא עמד, ורוב האנשים המשיכו לאכול אבל הפנו מבט לעבר השולחן שלנו, זה באמת היה נראה מוזר. אף אחד מאיתנו לא ציפה לזה, בטח שלא אני. רציתי להעלם באותו הרגע. הוא לא יכל לסתום את הפה שלו?
רועי:"די. נמאס. כמה כבר אפשר?"
הוא אמר והופנו עוד מבטים לעברו. כולם ניסו להבין מה הוא רוצה. הוא רק דיבר ברמזים.
רועי:"אולי תתבגר?. קארין, הוא אוהב אותך. הוא ילד קטן, ומתבייש להגיד לך, אל תתייחסי"
האמת שהייתי די בהלם. כאילו בסדר, חשבתי שזה ככה, אבל לא האמנתי. לא רציתי להאמין לרועי. בכל זאת היו עוד כל כך הרבה דברים שהראו שהוא לא אוהב אותי. לא, אני סתם מדמיינת. הוא כל הזמן יורד עלי וכל הזמן אומר לי דברים פוגעים. אין שום סיכוי שבעולם שעומר אוהב אותי.
עומר קם ובצעקה שכוווווולם שמעו הפעם הוא אמר:
עומר:"עאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאלק" אין אחד שלא שמע את העאלק הזה.
אנשים הפנו מבטים לעברינו, וזרקו פה ושם הערות שיפסיק להגיד שטויות ושזה כל כך ברור. עומר הסמיק וחייך, יכולתי לראות את זה עליו. אבל אם הוא אוהב אז למה? למה? אני לא מבינה, באמת לא מבינה. לא הוא לא אוהב, החלטתי לעצמי. עומר ישב חזרה והם התחילו לדון בנושא.
רועי:"אז למה אתה מדבר עליה כללללל הזמן"
עומר:"אני? לא נכון"
רועי:"אל תכחיש. אתמול חפרת עליה כל היום. די כל היום קארין קארין קארין קארין, כמה אני יכול לשמוע את זה."
עומר:"אבל רק ירדתי עליה ואמרתי דברים רעים"
רועי:"תעשה לי טובה. תגיד לה כבר שאתה אוהב אותה. למה אתה ילד קטן"
עומר הסמיק עוד יותר, ולא יכול היה להסתיר את זה. אבל הוא המשיך להגיד שהוא לא אוהב. אני האמנתי לו. לא רציתי להשלות את עצמי, לא רציתי להאמין אחרת. אם הוא אומר שהוא לא אוהב אז הוא לא אוהב וזהו, קבעתי לעצמי עובדה.
עדי ומורן סוף סוף חזרו וחזרתי לשולחן שלנו בחזרה, אחרי שרועי הדגיש בפני שוב את העובדה שבאמת אין לי מה להתייחס אליו כי הוא אוהב אותי, ואני לא צריכה להיעלב ממנו כי הוא ילד קטן ואין לו איך להגיד לי שהוא אוהב אותי אז הוא מציק לי. זה לא ממש שכנע אותי, ועדיין דבקתי בדעתי, אבל הוא התעקש להמשיך ולהגיד לי את זה שוב ושוב.
סיימנו כולן לאכול, ויצאנו מחדר האוכל לעבר האוטובוסים שכבר חיכו לנו בחוץ. התיישבתי במקום שלי ליד סיוון, ומורן ישבה ליד עדי מולי. מצלמת הוידאו שלי כבר נשארה לי תלויה על הכתף באופן קבוע. רציתי לצלם כמה שיותר מהטיול השנתי האחרון שלנו. רציתי להשאיר המון זכרונות מבית הספר, מהשנה האחרונה. כבר מתבאסת שזהו, ממש תכף הסוף.
נסענו במשך חצי שעה. כולם חצי רדומים איך שנכנסו לאוטובוס נרדמנו על הכסאות, ולא היה פשוט לגרור אותנו אל המסלול אחרי שישנו חצי שעה. מה בתכנון היום? המון המון המון סלעים והרים וחולות. וואוו זה ממש כיף. לא סתם אני אוהבת את האתגר שבעניין זה כיף. לטפס על הרים, ולקפוץ מסלע לסלע כמו איזה מוגלי, זה באמת נחמד.
ירדנו מהאוטובוס. הלכנו כולם מתארגנים לפי אוטובוסים. עמדתי שם עם רוב הכיתה שלי והתחלנו לעשות את המסלול. הלכתי ברובו של המסלול בתחילת השורה. המדריכה הייתה איתנו ועשתה איתנו צחוקים. אני הייתי שם בדרך כלל הבת היחידה, לפעמים ליטל הייתה מצטרפת. שתינו היינו הבנות הלא מפונקות בתוך חבורת הפקאצות של הכיתה שלנו.
המדריכה אהבה להגיד לי שיש משהו למטה ואז לתת לי מכה עדינה באף כשאני מסתכלת למטה. נגיד שזה היה מצחיק בפעם הראשונה או השניה. אבל מהר מאוד זה הפסיק להצחיק וכבר הפך להיות קצת מטומטם טיפשי וילדותי, למרות שהיא הייתה ממש סבבה.
הסתכלתי סביבי, הרי אילת. רצתי במעלה ההר. כמו משוגעת. עליתי למעלה, הנוף היה מדהים. צילמתי את כולם במצלמת הוידאו שלי, מטפסים על ההר, עולים ומתבכיינים.
אני:"כן כן. זו הכיתה הבכיינית שלי" ותוך כדי התנשפות המשכתי "ותראו את הנוף המהמם הזה. ים, הרים, חולות, אבנים, שמש, מלונות, מה צריך יותר מזה?"
אחרי שכולם עלו המשכנו כולם במסלול. כל כיתה הלכה במסלול שלה. לא ממש כל כיתה אלא יותר כל אוטובוס אבל אני חושבת שזה די ברור כבר. פתאום באמצע המסלול ראיתי שיש לי הודעה. כשהגענו לשבת איפשהו הוצאתי את הפלאפון לראות מה כתוב בהודעה:
רן: "מאמי אני מצטער על אתמול הייתי בעבודה".
האמת שנרגעתי קצת. כי אני חשבתי שהוא מסנן אותי, או לא רוצה לדבר איתי או משהו. ואני מאמינה שאם הוא באמת היה רוצה לסנן אותי הוא לא היה שולח את ההודעה הזאת. אז סבבה. החזרתי לו חזרה הודעה: "זה בסדר מאמי. נדבר היום?"
רן:"כן ברור"
המשכנו ללכת במסלול. ראינו לפנינו את הגבעה הכי ענקית בעולם. חלק מהכיתות פשוט המשיכו הלאה. הגבעה אמנם לא הייתה חלק מהמסלול אבל תמר, המדריכה שלנו, הייתה ממש נלהבת לעשות אותו.
תמר:"תקשיבו. אני לא הולכת להכריח אף אחד לעשות את זה, מי שרוצה יעלה. מי שלא שיחכה לנו פה למטה"
אני ישר התלהבתי. בטח שאני מטפסת. שאני אסרב לאתגר שכזה? אני, הילה, דניאל ושני החלטנו שאנחנו עולות את זה. אני כמובן רצתי ראשונה מהבנות, יחד עם חצי מהבנים של הכיתה. כל השאר סתם עצלנים חיכו לנו למטה.
באמצע הגבעה פתאום ראיתי רצים לידי חיילים. די אני לא יכולה יותר. יש לי חולשה לחיילים. טוב כל עוד הם לא משריון הכל בסדר, חח יש לי חולשה עוד יותר לשריונרים, ואל תשאלו אותי למה. זה סתם כי אני רוצה להיות מדריכת שריון. הם היו מגולני, זיהיתי לפי הכומתה החומה.
המפקד שלהם צעד בראש וצעק להם לטפס יותר מהר. עקפתי כמה מהם, והייתי שמחה.
...:"וואי אתם מפונקים" אמר לי אחד החיילים וחייך אלי.
אני:"עוד אנחנו? אתם קרביים אתם אמורים להיות בכושר" אמרתי לו וחייכתי חזרה.
אופק:"קארין, ראית חיילים קיבלת מרץ"
אני:"נו ברור. זה חיילים" אמרתי וקרצתי לו.
לא יכולנו להמשיך לדבר, רצינו רק להגיע כבר למעלה, לקחת נשימה עמוקה ולהרגע מכל הטיפוס הזה שעשינו עד עכשיו. וואי מגניב אנחנו עושים מסלול של גולני.
התבוננתי בנוף המדהים, לא יכולתי שלא. צילמתי הכל. באמת תמר צדקה, הנוף פה היה יפה מבכל מקום אחר. החיילים מסכנים המשיכו הלאה ואנחנו נשארנו לשבת שם קצת כדי לשמוע הרצאה. אבל לפני נתנו לנו כמה דקות להתבונן בהכל ולהרגע, לקחת נשימות עמוקות.
ראיתי את עומר יושב בצד, זו ההזדמנות, חשבתי לעצמי. סוף סוף להבהיר מה קרה שהוא נטש את הכיתה שלנו לטובת יב' 5. האם יש סיבה מיוחדת. זה כבר היום השני של הטיול והמחשבה הזו לא הפסיקה להטריד אותי. ניגשתי לעברו.
הוא ישב בצד עם מוזיקה, מתבודד, מביט בנוף, שבאמת היה הכי מושלם שיש. התקרבתי אליו וישבתי לידו.
אני:"בוקר טוב"
עומר:"גם לך. מה קורה?"
אני:"פסדר. נו אתה עכשיו יכול לספר לי?"
עומר:"יכול לספר לך מה?"
אני:"עומר אל תיתמם"
עומר:"אני באמת לא יודע על מה את מדברת"
אני:"למה עברת אוטובוס"
עומר:"אהה זה.."
איזה כיף עוד המשך ((:
מדהים כמו תמיד :]
יאלללללה המשך 😛
QUOTE (lidorushit @ 06/02/2007) איזה כיף עוד המשך ((:
מדהים כמו תמיד :]
יאלללללה המשך 😛
חחח איך את מספיקה להגיב כזה מהר..? 😛
טוף אני הלכתי ללמוד קצת למתמטיקה יש לי מבחן מחר...
תודה.. =]
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 06/02/2007) QUOTE (lidorushit @ 06/02/2007) איזה כיף עוד המשך ((:
מדהים כמו תמיד :]
יאלללללה המשך 😛
חחח איך את מספיקה להגיב כזה מהר..? 😛
טוף אני הלכתי ללמוד קצת למתמטיקה יש לי מבחן מחר...
תודה.. =]
סיפור כזה מושלם איך אפשר שלא? :]
בהצלחה (:
יאאאאאאאאאאאא
זה כזההה
מהמממממממממממםםםםם.!!...
מחכה להמשךך.. =]]
שימי עכשיוווווווווו😊
אני במתחח😛
אופסס.. בטעות כתבתי את זה, כי לא שמתי לב שיש עוד דף תגובות 😁
סורייי
מדהים! מדהים! מדהים!
כמו תמידד...😛
השלמתי עכשיו 2 פרקים [:
סוף הדרך!!
ד"א, איך היה הבגרות בהסיטוריה?
קקצת מאוחחר.. אבל לא נורא :\
QUOTE (lidorushit @ 06/02/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 06/02/2007) QUOTE (lidorushit @ 06/02/2007) איזה כיף עוד המשך ((:
מדהים כמו תמיד :]
יאלללללה המשך 😛
חחח איך את מספיקה להגיב כזה מהר..? 😛
טוף אני הלכתי ללמוד קצת למתמטיקה יש לי מבחן מחר...
תודה.. =]
סיפור כזה מושלם איך אפשר שלא? :]
בהצלחה (:
חחחחחח איזה מתוקה.. את יודעת שאני חולה עליך..?! 😛
QUOTE (inbargirl @ 06/02/2007) יאאאאאאאאאאאא
זה כזההה
מהמממממממממממםםםםם.!!...
מחכה להמשךך.. =]]
תודההההההההההההההה 😁
QUOTE (-Fly- @ 06/02/2007) שימי עכשיוווווווווו😊
אני במתחח😛
שמתייייי 😛
QUOTE (-Fly- @ 06/02/2007) אופסס.. בטעות כתבתי את זה, כי לא שמתי לב שיש עוד דף תגובות 😁
סורייי
חחחח זה פסדר לא נורא.. 😛
QUOTE (-Fly- @ 06/02/2007) מדהים! מדהים! מדהים!
כמו תמידד...😛
תודה תודה תודה כיף לשמוע את זה.. 😊
QUOTE (מוררני @ 06/02/2007) השלמתי עכשיו 2 פרקים [:
סוף הדרך!!
ד"א, איך היה הבגרות בהסיטוריה?
קקצת מאוחחר.. אבל לא נורא :\
חחחח תודה מאמי..
האמת שלא הלך משהו אבל אני מסתפקת ב-30 כי יש לי מגן 80...
😊
