להשלים את החסר- הסיפור שלי..!

QUOTE (sufipufi @ 28/01/2007) מדהייייייים
הממשךך
דחוףף 😊
תודה בובי.. כנראה בבוקר.. גם ככה אין לי בצפר כי יש לי בגרות במתמטיקה...

~*~*~*~*~פרק 35~*~*~*~*~
הוא נפל ונשכב על הדשא עם הגב, ובגלל שהוא חיבק אותי, אני נשכבתי עליו, מביטה בו, הוא מביט בי. ואף אחד משנינו לא מנסה לחתוך את הדממה. רק מביטים אחד בשני ומחייכים.
היינו ככה אולי 5 דקות. אבל החיים שלי, מה לעשות הם פשוט סרט. את השקט הזה היה חייב לקטוע הפלאפון שלו. קמתי ממנו, מתגלגלת לישיבה. הוא ענה לפלאפון.
עידן:"הלו? מה קורה" "בת"א עם ידידה" "כן. היא אפילו קנתה לי דובי" הוא אמר וצחק "כן אני אבוא אליך אחר כך עם אמא" "טוב, ביי אחי"
אני:"מי זה היה?"
עידן:"בן דוד שלי"
אני:"אהה מה הוא שאל שאמרת שקניתי לך דובי"
עידן:"אם את יודעת שיש לי יומולדת"
שנינו קמנו.
אני:"הלכנו?"
עידן:"הלכנו"
העמסתי את התיק על הגב. רואה את עידן נסחב עם התיק הענק הזה עליו, מסכן. ירדנו במורד הגבעה שנינו, לכיוון המדרכה. עידן דחף אותי בצחוק לצד, החזרתי לו.
אחרי 20 דקות של הליכה, וטלפונים הגענו לתחנות שלנו. עידן שר שירים בקולי קולות. הוא ידע שאני חולה על סינרגיה, אז הוא החליט לשיר "חום יולי אוגוסט". אבל מה? לא בגרסה של סינרגיה, אלא המקורית. ואני רק משתיקה אותו, כי אני לא אוהבת את הגרסה והוא אומר שהוא לא שם על אפחד, וממשיך.
הוא התקדם לעבר התחנה שלו, שהייתה מול התחנה שלי. היו שם המון אנשים.
אני:"בולי? מה עם להגיד שלום?". הוא צחק וחיבק אותי.
עידן:"ביי פיוטי דברי איתי", הוא אמר והביא לי נשיקה בלחי.
התחלתי ללכת לכיוון התחנה, עמד שם איזה חייל לידי, חייל מתותחנים. (איזה כיף להכיר את כל הכומתות של כל החיילות 😛 ). החייל כל שניה בדק אם אני מסתכלת עליו זה היה מצחיק. אחר כך האוטובוס שלי בא, וגם הוא היה צריך לעלות עליו. האוטובוס עצר בתחנה לידנו, ושנינו התקדמנו. הפעם הוא ישב ואני עמדתי לפניו, מחכה שהאוטובוס יבוא.
האוטובוס הגיע ואמר לנו שהוא יעלה אותנו רק בתחנה, כמו סתומים חזרנו לתחנה, ועלינו. החייל ישב בשורה השניה, אחרי ששילם. אני התקדמתי עד לחלק השני של האוטובוס וישבתי בשורה השניה שם. פתאום הוא קם מקדמת האוטובוס, וישב בשורה הראשונה בחלק השני, אבל בצד ימין. אני ישבתי בצד השמאלי. לא עברו 5 דקות, והוא עבר לכסא שלפני. כל המעברים מלווים בתיק ענק וכבד. לא פלא, הוא קרבי, לא היה כמה ימים בבית. 😛
זה היה מוזר, אבל לא אמרתי מילה. פשוט לא התייחסתי. הוא מדי פעם עשה חצי סיבוב לבדוק אם אני שם, אבל זה היה די טיפשי. נרדמתי בנסיעה הזאת בערך מליון פעם, מרוב שהייתי סחוטה מעייפות, גם ככה עד ראשון זה בערך שעה נסיעה, אז אין בעיה. החייל הזה בסוף ירד בחולון.
פתאום פקחתי את עיני ומולי ראיתי חייל חתיך, ממש ממש חתיך. בדיוק הטעם שלי. כל שניה הבטתי בו הוא עמד בחלק המפריד, כמו שהייתי אוהבת לעשות כשהייתי קטנה. צחקתי והמשכתי לישון. 2 תחנות לפני התחנה שלי החייל החתיך ירד, אוףףף לא. 😢 הוא גר ממש קרוב אלי, ובחיים לא ראיתי אותו, מוזר. האוטובוס המשיך, הגעתי לתחנה שלי. שמתי את התיק על הגב, הגבהתי את הווליום של האמ פי, וירדתי למטה. ממשיכה עד לגדר, טיפסתי עליה ועליתי הביתה.
הייתי סחוטה, מתה. הלכתי להתקלח, לבשתי את הפיג'מה של טוויטי, שהבנות קנו לי ליומולדת 17, ובאתי לשבת קצת במחשב. אבל מרוב עייפות אמרתי לילה טוב לכולם והלכתי לישון.
בבוקר קמתי, בתחושה של סוף. אני גם יודעת למה, כי יש לנו מחר טיול שנתי, מצוין. אבל זה הולך להיות יום עמוס, ידעתי. לבשתי ג'ינס חלק של פיוטה. את הג'ינסים היפים רציתי להשאיר לטיול, למסיבות בערב.
התארגנתי, ויצאתי מהבית לבית הספר, בדרכי עברתי בגינה, הרגשתי ממש כמו בסרט. הלכתי עם האמ פי כמו תמיד, שהפך להיות כמו אינפוזיה בשבילי. וכל הגינה התחילה להיות רוחות, שלא היו קודם. כל העלים נשרו ועפו ברוח במן מערבולת כזאת, כמו בסרטים, זה היה מגניב.
בשעה הראשונה היה לנו אזרחות. כמו שכבר ראיתם, שיעורי אזרחות הם שיעורי שכונה, כל אחד עושה מה בראש שלו. ראיתי את רם מדבר עם איתי וליאור, אז סתם הסתכלתי לראות על מה הם מדברים.
רם:"קארין, מה עם עומר?"
אני:"כל פעם שאתה רואה אותי אותה שאלה"
רם:"כן. מה אתכם?"
אני:"וואלה הכל טוב" אמרתי זורמת עם השטויות שלו.
עומר רק ראה אותי מדברת עם רם, הוא סובב את הראש שלו במהירות מטורפת. מנסה להבין מה אנחנו אומרים.
רם:"תראי את עומר. רק ראה אותי מדבר איתך ישר הסתובב". צחקתי.
רם:"הוא מקנא שאני מדבר איתך"
אני:"אני יודעת"
עומר לא שמע מה אמרנו בכלל אבל הוא הסתכל עלי וישר צעק בצעקה שנשמעה בכל הכיתה, אם לא בכל השכבה..

תחזרו מבית הספר ויהיו לכם שני פרקים לקרוא.. הנה השני, בהודעה הבאה.. =]

~*~*~*~*~פרק 36~*~*~*~*~
עומר לא שמע מה אמרנו בכלל אבל הוא הסתכל עלי וישר צעק בצעקה שנשמעה בכל הכיתה, אם לא בכל השכבה.
עומר:"מה את יודעת?"
אני:"מה כפת לך?" אמרתי וצחקתי. לפעמים הוא כל כך בלחץ מדברים שסתם, בצחוק.
עומר:"כל הזמן מדברת עלי"
אני:"חמוד שלי, העולם לא סובב סביבך"
גיא:"עוד פעם אתם? מבטיח לכם שתהיו נשואים"
אני:"אולי די?"
אלמוג:"כן באמת. כל הזמן רבים כמו זוג נשוי"
עומר:"מה הקשר זוג נשוי?"
רם:"אמרתי לכם" הוא אמר וחייך.
אני ועומר הסתכלנו עליו במבטים כאלה, שהוא הבין שהוא צריך לסתום.
איפה המורה בכל העניין אתם בטח שואלים. אז המורה לא שמה לב, מרוב שהיא עסוקה בלדון עם אסף על ענייני הפוליטיקה והתקציבים, בעע לא מעניין.
אחר כך שעתיים היה לכל הכיתה אזרחות, ולי ולעומר היה מבחן באזרחות
אחר כך היו 4 שעות של המגמה. אני ועומר פשוט החלטנו לא להתייחס לכולם. כאילו הם אוויר.
נכנסתי לכיתה, בינתיים רק גיא היה שם, אחר כך עמית ואפיק הצטרפו. כל השאר לא באו היום.
איריס (המורה למחשבים): "איפה עומר?"
גיא:"נראה לי בפגישת כותבים"
איריס:"קארין. לכי תבדקי מה איתו ותבקשי ממנו לבוא" וכששאלתי למה אני היא אמרה שאני אוכל להחזיר אותו לכיתה. מממ מעניין.
עמית:"באמת מעניין למה דווקא את" הוא אמר וחייך. יכולתי להשתגע באותו הרגע.
יצאתי מהכיתה לכיוון הכיתה שהיה המשרד של ציפי, המחנכת שלנו, שם הייתה פגישת הכותבים. עמית וגיא רצו אחרי "לאאא אני הולך" הם אמרו כי שניהם רצו להתחמק מהשיעור.
אני:"איריס אמרה לי, אז אני אלך"
גיא:"תגידי שאת רוצה זמן עם עומר לבד ונבין"
אני:"שתקו!!"
נכנסתי למשרד של ציפי, כל העולם היה שם.
אני:"עומר, תקשיב איריס שלחה אותי להגיד לך שהמצב שלך לא מאפשר לך להיות בפגישת כותבים. והיא ביקשה שתחזור לכיתה"
גיא ועמית חזרו אחרי, והוסיפו כל מיני פרטים קטנטנים ששכחתי תוך כדי, דברים לא חשובים שהיא אמרה.
ציפי:"מה היא שלחה את שלושתיכם?"
"לא" ענינו שלושתינו ביחד.
אני:"היא שלחה אותי, אבל שניהם החליטו להדחף"
ציפי:"טוב, גיא ועמית, לכיתה"
הם שניהם הלכו לכיתה.
רועי (החבר הכי טוב של עומר), גם הוא היה שם בין כולם. הוא הסתכל אלי והיה חייב לפלוט משפט.
רועי:"אז מה קארין, אתם עדיין בקטע, את ועומר?"
אני:"מי היה איתו בקטע?"
רועי:"נו השטויות האלה שלכם, שאתם לא מתבגרים, עדיין בזה?"
עומר הסתכל עליו, עוד שניה חונק אותו, רועי הבין לבד, וענה לו בדרך שעצבנה אותו אפילו יותר:
רועי:"אז תגיד שקארין לא רצתה, מה אתה מתעצבן"
אני:"אין לי כוח לשטויות האלה" אמרתי ויצאתי בחזרה לכיתה. שתי דקות אחרי עומר נכנס לכיתה עצבני על המורה שאילצה אותו לחזור לשיעור במקום להיות בפגישת הכותבים.
אחרי שעה וחצי של המגמה אני ועומר די התייאשנו ורצינו ללכת הביתה כי היינו אחרי מבחן, וכל מי שעשה את המבחן כבר הבריז, אבל אנחנו היינו ילדים טובים ולא רצינו ללכת ככה.
איריס:"אבל ציפי אמרה לי שרק דניאל, ליטל, ואסף עשו את המבחן"
אני:"לא המורה גם אני ועומר עשינו"
עומר:"פשוט נשארנו בכיתה, כי אנחנו לא רצינו להפסיד חומר" תמיד עומר היה המתחנף.
איריס:"בסדר. צאו שניכם תבקשו מציפי אישור"
גיא:"יפה, הולכים ביחד" הוא אמר וקרץ לנו.
ממתי היא מוציאה שני תלמידים לבקש משהו, חחח זה היה מוזר. יצאתי, ועומר יצא אחרי, הלכנו לחפש את ציפי, חיפשנו אותה בכיתה, ובכל המסדרון. ראינו בדרך את רונית, המורה הקודמת שלנו למחשבים, שאף אחד לא ממש אהב, ואז אני ועומר הסתכלנו אחד על השני וצחקנו. עכשיו הם נתקעו איתה. אחרי חיפושים רבים לא מצאנו אותה. חזרנו לכיתה, נכנסתי ועומר נכנס אחרי.
עמית:"וגם חוזרים ביחד."
גיא:"מה קרה כל כך מהר?"
עמית:"איך הספקתם כל כך מהר?"
אני:"אולי תסתמו?!"
עומר:"המורה מבטיח לך שאנחנו לא משקרים".
בינתיים אפיק התבכיין שכואב לו הראש, והלך הביתה.
אני:"המורה, בבקשהההה" ידעתי שלעומר היא לא תקשיב.
איריס:"טוב בסדר, לכבות מסכים ולשים כסאות במקום"
עמית:"אבל לא סיימתי"
איריס:"לא דיברתי אליכם"
אני:"אתה הולך הביתה?"
עומר:"אם אני בא הביתה? בטח שאני בא!"
בכוונה לא אמרתי בא הביתה, כי אז הם היו אומרים שאני הולכת אליו, או הוא אלי, ואין לי כוח אליהם שוב. תמיד הוא חיכה לי או אני לו אחרי שיעור מחשבים והיינו הולכים יחד עד היציאה מהבצפר, ואז כל אחד הכיוון שלו. יצאנו ביחד מהכיתה, משאירים בכיתה את המורה עם עמית וגיא. שעתיים לפני הזמן.
ירדנו במדרגות, ויצאנו מהשער, ועומר רק חפר כמה הוא רעב, ואני ניסיתי לשכנע אותו שיסתום וילך לאכול.
אני:"טוב בייביי"
עומר:"ביי" והוא המשיך להגיד עוד כמה דברים אבל לא שמעתי בגלל האמ פי, לא חשוב.
הלכתי הביתה, נכנסתי אחרי שפתחתי את הדלת.
אני:"אמאאאאאאאאאאאאאאאא"
אמא:"מה קרה?"

פששש שתיי פרקיםם מושלמיםם ברצףף?
חח מעכשיוו תעשייי ככה כל פעם 😛

שני פרקים מושלמים 😛

מצפה בקוצר רוח להמשך (:

מוווששלם 😊
אאממ... תגידי,
איך את ניראת?

ההממששך.....%!

QUOTE (גוחה @ 29/01/2007) פששש שתיי פרקיםם מושלמיםם ברצףף?
חח מעכשיוו תעשייי ככה כל פעם 😛
חחחח 😉
פשוט המתח לא היה מספיק מתח.. לא שהשני כזה מתח.. 😛
והיה לי מלאאאא זמן ומשעמם אז כתבתי את זה.. =]

QUOTE (lidorushit @ 29/01/2007) שני פרקים מושלמים 😛

מצפה בקוצר רוח להמשך (:
כבר התחלתי לכתוב.. יש לי ממש מרץ היום.. וזה אחרי בגרות במתמטיקה.. 😛

QUOTE (מוררני @ 29/01/2007) מוווששלם 😊
אאממ... תגידי,
איך את ניראת?

ההממששך.....%!
תודה.... 😁
חחחח בשביל זה יש אייסיקיו.. 😛
למה זה משנה..? 😊

ואייייי מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!! אוף שיקרה כבר משו בניהםםםם חחח

QUOTE (סתם_ילדה @ 29/01/2007) ואייייי מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!! אוף שיקרה כבר משו בניהםםםם חחח
אני ילדה מציאותית מדי.. חחח אז אני פשוט כותבת את מה שקורה.. תאמיני לי שגם אני אומרת שכבר יקרה בניהם משהו.. 😛

גאדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד איפה עוד הממשך?@#!
אה איזה מצחיק את אמורה לעשות עכשיו😁
מחכה חחח את רואה אני מחליטה מה את צריכה לעשות

QUOTE (chen-daskal @ 29/01/2007) גאדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד איפה עוד הממשך?@#!
אה איזה מצחיק את אמורה לעשות עכשיו😁
מחכה חחח את רואה אני מחליטה מה את צריכה לעשות
חחחח קראתי את זה 3 פעמים כדי להבין מה את רוצה.. 😛

QUOTE (שוקוהוליסטית @ 29/01/2007) QUOTE (chen-daskal @ 29/01/2007) גאדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד איפה  עוד הממשך?@#!
אה איזה  מצחיק את אמורה לעשות עכשיו😁
מחכה חחח את רואה אני מחליטה מה את צריכה לעשות
חחחח קראתי את זה 3 פעמים כדי להבין מה את רוצה.. 😛
העיקר הבנת נכון?% חחח