QUOTE (מוררני @ 26/01/2007) מ-ד-ה-י-ם [=
אאאחח כמה התגעגעגעגעתיי ..... #
גררר , חיילים עם מדים עושים לי ת'זה D;
ההמממשששךך !!
אאאמ.. מעניין לאן הוא לקח אותתה?
שבת שלום [=
חחחח תודה מותק.. 😊
לא רק לך חיילים במדים עושים את זה.. גם לא חיילים.. אחח פעם אחת ראיתי את עומר במדים.. זה היה כל כך יפה.. בעצם פעמיים.. =]
~*~*~*~*~פרק 34~*~*~*~*~
עידן:"טוב אז בואי. אני יודע לאן לקחת אותך"
אני:"לאן?"
עידן:"אני לא מגלה לך"
אני:"נו בולי"
עידן:"שששש. בלי שאלות, בואי"
אני:"שניה. אני קונה בקבוק קולה ונלך"
ניגשתי למכונה, הכנסתי כמה שקלים. רציתי פחית אבל לא היה. הוצאתי בקבוק, שתיתי קצת. הצעתי לעידן והוא לא רצה לשתות. החזרתי את הבקבוק לתיק, וסגרתי אותו.
אין לי מה להפסיד, הלכתי בעקבותיו. מתרחקים מהתחנה, לכיוון המון בניינים גדולים. לא ממש יכולתי לזהות, כי היינו בשום מקום, ועזריאלי היה בצד השני. התחלנו ללכת במורד הרחוב. בהתחלה פשוט שתקנו במשך 2 דקות, אבל לא יכולתי עם השקט הזה.
אני:"מה אתה מספר?"
עידן:"לא יודע. מה את מספרת?"
אני:"למה תמיד אני? תדבר אתה"
עידן:"אני שותק"
אני:"טוב אז גם אני" אמרתי ושילבתי ידיים.
את השקט קטע צלצול הפלאפון שלו.
עידן:"הלו? כן אמא." "אמרתי לך שאני נפגש בתל אביב עם ידידה שלי" "בסדר, כשאני אחזור" "טוב, ביי"
המשכנו ללכת, חיילת אחת הביטה בנו מהתחנה ואני התגאיתי ללכת ליד עידן. אחרי 20 דקות של הליכה הוא הכריז:
עידן:"הנה. הגענו"
הסתכלתי מסביבי. מקום ממש יפה, והוא מכיר אותו רק מהנסיעה באוטובוס, כל הכבוד. טיפסנו שנינו על גבעות הדשא שהיו שם, מחפשים מקום עם קצת צל, שנוכל לשבת בו. זה היה פארק ענק, יפהפה. הגענו למעלה וישבנו על הדשא. מצד אחד שלנו מגלשות, נדנדות, ורוכבי אופניים מטיילים בפארק, ומצד שני אגם קטן, מלא בברבורים.
עידן:"יאאא הנה את"
אני:"חה חה"
עידן:"לא באמת, סתכלי לאגם"
הסטתי את המבט מעט לכיוון האגם, היו שם כמה ברבורים חמודים ששחו להם במעגלים.
עידן:"הנה. את הברווזון המכוער"
אני:"עוד אני? שתוקקק" אמרתי ונתתי לו סטירה קטנה.
עידן:"התחלנו? בסדר"
התחלנו ללכת מכות, ולריב, כמו שני ילדים קטנים. עידן נפל על הדשא, ואני עליו.
נשענתי עליו עם חצי גוף, מתבוננת בו מקרוב, והוא רק מחבק אותי. תפסתי עלים קטנים מהדשא, סתם פוררתי אותם.
עידן:"תזהרי"
לא היה לי כוח, שמתי את הראש על הכתף שלו, עדיין נשענת עליו, וממשיכה להסתכל עליו. העיניים שלו לא נראו כל כך חומות, אלא חום-ירוק. רק המשכתי להסתכל עליו, ולא יכולתי להפסיק לחייך.
עידן:"אני רוצה את המתנה שלי"
אני:"עוד מעט"
עידן:"נוו אני רוצה את המתנה עכשיו" הוא היה סקרן לדעת, ואני רק מתחתי אותו.
אני:"גם אני רוצה הרבה דברים. אז מה?"
עידן:"מה את רוצה?"
רציתי להגיד לו נשיקה, אבל אני לא כזאת אמיצה. עוד קצת נסיון והיה לי את האומץ, אבל לא יכולתי. התבוננתי בו ורק חייכתי, ויצאה לי תשובה כל כך סתומה.
אני:"הרבה דברים"
הוא חטף ממני את התיק שלי.
אני:"בסדר בסדר אני אביא לך את המתנה, תחזיר את התיק"
לקחתי את התיק ופתחתי אותו לאטטט לאטטט מושכת זמן.
אני:"אבל את הברכה אתה לא קורא עכשיו!"
עידן:"בסדר מבטיח"
שלפתי את השקית מהתיק, והושטתי לו אותה. הוא מיהר לפתוח אותה, בהתחלה הוא צחק. ואז הוא הוציא את המתנה מהשקית, להתבונן בה.
היה שם דובי חום, בינוני. ולו הוספתי חפיסת שוקולד שכתוב עליה "משהו מתוק למישהו מתוק", ומצויר עליה דובי גם. הם היו עטופים בנייר צלופן שקוף, וקשורים בסרטים באדום ולבן. עטפתי את זה בכוונה שיראה כאילו הדובי מחזיק את זה. בכלל שנינו הבטחנו אחד לשני דובי, וזו הסיבה שקניתי לו דובי.
עידן:"יואו תודה רבה" הוא אמר וחייך אלי חיוך ענקי, ומרוצה.
ואז הוא הוסיף "זה הולך איתי לפנימיה" וחיבק את הדובי.
הוא ישב וחיכה למשהו. אני התקרבתי אליו וחיבקתי אותו.
אני:"בבקשה" הוספתי בביישנות.
עידן פתח את התיק, שהיה עמוס בבגדים, וחיפש מקום לשים בו את הדובי. דחף בכוח הכל למטה. והציב את הדובי שלי בראש התיק, שומר עליו, שלא יקרה לו כלום. הוא סגר את התיק והניח אותו חזרה במקום שהוא היה בו קודם. ואז הוא קם ועמד על הדשא, מנקה את המדים ממה שנשאר עליו.
הוא התחיל לעשות חיקויים במבטא פרסי, צוחק עלי.
אני:"על זה אין ויתור. אתה תראה מזה"
עידן:"את רק מאיימת"
עידן:"לזה את מתכוונת?" הוא אמר אחרי כמה נסיונות כושלים שלי להפיל אותו, גם הוא לא הצליח להפיל אותי. ישבתי חזרה על הדשא. הוא דחף אותי ונפלתי אחורה. הוא ישב על הבטן שלי, מביט בי נמעכת ככה ממנו.
אני:"אין לי אוויר" אמרתי בקול מצונן בכוונה 😛
הוא קם, ואני קמתי גם להתנער קצת מכל הדשא והעלים, וכל מה שהיה עלי. עידן התקרב מאחורי, הוא חיבק אותי. ואז הוא הוריד את הידיים שלו לכיוון הבטן כדי שהוא יוכל להרים אותי באוויר. הוא תפס והרים אותי.
לשם שינוי לא התנגדתי.
עידן:"רוצה לראות מה עכשיו?"
האמת שפחדתי, איתו הכל יכול להיות. פחדתי להתגלגל עד למטה, במורד כל גבעת הדשא הזו שהייתה לפנינו.
הוא הרים אותי, ואז קפץ אחורה. הוא נפל ונשכב על הדשא עם הגב, ובגלל שהוא חיבק אותי, אני נשכבתי עליו, מביטה בו, הוא מביט בי. ואף אחד משנינו לא מנסה לחתוך את הדממה. רק מביטים אחד בשני ומחייכים...
איזהה חמודיםם חח (:
תמשיכייי
QUOTE (גוחה @ 27/01/2007) איזהה חמודיםם חח (:
תמשיכייי
חחחיחיחיחיח תודה.. 😊
אוףףף אני מתה לדעת אם הוא אוהב אותי.. זה הורגגגג אותי.. =\
איזה חמודיםםםםםםםםם 😛
חחחח
😁
איזה פרק יפה!!
מואאאאאאאאאאאאאאאאה
מחכה להמשך!!
מהררר
אוהבת רחלוש =]]
QUOTE (loisana11 @ 27/01/2007) איזה חמודיםםםםםםםםם 😛
חחחח
😁
איזה פרק יפה!!
מואאאאאאאאאאאאאאאאה
מחכה להמשך!!
מהררר
אוהבת רחלוש =]]
תודהההה 😁
פעם ראשונה שאני בכלל מסתובבת עם מישהו שקטן ממני.. 😛
מוזר.. אני רגילה להפוך רק בהקצנה.. 😊
אוללההה מה שהולך שםםםםם חחח תמשיכי מאמייי
מדהים כמו תמיד (:
איזה חמודים אתם 😛
וואי מהממם תמשיכי קראיניייי
יוווו כמה שאני אוהבת את הסיפור הזה...
באמת חמודים יחד אני רואה עזבת כבר את עומר ועכשיו יש מישהו חדש
מזל טוב חח 😁
*-*אוהבת*-*
.......מירב.......
QUOTE (סתם_ילדה @ 27/01/2007) אוללההה מה שהולך שםםםםם חחח תמשיכי מאמייי
חחחחחחחחח 😁
QUOTE (lidorushit @ 27/01/2007) מדהים כמו תמיד (:
איזה חמודים אתם 😛
תודההה 😊
QUOTE (סופרמאמי @ 27/01/2007) וואי מהממם תמשיכי קראיניייי
יוווו כמה שאני אוהבת את הסיפור הזה...
באמת חמודים יחד אני רואה עזבת כבר את עומר ועכשיו יש מישהו חדש
מזל טוב חח 😁
*-*אוהבת*-*
.......מירב.......
עומר זה קצת סיפור נצחי...
אני רואה את זה יום יום בבצפר...
כל ה"נועדתם להיות יחד" הזה כבר עולה לי לראש.. כולם טוענים שהוא רק צריך להתבגר..
חמווווווווווווווווווווווווווודים;]
אי לאב דיס
המשך
QUOTE (chen-daskal @ 27/01/2007) חמווווווווווווווווווווווווווודים;]
אי לאב דיס
המשך
איי לאב דיס טווו
תודה =]
המשך???? 😮 😕
פליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליזפליז
מחכה.. 😛
אוהבת רחלוש =]]
