להשלים את החסר- הסיפור שלי..!

מחכה חיים שלי..
הזנחחתתת אותי😢

כבר יומיים אין לי מצב רוח בשיטטט אין לי כוח לכלום..
אני מאמינה שמחר זה יעבור.. אני מקווה לפחות.. אם היום בבצפר יעבור בשלום.. הצקה אחת מחר ואני מתחרפנת.. כל דבר קטן כרגע גורם לי לבכות.. =\

מאמי אם את צריכה משו רק שלחי הודעה באיסיקיו
ואני לא רחוקה ממך אני יבוא;]

מה קרה מאמי?

*-*אוהבת*-*
......מירב.....

סתם הרבה דברים ביחד.. אני כבר לא בטוחה מה אני עושה ולמה.. מה שאני יודעת שאתמול כתבתי באווי: דמעות לא אמורות להגמר מתישהו?!....ו"עומר" כתב באווי שלו שיר שהוא כתב על זה שמישהי בוכה בגלל מישהו אחר והוא אוהב אותה.. בדיוק שניה אחרי שאני כתבתי את שלי.. הוא קרא את זה קודם.. והוא שלח לי את השיר אחר כך.. כי ביקשתי.. אז זה קצת עודד אותי לשמוע אותו שר =]

שמחהה :]
לפחות הוא עודד אותך קצת :]
וגם לי זה קורה שיום אחד ממש מעצבנים אותי וכל ריב קטן גורם לי לבכות :/
אבל שומעים שירי דיכאון ואז זה יותר טוב..
ככה לפחות זה אצליי..

קארינוש שמחה שהתעודדת קצת..
ותזכרי אף אחד לא שווה שתבכי בגללו...
לאב יו ותמשיכי שתוכלי

*-*אוהבת*-*
.....מירב.....

שמחה שהכל בסדר בובי, (;
מתתי ההמששך?

קאאאריני אם את צריכה מששו --> 236654380!

תודה בנות אני חולה עליכן.. מדהימותתתת שלי.. אני אשתדל לכתוב כמה שיותר מהר.. ולשים את זה פה.. =]

קאריני כל דבר שאת צריכה את מוזמנת לפנות אליי ((:
אוהבת המון..!
שבת שלום 😊

~*~*~*~*~פרק 18~*~*~*~*~
לא עברה חצי דקה ושמעתי מלמטה צרחה חזקה:
קקקקקקקאאאאאאאאאאאררררררררררררריייייייייייייןןןןןןןןןןןן
לא הבנתי מי צורח בשעה כזאת. זה די הפחיד אותי. חשבתי אולי קרה משהו. אבל אמרתי לעצמי עם כל האנשים הסתומים שאני מכירה, בטח טמטום. לא היה לי מצב רוח לשטויות האלה בכלל. מה אני צריכה את זה עכשיו, את כל הצרחות האלה כשאני ככה מבואסת. אבל הלכתי לבדוק אולי בכל זאת קרה משהו. מכירים את הדברים האלה שתמיד רציתם שיקרו. כל מיני דברים סתומים כאלה. כמו שאני למשל תמיד רציתי לנסוע באמבולנס, וזה בסוף קרה. אז מה הקשר לפה בעצם אתם שואלים, תכף תבינו.
חזרתי לחדר של אמא שלי. התקרבתי לחלון, רק משם אני יכולה לראות את מה שקורה למטה. זה היה מפגר ומצחיק עד דמעות. ואני לא מבינה למה הוא עשה את זה, באמת שאני לא מבינה. יש מצב שהוא שתה קצת, אבל גם אם לא, הקנאה הקנאה. ראיתי את ברק מתחת לחלון שלי יוצא מהאוטו, וצורח שיר שהוא המציא עלי ועל עומר, שיר קנאה כזה. במנגינה של "דמעות" של אייל גולן. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
קארין:"ברקקקקקק תעוף מפה"
ברק:"אמרת שהגשם ישטוף תדמעות אבל..."
קארין:"ברק, זה לא מצחיק אותי תעוףףףףףף"
הוא המשיך עוד כמה מילים ודפקתי צרחה שהעירה את כל השכנים, והוא הלך. אוףףף. טוב אז אולי פעם חשבתי איך זה יהיה אם מישהו ישיר לי מתחת לחלון כמו בסרטים, אבל ככה ממש לא רציתי שזה יהיה, וברק? הוא פשוט לא יודע לשיר, שר כמו ילד מטומטם. היחיד שהייתי רוצה לשמוע שר זה עומר, יש לו קול יפה כזה, שכיף לשמוע.
כל מה שרציתי לדעת עכשיו זה למה ברק עשה את זה. הוא כל הזמן עושה שטויות, אבל איתו אי אפשר כבר לדעת למה הוא עושה כל דבר. לא יכולתי לשכוח את זה שבר נמרחה עליו, ממש גועל נפש, אבל גם את זה שהוא לא התייחס אליה, ואחר כך ביקש ממנה להפסיק. זה כבר כל כך מציק ומוזר.
יצאתי מהחדר של אמא ואבא לכיוון החדר שלי, שכחתי בכלל שרציתי לשתות. נכנסתי לחדר בחזרה. שיט המים, כבר שכחתי מהם. חזרתי למטבח שתיתי מים, וחזרתי לחדר. הראש שלי היה כל כך עמוס במחשבות, והייתי עייפה מדי. נשכבתי במיטה, בתוך המצעים התינוקיים שלי, ונרדמתי תוך 5 דקות. בבוקר, פתחתי את העיניים לאט, וגיליתי שכבר לא ממש בוקר, השעה הייתה 12 וחצי בצהריים. נחמד, אני אף פעם לא מתעוררת כל כך מאוחר.
פתחתי את המחשב. היו שני חלונות שיחה, אחד באייסיקיו, אחד במסנג'ר. שניהם עומר, בכל אחד היו המון הודעות. "קארין?" "פה?" "איפה את?" "נו תעני" ועוד כל מיני כאלה. פתחתי את הפלאפון ראיתי שלוש הודעות חדשות מהאייסיקיו. 2 מעומר, ועוד אחת מאלירן. ו-2 שיחות שלא נענו מעומר. הוא לא נורמלי הילד הזה, מה כבר קרה.
שלחתי לו הודעה אחת באיי סי קיו:"עומר? קרה משהו?"
הוא חצי דקה אחרי התקשר אלי.
עומר:"תגידי את נורמלית? איך את רוצה שנספיק ללמוד?"
קארין:"ללמוד למה?"
עומר:"איך שומעים שרק קמת. למבחן באזרחות"
קארין:"יואוו שיט"
עומר:"טוב אז מתי את אצלי?"
קארין:"אולי אתה תבוא אלי?"
עומר:"לא לא, בואי את"
קארין:"אוף, אין לי כוח להתווכח איתך, בסדר"
ניתקתי את השיחה. והלכתי להתקלח, לבשתי את הג'ינס עם הדרקון בצד, גופיה שחורה חלקה, ועליה קפוצ'ון אדום חדש. את הוואנס שלי, לקחתי את התיק בצפר של אולסטאר, עם ספר ומחברת אזרחות בו. ודקה לפני שיצאתי עוד טלפון.
קארין:"הלו?"
עומר:"נו, איפה את?!"
קארין:"אני באהההה קרציה"
עומר:"לא יישאר לנו זמן ללמוד"
קארין:"איזה לחוץ אתה, תרגע אני עוד דקה יוצאת"
עומר:"טוב רוצי"
קארין:"כן בטח"
יצאתי מהבית, שמתי את הmp3 באוזניים ושמעתי את "my happy ending" של אבריל. הוא כל כך נכון, וכל כך אמיתי. הבית של עומר היה בדיוק 5-6 דקות ממני אז לא היה לי הרבה זמן. הלכתי לאט, כדי להספיק לשמוע עוד שיר. הלכתי דרך החולות, הגעתי לפתח של הבניין. אני פשוט אוהבת ללכת בשכונה ביום שבת בבוקר, יש אווירה שקטה רגועה.
צלצלתי באינטרקום, הדלת נפתחה בלי לענות בכלל. נכנסתי למעלית ולחצתי על 8. הגעתי והדלת כבר הייתה פתוחה.
ליאת:"היי מה נשמע קארין? עומר בחדר"
קארין:"מה? הוא לא יכל להגיד לי?"
ליאת:"אל תאשימי אותו מתוקה, זה בסדר הוא לא ידע"
קארין:"טוב"
נכנסתי לחדר של עומר. הוא לבש מכנס שחור וחולצה קצרה לבנה. איך לא קר לו?
קארין:"איזה רע אתה!"
עומר:"מה עשיתי?
קארין:"היה קשה לך לבוא אלי?"
עומר:"אהה נו לא ידעתי"
קארין:"זה ממש לא נעים"

מ~~ה~~מ~~ם~~😛

שבת שלום יפתי ((: מקווה שאת מרגישה יותר טוב.

QUOTE (lidorushit @ 13/01/2007) מ~~ה~~מ~~ם~~😛

שבת שלום יפתי ((: מקווה שאת מרגישה יותר טוב.
תודה. חחח כן אני פשוט מרגישה שקרו דברים ביד הגורל.. ובסוף הכללל לטובה.. =]

קראתי הכל, ממש אהבתי...
המשך