וואאי המממשששך..
אבל ראסמי זה לא היה נראה כאילו אתם חבים או משו חחח
המשששך..
QUOTE (_ליווש_ @ 15/04/2007) וואאי המממשששך..
אבל ראסמי זה לא היה נראה כאילו אתם חבים או משו חחח
המשששך..
זה לא היה נראה כאילו מה..? חחחח
סימבהההההההההההההההההההההההההההה
עשית לי את היומלדת מוכשרת שכמותך
אוהבת אותך וחולה על הכתיבה שלך
ידעתי שקיבלתם אותו ציום אני גאון
מה רן רצה לומר לך?
את יודעת בכלל שכחתי שאתם הייתם חחברים בסיפור כי אתם בקושי נפגשים
וואי סיקרנת אותי יותר מדי
אני עוד רגע מתה חולה עלייךךך בובי
תעשי המשך
אוהבת אותך הכי שבעולם אהבה שלי
אוהבת->מירב
ציון יפה
באמת זה לא היה נראה שהייתם חברים ..עדיף ככה
QUOTE (סוופרמאמי @ 15/04/2007) סימבהההההההההההההההההההההההההההה
עשית לי את היומלדת מוכשרת שכמותך
אוהבת אותך וחולה על הכתיבה שלך
ידעתי שקיבלתם אותו ציום אני גאון
מה רן רצה לומר לך?
את יודעת בכלל שכחתי שאתם הייתם חחברים בסיפור כי אתם בקושי נפגשים
וואי סיקרנת אותי יותר מדי
אני עוד רגע מתה חולה עלייךךך בובי
תעשי המשך
אוהבת אותך הכי שבעולם אהבה שלי
אוהבת->מירב
סטלההההההההההההההההההההההההההה
חחחחח נשמה שלי...
את תמיד גאון.. תמיד.. 😛
מה רן רצה לומר..? את כבר תראי.. =]
חחח אפילו אני שכחתי שהיינו חברים.... 😂
אני גם מתה עליך.. מואההההההה =]
QUOTE (מוררני @ 15/04/2007) ציון יפה
באמת זה לא היה נראה שהייתם חברים ..עדיף ככה
חחח תודה.. =]
פרק יפהה..:]
מעניין למה הוא התקשר..
QUOTE (-Fly- @ 16/04/2007) פרק יפהה..:]
מעניין למה הוא התקשר..
כל זאת ועוד בפרק הבא.. 😛
QUOTE (chen-daskal @ 16/04/2007) יאו מושלם
הממשך=]
תודה 😊
~*~*~*~*~פרק 84~*~*~*~*~
המשכתי להיות במחשב עוד חצי שעה. ובשעה 8 ככה הלכתי לטלויזיה. "every day is so wonderful" הפלא שלי צלצל, קמתי באיטיות ולקחתי את הפלא ליד.
מה? למה הוא התקשר? מה כבר יש לרן להגיד לי פתאום? =\
לענות? או לא..?
טוב אני לא ילדה קטנה, אין לי מה לסנן אותו. נראה מה הוא רוצה ונחזור לטלויזיה.
אני:"הלו?"
רן:"מה קורה?"
מה שהיה מצחיק אצל רן זה שהוא חושב שאם אנחנו לא ביחד אסור לנו לדבר במילים כמו "מאמי" וכאלה. יש אנשים סתומים, מה לעשות?
אני:"פסדר, מה איתך?"
רן:"רגיל"
הוא אמר והיו כמה שניות של שקט. הוא, מנסה לקשר את מה שיש לו להגיד לי עכשיו למה שכבר נאמר. ואני, מנסה להבין מה הוא כבר יכול להגיד לי בדיוק אחרי שכל הסיפור הזה נגמר, תוהה לעצמי.
רן:"את יכולה לעשות לי טובה?"
אני:"מה אתה צריך?"
רן:"שתמצאי לי שעות של איזה אוטובוס, אני צריך לדעת מתי אני חוזר מהבסיס הביתה"
אני:"סבבה, מה איזה קו?"
הוא אמר, ואני מצאתי לו את השעות של הקווים שהוא ביקש. טוב, זה היה לי ממש מוזר. בכלל כל הניתוק הזה ממנו, הפרידה המושלמת הזאת, כאילו לא הייתה. שנינו הסכמנו על זה, זה לא פגע באף אחד מאיתנו. ושנינו ממשיכים לדבר כאילו כלום. זה היה לי ממש מוזר, הייתי חייבת להבין את זה.
הלכתי לישון. למחרת בבוקר קמתי, וידעתי שאני את המבחן באזרחות, לא עושה. החלטנו על מין שביתה כזאת של כל השכבה. ברור לי שהרבה ילדים ישתפנו אבל אותי זה לא מעניין, אני רוצה שיהיה צדק. התקשרתי לרותם, היא אמרה שנלך שתינו כל אחת לרופאה שלה. עומר אמר שהוא לא יודע אם הוא הולך או לא, והוא כבר יראה.
אני ורותם נפגשנו וכל אחת הלכה לרופאה שלה, הוצאנו אישורי מחלה והכל היה מסודר. חזרנו כל אחת לביתה. אני הלכתי לישון קצת, כי הייתי עייפה רצח, אחרי שהתעוררתי מוקדם כדי ללכת לרופאה.
עשינו שיחה באייסיקיו כולם לברר מה היה עם המבחן באזרחות, ומה גורלו של המבחן שיהיה מחר במתמטיקה. רותם ועומר כל אחד בנפרד התקשר לציפי, המחנכת שלנו. והיא אמרה לשניהם שמחר אין מבחן במתמטיקה, ולכן אין לנו מה להתכונן. לקחנו נשימה עמוקה, ושמחנו. אך יחד עם זאת גם הבנו שמי שלא עשה את המבחן באזרחות היום, גם לא יעשה.אני כמובן התחלתי להשתולל ולהגיד שאני אעשה גם אם יתהפך העולם. אחרי כל הדיונים באייסיקיו הלכתי לישון.
למחרת בבוקר קמתי וחצי רדומה התארגנתי, שתיתי שוקו עם עיניים סגורות עדיין, התלבשתי באיטיות. רק אחרי שצחצחתי שיניים, העיניים שלי נפתחו סוף סוף. הלכתי לבית הספר אחרי שארגנתי את התיק שלי, כמו תמיד האמ פי צמוד אלי.
היה לנו על הבוקר שיעור מתמטיקה, נכנסתי לכיתה וראיתי את כולם יושבים בשקט, כל אחד מול דף, ומחשבון לצידו, יושבים ופותרים. רגע רגע, לא ממש הבנתי מה הולך כאן.
אני:"רותם, מה זה?"
רותם:"מבחן"
אני:"אבל ציפי אמרה שאין, לא?"
רותם:"כן ובגלל זה אני לא מבינה"
אני:"מה זה לא מבינה? למה את עושה אותו?"
רותם:"אז מה נעשה?"
אני יודעת שאני ילדה ממרידה ובגללי עושים בלגנים, אבל ציפי אמרה שאין מבחן אז אין מבחן. ואני לא מתכוונת לשבת בשקט ולוותר על זה, שיקיימו לי את מה שהבטיחו, אני לא צריכה לסבול בגללם.
אני:"לא בעיה, בואי לציפי"
רותם:"את חושבת שהיא תעזור?"
אני:"כן בטח, היא אמרה שאין מבחן. אז אין!"
רותם:"טוב בואי"
פתחתי את הדלת והעפתי אותה, רותם הלכה אחרי, טורקת את הדלת בחוזקה, כמו שאני תמיד עושה כשמעצבנים אותי. בדרך כלל כשעומר מציק לי, והמורה למתמטיקה שלי מאשים אותי.
אני ורותם ירדנו במדרגות, בחיפוש מתמשך אחרי ציפי, חיפשנו אותה בחדר שלה, בחדר המורים, בחדר ישיבות, בכל מקום אפשרי והיא פשוט לא הייתה שם. חשבנו שאולי היא לא באה דווקא היום, מה לעשות, מרפי. והלכנו לברר, והיא באמת לא באה היום, אבל חייבים למצוא פתרון, שמישהו אחר יעזור לנו.
ניגשנו למחנכת של רותם, אוסנת, שתנסה לפתור לנו את הבעיה.
רותם:"אוסנת, יש לך דקה בשבילנו?"
אוסנת:"כן" היא אמרה וחייכה חיוך שהיה טיפה מאולץ
רותם:"אתמול דיברנו עם ציפי, ו.. היא אמרה שהמבחן במתמטיקה לא יתקיים היום"
אוסנת:"כן, ו..?"
רותם:"ועכשיו באנו לכיתה ובוריס אומר שיש מבחן"
אוסנת:"תנסו לעשות אותו"
אני:"אבל אוסנת אני יכולתי ללמוד אתמול, ולא למדתי רק כי אמרו לי שאין מבחן, אז זה קצת לא פייר. את לא חושבת?"
אוסנת:"אתן צודקות מתוקות, אבל בנתיים אין מה לעשות. תלכו לכיתה תעשו. ואם באמת זה מה שציפי אמרה, המבחן לא יחשב בציון"
אני:"טוב בואי רותם, אין לנו מה להפסיד"
חזרנו לכיתה ישבנו והתחלנו לעשות את המבחן, אחרי שסיימתי באתי להגיש אותו, ופשוט לא האמנתי...
סורי לא הייתי פה :/ בטח אחרים לא ראו..
איזה פרק מהמםםםםםםםם
יאא למה היא לא האמינה.??
טוב לדבר הזה אין ניחושים חחחחחח
וחרא למה עשית ת'מבחן? אמרו לכם לא לעשות אותו, איזה שטויות חחחח אני הייתי מתפרעת חח
מההה..??😮
זה ממש לא פייר..
מה זה השטויות האלה??
אמרו שאין, אז אין! נקודה.. זה לא נושא לויכוח..
מה היה בסוף אחרי שהגשת?
המשך דחוףף
מזה?!?!?!?!!?!?!
זה לא הוווווגןןן 😠
אמרו שאין אז אין.. מזה השטויות האלה..
אני במקומך לא הייתי עושה.. למרות שאני די טובה במתמטיקה [😛] צריך ללמוד לזה..
וכן בטח לא יחשב בציון..
אז מה קרה?!.. נו המשךךךךךךךך..
המורה נכנסה ואמרה שהמבחן מבוטל, אחרי שעשיתם אותו..
או..
האמ.. לא קיבלו לך אותו?!
המשךךךך.. דחוווף 😊
אוהבת רחלוש =]]
אתר האהבה הישראלי