QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/03/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 31/03/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/03/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 31/03/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/03/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 31/03/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/03/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 31/03/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/03/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 31/03/2007) ^^
עכשיו כל עמוד מזל טוב
אוהבת->מירב
יאללה ככה אני בקרוב בעמוד 1000 😛
חחחחחחח...אמרת שתעשי לכבוד עמוד 100 פרק ארוך ספיישל את זה לא עשית
אבל תעשי את זה לכבוד 101 מה רע
אוהבת->מירב
אני עושה ישמנהההה
רק להתלונן את יודעת.. 😛😛😛
נשמה שלי הכל מאהבה..
חחחחחחחחח עזבי זה הסקרנות עולה לי לראש...
"הסקרנות הרגה את החתול" זה הכי משפט עלי.. אני הכי סקרנית בעולם.. בעיקר כרגע..
אמממ אני אכתוב אבל לא כרגע.. יותר מאוחר אולי או מחר כבר...
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ואין מה לעשות אני קוטרית מטבעי
חחחח...כנראה המציאו את זה עלייך עם טיקון קטן הסקרנות הרגה את סימבה
מה לא עכשיו זה לא פייר
אוהבת->מירב
את כבר יודעת את כל סיפור חיי מה כפת לך..?
חחחחח
די לקטרררררר
וסימבה הוא ממשפחת החתוליים...
כנ"ל אני.. אז אין הכי הבדל... =]
אני יודעת שאני יודעת הכל אבל עדיין כיף לקרוא את הסיפור כזה
חחחחחח....אז מה עם סימבה הוא חתול....סתם רציתי לדייק יותר
ולא מחר היום
אוהבת->מירב
חחחחח אבל את לא יודעת מה בולי הולך לספר לי...
וגמני לא...
יואווו אני מתה כבר מהסקרנות הוא יצטרך לספר לי את זה שאני אהיה מתה.. =\
חחחחח
גם אני רוצה לדעת
מתי הוא יספר לך?
תספרי לי שהוא יספר לך טוב?
אוהבת->מירב
הוא אמר היום בערב...
מה שאומר שממש בקרוב...
יואווו איך בא לי למתוח אותך...
חחחחח 😂
מה זה למתוח אותי
את אולי חושבת שאני ילדה שריטה שמשתגעת בקלות
אבל שאני ממש משתגעת אני ופכת שולחנות חח
אוהבת->מירב
QUOTE (סוופרמאמי @ 31/03/2007) חחחחח 😂 [/QUOTE]
מה זה למתוח אותי
את אולי חושבת שאני ילדה שריטה שמשתגעת בקלות
אבל שאני ממש משתגעת אני ופכת שולחנות חח
אוהבת->מירב
חחחחחחחח ממש כמו רן...
תהפכי.. על מי את מאיימת..?😛
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 31/03/2007)
סוופרמאמי,31/03/2007 כתב/ה: חחחחח 😂
מה זה למתוח אותי
את אולי חושבת שאני ילדה שריטה שמשתגעת בקלות
אבל שאני ממש משתגעת אני ופכת שולחנות חח
אוהבת->מירב [/QUOTE]
חחחחחחחח ממש כמו רן...
תהפכי.. על מי את מאיימת..?😛
עלי אחר כך ההורים שלי מתעצנים עלי
שום למתוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני יחפור לך עד אור הבוקר
אוהבת->מירב
מ ד ה י ם !
אבל קצר 😢
יאלה תמשיכיכייי מהההההההההרר
QUOTE (סוופרמאמי @ 31/03/2007)
שוקוהוליסטית,31/03/2007 כתב/ה: [QUOTE=סוופרמאמי,31/03/2007] חחחחח 😂
מה זה למתוח אותי
את אולי חושבת שאני ילדה שריטה שמשתגעת בקלות
אבל שאני ממש משתגעת אני ופכת שולחנות חח
אוהבת->מירב [/QUOTE]
חחחחחחחח ממש כמו רן...
תהפכי.. על מי את מאיימת..?😛 [/QUOTE]
עלי אחר כך ההורים שלי מתעצנים עלי
שום למתוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני יחפור לך עד אור הבוקר
אוהבת->מירב
חחחחח תחפרי... בנתיים לא דיברנו.. =\
QUOTE (Noykush @ 31/03/2007) מ ד ה י ם !
אבל קצר 😢
יאלה תמשיכיכייי מהההההההההרר
תודה.. =]
אני אשתדל לשים המשך מהר.. =]
מה עם המשך?
אמרת שתמשיכי מהר פרק ארוך כזה
אוהבת->מירב
בטח תווומר 😛
המשךךךךךךךךך....
QUOTE (סוופרמאמי @ 01/04/2007) מה עם המשך?
אמרת שתמשיכי מהר פרק ארוך כזה
אוהבת->מירב
אני יודעת...
אבל אני מתבאסת להזכר...
אין לי כוח.. =\
אני אשתדל לכתוב כמה שיותר מהר... =]
QUOTE (_ליווש_ @ 01/04/2007) בטח תווומר 😛
המשךךךךךךךךך....
חחחחח u will see
~*~*~*~*~פרק 78~*~*~*~*~
הלכתי לבצפר, ונכנסתי לחדר מדעים. ישבתי שם עם מלכה היא התחילה לעזור לי בחלק האישי לשאול אותי שאלות ואני עניתי, ואחר כך היא אמרה שנעבוד על החלק של הפרויקט.
פתאום שמעתי קול מוכר מרחוק, לא בבקשה לאאאא. ממש לא רציתי לראות אותו עכשיו. כל העיניים שלי היו מלאות דמעות כי כל הדרך לבצפר בכיתי מהבאסה שזה הולך להיות יום ההולדת הכי מגעיל שהיה לי עד עכשיו. באמת לא רציתי שהוא יראה אותי ככה. אבל אותי, לא ממש שאלו מה אני רוצה. הוא נכנס לכיתה, בהתחלה הוא לא הבחין בי.
אבל אז הוא התקרב אלי וחייך, הבנתי שהוא כבר ראה אותי. בלי מילים מיותרות ישר הוא ניגש אלי תוך כדי שירה "היום יום הולדת, היום יום הולדת", הוא הביא לי חיבוק ונשיקה.
אני:"תודה מאמי"
...:"אז מה את באה ביומולדת לעשות מתכונת?"
אני:"כאילו שיש לי ברירה"
..:"טוב אני אראה אותך אחר כך בחוץ" הוא אמר תוך כדי התקדמות לעבר דלת הכיתה. עומר יצא ונשארתי שם לעשות את הבגרות.
באמת שהיה לי מאוד קשה לדבר, לא יכולתי. אבל מלכה עודדה אותי, ועשיתי את הקטע של הדיבור על עצמי, את כל הפרטים האישיים. בגלל שעשיתי כל כך הרבה בלגן לא הספקתי ללמוד את הסיכומים שבפרויקט שלי, אז היא שלחה אותי החוצה ללמוד אותם קצת ולחזור להבחן אצלה עליהם.
יצאתי החוצה וישבתי שם לבד, סיכמתי את הסיכומים שלי, מדי פעם מישהו מנסה לעזור. עומר עזר הרבה כי כל העבודה שלו הייתה קשורה גם לשלי. אחרי חצי שעה נכנסתי ועשיתי את המגן במלואו. המורה דווקא די התלהבה, ושמחתי יצאתי משם עם חיוך, הייתה לי הרגשה טובה.
כשהגעתי לבית הספר, השמיים קדרו מכעס, מעצב. ועכשיו כשיצאתי השמש חייכה אלי, מלטפת אותי בקרניה ברכות. השמיים כמו הזדהו עם מצבי הרוח והתחושות שלי.
הלכתי הביתה, הגעתי אחרי 2 דקות כשבדרך שמעתי שירים שקטים. נחתתי על המיטה שלי, ולקחתי לי כמה רגעים לחשוב. די דיברתי לעצמי בקטע הזה. אני לא רוצה לבאס או משהו, אבל זה הולך להיות יום הולדת זוועה למרות שהוא 18, אבל נעבור את זה, זה בסדר. אמרתי לעצמי וניסיתי לחייך למרות כל מה שעבר לי בראש.
המשיכו להגיע כל היום מזלטובים מכולם באייסיקיו ובפלאפון. אבל הרגשתי פספוס ענק. אלעד אמר לי שמחכה לי הפתעה ממנו, ורן צלצל ושלח הודעות כל היום, הוא באמת היה מתוק. אבל מה עם השאר? לאן נעלמו כולם פתאום, איפה אלירן? בולי? תומר? כולם אכזבו. בלעתי את הכאב בשקט וסתמתי, ניסיתי לא להתפרץ ולא להאשים אף אחד.
חזרתי למחשב לכמה דקות, אבל לא עניתי לאף אחד. ראיתי משניר כרטיס ברכה כזה באייסיקיו, אמרתי לו תודה והרגשתי שאני לא מסוגלת. הרגשתי שאני פשוט יושבת בחדר שלי ומצפה למשהו שלא יקרה. אין טעם לנסות לדחוף דברים בכוח. השעה הייתה בערך 5 אחר הצהריים כבר, ולתכנן לעצמי יום הולדת לא היה כוח גם ככה יש בגרות מחר, אולי בסוף השבוע, אחרי פורים.
לקחתי את האמפי שלי שמתי אותו עלי, לקחתי את הפלאפון, מפתחות ובאתי לצאת מהבית.
אמא:"קארין לאן את הולכת?"
אני:"לא יודעת, הולכת, קצת שקט, ביי"
היא לא מנעה ממני ללכת, היא ידעה שאני לא במצב רוח בכלל, שכולם ביאסו אותי כמה שרק אפשר אז היא נתנה לי ללכת משם. פתחתי את הדלת וירדתי למטה לאט. כשאני נולדתי, ביום שנולדתי היה מבול בחוץ. מאז כל שנה בתאריך שלי יורד גשם. גם כשיום לפני הוא ממש חם, ויום אחרי. ביום ההולדת שלי בכל שנה יש מבול חזק, גם השנה.
שמתי שירים שקטים והבטתי לשמיים השחורים, שהשחירו עוד יותר, בוכים יחד איתי, עוטפים אותי בטיפות, מוהלים את העצב שלי בגשם. לפחות ה' בוכה איתי, חייכתי לעצמי. השמיים תאמו היום את מצבי הרוח שלי. חייכו איתי, בכו איתי. והנה עכשיו לא מפסיקים לבכות. דמעות קטנות כי זה מה שנשאר.
טיילתי לבדי בין השלוליות, מנסה להדחיק את היום הזה, הרחובות היו ריקים. רק מכוניות נוסעות, ואני מטיילת לי בין טיפות הגשם. אנשים לא מבינים מה עובר עלי, רואים ילדה מטיילת לה בגשם באיטיות. אני ילדה של מים, של גשם וים, אני יכולה להסתובב כך שעות זה לא מפריע לי.
פתאום הייתה לי שיחה ממספר חסוי. אני יודעת שעד עכשיו סיננתי טלפונים, אבל חסוי לא מסננים. זה יכול להיות חשוב. עניתי לשיחה, והאמת שדי הופתעתי לשמוע אותו דווקא עכשיו, ביום ההולדת שלי. אחרי שהוא נעלם למספיק זמן מהחיים שלי.
אני:"הלו?"
אלירן:"קארינוש? מזל טוב מאמי"
אני:"תודה תותי" (עזבו סיפור ארוך)
אלירן:"אז איך את חוגגת?"
אני:"אני לא"
אלירן:"די שטויות, את חוגגת!"
אני:"אני לא!"
אלירן:"טוב, אם את עושה משהו תגידי לי"
אני:"אתה תבוא גם עם מורן שם?"
אלירן:"לא. אני אבוא אחר כך שתהיי לבד להגיד לך מזל טוב"
אני:"באמת התגעגעתי אליך, שנים לא רואים אותך"
אלירן:"גם אני התגעגעתי, אל תדאגי אני אבוא"
הוא העביר לי ככה עוד כמה דקות מהטיול שלי בגשם, ואחר כך ניתקנו את השיחה. היחידה שבאמת יכולה להבין אותי זו נופר. אולי אם אני אראה אותה, אני אדבר איתה קצת אני אירגע, אני ארגיש טוב יותר. צלצלתי אליה.
אני:"הלו?"
נופר:"קארין? איפה את?"
אני:"סתם בחוץ"
נופר:"מה קרה?"
אני:"כלום, בא לך לרדת איתי למטה קצת?"
נופר:"עוד איזה חצי שעה טוב קארינה?"
אני:"לא משנה אני כבר עולה הביתה"
נופר:"טוב, אם את נשארת למטה תגידי לי"
לא היה לי כוח להישאר למטה. בין טיפות הגשם מצאתי את עצמי הולכת לביתי. לאט, בשקט, ברחובות הריקים. הגעתי הביתה, נכנסתי לחדר וסגרתי את עצמי שם, לא רציתי לשמוע או לראות אף אחד. באמת שלא היה לי כוח. לא ניסיתי לחייך כבר, ידעתי שמהיום הזה שום דבר טוב כבר לא יצא.
שכבתי במיטה, וחשבתי לעצמי. אחרי חצי שעה שהייתי במצב הלא ברור הזה, היו דפיקות בדלת של החדר. התפלאתי, מי כבר יכול לדפוק בדלת של החדר. בטח אחותי, תמיד כשהיא צריכה משהו היא דופקת בדלת כדי שאני אביא לה אותו.
אני:"פתוווווווווח" צעקתי בלי חשק.
ממש לא היה לי כוח עכשיו להתחנפויות, בלי לצאת מהמיטה בכלל. אבל היה שקט, שמעתי רק את רעש הדלת נפתחת. זה היה ממש מוזר, הדממה הזאת הפחידה אותי. הסטתי את מבטי לעבר הדלת שהייתה כבר פתוחה, וראיתי בחדרי את...
מגיבה ראשונה 😛
מדהים כרגיל...
איזה זבלות שיגידו לך מל טוב שיקנו מתנה מה זה?
אוףףףף רעים
אבל מי זה היה? החברים שלה התאגדו כדי לעשות לך יום הולדת שמח?
כי עם כן אז הם נחמדים..
וווואווווווווווו יאאאאא כישרונית אחת זה ממש מושלם
וא יודעת מה את צריכה לעשות עכשיו
להמשיך
אוהבת->מירב
QUOTE (סוופרמאמי @ 03/04/2007) מגיבה ראשונה 😛
מדהים כרגיל...
איזה זבלות שיגידו לך מל טוב שיקנו מתנה מה זה?
אוףףףף רעים
אבל מי זה היה? החברים שלה התאגדו כדי לעשות לך יום הולדת שמח?
כי עם כן אז הם נחמדים..
וווואווווווווווו יאאאאא כישרונית אחת זה ממש מושלם
וא יודעת מה את צריכה לעשות עכשיו
להמשיך
אוהבת->מירב
חחחחח סטלה... מבטיחה שתדעי הכלללל בפרק הבא..
מגיבה ראשונה ובנתיים יחידה.. 😢
ואני יודעת שהם זבלות...
בגלל זה אני מתה לעזוב תעיר הזאת כבר..
לסיים בצפר עוד שבועיים קולוללולולוללולולולולולולוללולו בע"ה
ללכת לצבא.. ולהכיר אנשים חדשים.. 😊
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 03/04/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 03/04/2007) מגיבה ראשונה 😛
מדהים כרגיל...
איזה זבלות שיגידו לך מל טוב שיקנו מתנה מה זה?
אוףףףף רעים
אבל מי זה היה? החברים שלה התאגדו כדי לעשות לך יום הולדת שמח?
כי עם כן אז הם נחמדים..
וווואווווווווווו יאאאאא כישרונית אחת זה ממש מושלם
וא יודעת מה את צריכה לעשות עכשיו
להמשיך
אוהבת->מירב
חחחחח סטלה... מבטיחה שתדעי הכלללל בפרק הבא..
מגיבה ראשונה ובנתיים יחידה.. 😢
ואני יודעת שהם זבלות...
בגלל זה אני מתה לעזוב תעיר הזאת כבר..
לסיים בצפר עוד שבועיים קולוללולולוללולולולולולולוללולו בע"ה
ללכת לצבא.. ולהכיר אנשים חדשים.. 😊
😊 אל תדאגי הם עוד מעט יגיבו לך למה עם לא אולי לא למדתי קרטה או משהו כזה
אבל שאני רוצה אני יודעת להלחם [תארי לך מזה לגדול עם שני אחיים אחד בן ואחת שהייתה
פעם טומבוי שמתעללים בך את חיבת לדעת לתת מכות חזק]
וכולם מקבלים מכות..
ומבינה אותך גם לי הייתה חברה פעם זבל שבזבל שבקושי שמה לב אלי ומתנה בקושי הייתה מביאה לי
ועם כן זה משהו שהיא קנת בשוק הפשפשים בחמש שקל.
ואיזה כיףףףף לךךךךךךך גם אני רוצה לגמור בית ספר 😢
אוהבת->מירב
