אני מסתכלת עליך, כי פעם היית שלי-העניים שמביטות בי במבט שונה
מבט אוהב מאוכזב המילים שאמרת, שכל כך פגעו בי
הסוף שבא לפני ההתחלה
אותן פנים של הזר שהכרתי זמן רב כל כך
אני מסרבת להאמין שיהיה טוב
הכל מת אצלי אחרי שהלכת
ואתה-כל כך שותק
והשתיקה שלך הורגת היא שוברת אותי רסיסים רסיסים של דממה מוחלטת
העניים שתמיד אהבו רק אותי
אוהבות בצורה כל כך אחרת
שאני לא רואה לא מרגישה ולא יודעת.
אני מציירת את דמותך במחשבות,
ושוב דמעה מרטיבה את לחיי
והעניים שלי פסקו להוציא דמעות של כאב כעת הן מוציאות דמעות של דם.





