זוכרים לפני כמה ימים שכתבתי הודעה שאני מאושרת וכל זה?
אני לא יודעת אם זה באמת נכון תמיד נדמה לי שאני סתם משקרת לעצמי ושאני לא באמת מאושרת ולא שבאמת אני שמחה..
מקודם אחד בן אלף ששיחק בי לפני כמה חודשים..שיחק לי ברגשות אחרי פרידה קשה מהאקס...גם אמר לי משו פוגע רצח וכמעט בכיתי...אמרתי דיי עדי הוא לא רוצה את זה לא צריכה לבכות ונשמתי עמוק...ולא בכיתי
מה שלא קרה לי בפעמים הקודמות אם זה היה קורה לי אז..ישר הייתי בוכה אבל עכשיו לא
אבל רע לי ממה שאמר לי אחי בא אלי לחדר ולא היה לי ראש אפילו לדבר איתו ודיברתי באדישות כזאת
אני לא יודעת כבר מה עובר עליי אם באמת טוב לי או שעדיין רע לי כמו אז..
תעזרו לי
עדידי,
תקופות,זה מה שנקרא תקופות..
יש תקופות טובות,ויש פחות..
אני מבין אותך ומזהה איתך לחלוטין..
מה שאנחנו צריכים לעשות זה פשוט לחייך
ולדאוג(?), לזה יש זמן בקבר..;]
אבל אני שונאת לשקר לעצמי!!!
נמאס לי לבכות אז אני עוצרת את עצמי לבכות
אני אוהבת את האקס עדיין וקשה לי אתמול דיברנו שעות בטלפון אני לא יכולה שלא לדבר איתו אבל הפסקתי לבכות בגללו
רק התחלתי להשתנות וכבר אני ככה..אני לא יכולה יותר
אז אולי אל תשתני?
תפפרקי את כול מה שיש לך על הלב,זה לא טווב לעצור דמעות.......
אבל אני לא רוצה להיות ילדה עצובה כל הזמן..!! אני צריכה להיות שמחה
בהתחלה ילדה עצובה תהיי,ותישארי
אבל ככול שהזמן יחלוף,ורק תחייככי ותתחילי לסמוך על אנשים- תפסיקי להיות עצובה,
כי לא מגיע לך!!!
אני עם אושריקו'ש המתוקק
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
