תמיד החיוך המתוק שלו
כל כך אוהבת אותו ונפגעת ממנו מרגישה כאילו כל פעם תוקעים לי סכין בלב והדמעות ששורפות ולא מפסיקות לרדת אני רוצה לצעוק שהלב יעצור אבל אי אפשר הכול קורה כל כך מהר מנסה להבין אך זה קורה שכל פעם אני מתאהבת בנער יפה שישבור לי את הלב כל כך קשה כל כך ועצוב לדעת שלעולם עיניו הכחולות לא יהיו שלי לדעת שהוא מביט בי ואני בו ולעולם לא יידע שהמבט הזה הוא מבט של אהבה והחיוך לא יהיה שלי ולעולם ליבו לא יאהב אותי כמו שאני רוצה אני צועקת בלי מילים שאני אוהבת אותו
אהה אני אור אני בת 16 וחצי יש לי שיער שחור פחם אני 1.68 די רזה יש לי עיניים חומות ואני מאוהבת בנער שאני מודעת לכך שלעולם לא היה שלי אתם מכירות את הנער הזה שתמיד כל הבנות מתאהבות בו והוא לא שם על אף אחת התאהבתי בדיוק בו שמו מאור עיניו כחולות גדולות ריסיו ארוכות שפתיו גדולות ואדמות תווי פניו מושלמים עדינים אך גסים גופו טמיר הוא גובה אך לא יותר מידי כתפיו רחבות הוא מצחיק וחמוד כל פעם שאני מביטה בו אני מרגישה רטט .
עליתי לישון הבטתי החוצה וראיתי מלא אורות מכל חלון הבטתי וחשבתי באיזה חלון נמצא מאור אהובי והוא לא יודע כמה אהבה יש לי כלפיו כמה קשה לי לראות אותו צוחק הוא חושב שאני סתם עוד ילדה מהכיתה ולא יודע מה ליבי מרגיש ..
" קומי כבר 7 וחצי תאחרי " אמרה אמא
" שיט בית ספר " חשבתי
הלכתי לבד לא היו לי הרבה חברות לא התיידדתי מהר אפשר להגיד שאני מופנמת וביישנית לא מחברת ...
אן לי ידידים ולעולם לא היה לי חבר
התיישבתי על המדרגות בלובי הינה הוא נכנס עם חיוך שובב ומבט עליז וכמה נערות סביבו ושוב אני מרגישה פרפרים בבטן הוא מנשק את אחת הבנות על הלחי הם מעבירים חיבוקים ואני לא מצליחה לשלוט על הדמעות שפורצות מעיניי אני רצה אל השירותים מוציאה את האם פי מהתיק ושומעת שירי דיכאון כמו שאני מרגישה ניגבתי את הדמעה שירדה אחרי כל השטף ..
נכנסתי לכיתה עם האוזניות פיזרתי את השיער שהמורה לא תיראה את האם פי שלי הוא הביט בי הביט בי .!!...
כלומר מאור הבטתי בי ואני השפלתי מבטי אל הרצפה ונהייתי אדומה כאילו הוא אמר לי שהוא אוהב אותי
כל כך אהבתי אותו כל כך אהבתי כמו שמעולם לא אהבתי מזה שנה כבר שליבי שבוי בקסמיו מה שמפתיע שהוא לא עושה כלום הוא לא יודע הרי הוא פשוט עצמו ואני כל כך אוהבת את הפשוטות שבו בלי הפוזה ...
למרות שאני יודעת שתמיד אני אסתכל מהצד ולעולם לא אזכה להיות נאהבת בחזרה ..
" אך יכול להיות שילדה בת 16 עוד לא התנשקה ??" אני שואלת את עצמי אך גם לשאלותיי אן לי תשובות
אני מתיישבת במקום שלי ליד תהילה ומקווה שהיום יעבור בשלום .
ובאם פי מתנגן השיר – כשראיתי אותכם יחד...
כל מילה כאילו תפורה על ההרגשה שלי היום עבר אני יורדת במדרגות ונופלת כמה שאני מגושמת ואז יד מושטת ואני מקווה שזו ידו של אהוב ליבי אני מעלה את מבטי לא יותר מידי כדי שלא ייתקלו במבטינו עם זה הוא
" בואי " אומרת תהילה ואני מבואסת כל כך אהבה שלי אהבה הגדולה הניצוץ ,
שנינו יוצאות מהמבנה של בית הספר והוא עומד לו שם עם קבוצת בנות שנמרחות עליו הוא צוחק ואני לא מעזה לשלוך אליו מבט אני עומדת בצד ומגניבה עוד מבט וליבי נשבר כל רסיס מנפץ לאלפי רסיסים נוספים והכאב נורא !!
" אל מי את מנסה לעבוד את הרי יודעת שהוא לא רואה אותך ממטר " אני אומרת לעצמי ומנסה להאמין אחרת
אני חוזרת הבייתה לוקחת לי גלידה ומיישבת מול המחשב יש לי באייסי קיו הרבה ילדים ואני לא מדברת עם אף אחד מהמם אני לא מעזה אני ביישנית יש לי גם אותו את מאור אהוב ליבי הנכזב ואני כל פעם נעזרת בתמונה שלו בלי החולצה והריבועים בבן החיוך העצור המבט השובב כל שנייה של געגוע כמו סכין חדה בלב .
ואני לא מסוגלת יותר להחזיק בבטן אני בוכה וזה לא עוזר הדמעות כבר יבשות הכל שחור ...
אן בליבי יותר תקווה זאת אהבה שלא התגשמה אני מרגישה אבודה בים של כאב אני רוצה עזרה כי אני מרגישה שאני טובעת .
שוב נזכרת בעיניו הכחולות שבי מביטות אך הם לא יודעות אך הם לא מרגישות את החמימות שאני משדרת בכל מבט .
" אני ביישנית אבל אני בטוחה שהוא יותר " אני אומרת לעצמי
" למה זה קורה לי למה הכלל חייב להיות כל כך רע ומר למה המציאות לא יכולה להיות ורודה ואהבה לא יכולה למלאות לי את החיים באושר במקום בשנאה ??" אני שואלת את עצמי ושוב יש לי שאלות ואן לי תשובות ושוב אני מהפכת במיטה מצד לצד ומנסה לחשוב במי פגעתי שמגיע לי כל כך לסבול .
אני חושבת עליו ושמחה בעבודה שיש לי משפחה חמה ואוהבת שתעזור לי כשאני יצטרך אותה .
" מאמי מה קורה ??" שואל יריב אחי הגדול בן 19 שנכנס אליי לחדר בהתפרצות אופיינית
" הכל בסדר " אני אומרת ומנסה להסתיר את העצב בהרשת של שמחה אבל בתוכי יש סערה של רגשות
הוא מתיישב לידי ובלי שאלות הוא מחבק אותי וכל כך נעים לי בחיבוק אני מתפללת שלא ייגמר לעלום אני מקווה שהרגע לא יחלוף אנחנו נשכבים על המיטה שלי מתחת לפוך ורואים סרט ואני עוצמת עיניים ומדמיינת אך לידי שוכב מאור הוא מחבק אותי ומעביר אליי את חום גופו אני פוקחת עיניים ורואה מולי את עיניו הכחולות את עורו השזוף וחיוכו העצור ואני מתפוגגת משמחה ואני יודעת שהכל חלום שאן מה לעשות והמציאות היא שמאור לא כאן הוא בטח עם מישהי אחרת ולידי שוכב יריב אחי הגדול ...
" הכל בסדר ??? את בטוחה ??" שואל יריב שמכיר אותי טוב מדי כדי להאמין
"יריב אני .." אמרתי ופרצתי בבכי
" ששש" אמר יריב והניח את ראשי על החזה שלו חיבקתי את מותניו ועצמתי את עיני לילה שקט ואולי המחר ייראה לי יותר טוב אולי מחר אני אקום ואהבה שלי תחלוף או תתחזק ואולי הלב יעצור לרגע ואני יוכל להמשיך הלאה ואהבה שלי אל מאור תיחלש למרות שאני יודעת שהאש תמיד דולקת והמחר ייראה בדיוק כמו האתמול ודמעה קטנה זלגה מבלי שהרגשתי נפלה ונמחקה בדיוק כמו כל השאר שירדו בגללו ..
תגיבו לי 😁 דרך אגב זה רק קטע





